חוחובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוחובה

חוחובה (Simmondsia chinensis) היא שיח שמוצאו ממדבריות סונורה ומוהאבי בדרום קליפורניה, אריזונה ואזורי מקסיקו השכנים להן.

גובהו של השיח מגיע ל-1-2 מטרים, עם עלווה צפופה. העלים מנוגדים ואובאליים, באורך 2-4 ס"מ וברוחב 1.5-3 ס"מ, מעובים בצבע אפור ירוק.

הפרחים קטנים, ירקרקים-צהבהבים וללא עלי כותרת. כל צמח הוא חד ביתי, משמע זכר או נקבה, אך קיימים הרמאפרודיטים נדירים ביותר. הפרי הוא דמוי בלוט באורך 1-2 ס"מ ומכיל זרע קשה חום כהה שתכולת השמן בו כ 54%.

גידול החוחובה ושימושיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרע החוחובה

את החוחובה מגדלים להפקת השמן (המכונה "שמן חוחובה") מזרעיה. השמן מתייחד בכך שיש בו שרשרות ישרות ארוכות ביותר (C40-C46) של אסטר ללא טריגליצרידים, מה שהופך אותו דומה יותר בתכונותיו לשומן העור מאשר שמנים צמחיים אחרים, תכונה מועילה לשימוש קוסמטי.

השמן ניתן לזיקוק כך שהינו חסר ריח וצבע ועמיד לחימצון, במצב זה הוא משמש לרוב כחומר לחות בקרמים או שמן נושא לבישום. ניתן גם להשתמש בו לייצור ביודיזל ולחומר שימון המתפרק טבעית.

מגדלים חוחובה במספר אזורים מדבריים בעולם וביניהם ישראל, ארגנטינה, מקסיקו, פרו וארצות הברית.