חוק הבחירות לכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 הוא חוק המפרט את סדרי עריכתן וניהולן של בחירות כלליות במדינת ישראל.

היחס בין חוק הבחירות לכנסת לבין חוק יסוד: הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הבחירות לכנסת נסמך על הוראות חוק יסוד: הכנסת. חוק היסוד קובע בקצרה את עקרונות שיטת הבחירות לכנסת[1] ואת הזכות לבחור[2] ולהיבחר.[3] חוק הבחירות לכנסת משלים את חוק היסוד וקובע כללים מפורטים למימושן של הזכויות שנקבעו בו וליישומה בפועל של שיטת הבחירות.

למרות היותו חוק משלים לחוק היסוד, מכיל חוק הבחירות לכנסת גם הוראות מרכזיות לעניין הבחירות ותוצאותיהן, הנזכרות רק בו. אחת מהן היא גובה אחוז החסימה. אחרת היא השיטה לחלוקת המנדטים למושבים בכנסת לרשימות שהתמודדו בבחירות.[4]

נושאי חוק הבחירות לכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הבחירות לכנסת דן בנושאים אלו (רשימה לא מלאה):

  • חלוקת שטח המדינה לאזורי קלפיות;
  • הקמת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ועדות בחירה אזוריות וכן ועדות קלפי וקביעת הרכבן;
  • הכנת פנקס הבוחרים - שרק הכלולים בו רשאים להשתתף בבחירות;
  • הגשת רשימות מועמדים לבחירות, ובכלל זה ההוראות המונעות מאדם להיכלל בהן;
  • סדרי ההצבעה בבחירות וספירת הקולות;
  • קביעת תוצאות הבחירות ואופן חלוקת המנדטים בכנסת לרשימות המועמדים לפי תוצאות אלו;
  • קביעת סדרי הבחירות בקרב קבוצות בוחרים מיוחדות - חיילי צה"ל ושוטרים, ימאים בכלי שיט, אנשים המוגבלים בניידות, נשים השוהות במקלט לנשים מוכות;
  • קביעת סדרי הבחירות באתרים מיוחדים - שגרירויות וקונסוליות של ישראל בחו"ל, בתי חולים, בתי סוהר ובתי מעצר;
  • קביעת עבירות פליליות בקשר להפרת סדרי הבחירות;
  • ערכאות הערעור וסדרי הערעור על החלטות בעניינים שנימנו לעיל (למשל ערעור על החלטה על אי הכללת אדם בפנקס הבוחרים, או ערעור על קביעת תוצאות ההצבעה בקלפי פלונית).

חוק הבחירות לכנסת מכיל מספר הוראות בנוגע לקיום תעמולת הבחירות לכנסת, אולם החוק העיקרי המשמש להסדרת נושא זה הוא חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959.

שר הפנים הוא השר הממונה על ביצוע חוק הבחירות לכנסת. החוק מונה רשימה של נושאים שבקשר אליהם מוסמך השר להתקין תקנות, על מנת להשלים את הוראות החוק.

חוק הבחירות לכנסת והבחירה הישירה לראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה בה הייתה נהוגה בישראל בחירה ישירה של ראש הממשלה (1992-‏2001) קבע חוק הבחירות לכנסת כללים מפורטים גם לעניין בחירות אלו, בכפוף לחוק יסוד: הממשלה (שנחקק בשנת 1992) ולעקרונות שנקבעו בו. אז גם שונה שמו של החוק לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה. לאחר ביטולה של הבחירה הישירה לראש הממשלה והחלפתו של חוק יסוד: הממשלה מ-1992 בחוק יסוד חדש, השתנה שוב שמו של חוק הבחירות לכנסת לשמו הנוכחי.

שינוי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום החשיבות שיש לעריכת בחירות חפשיות עבור קיומו של משטר דמוקרטי מוגן החוק משינוי על ידי תקנות שעת חירום, וקובע כי אין בכוחן לשנות את החוק, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.[5]

עם זאת, חוק הבחירות לכנסת ניתן לשינוי בכנסת ברוב רגיל של חבריה. עם השנים הוכנסו בו עשרות תיקונים. רבים מהם נחקקו בעקבות תיקונים שהוכנסו בנוסחו של חוק יסוד: הכנסת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת קובע בין השאר: "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת..."
  2. ^ בזכות לבחור עוסק סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת.
  3. ^ בזכות להיבחר עוסקים סעיפים 5א, 6, 6א, 7 ו-7א לחוק יסוד: הכנסת.
  4. ^ סעיפים 81 ו-82 לחוק.
  5. ^ סעיף 149 לחוק.