חטיף תפוחי אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפוח אדמה נפרס לרצועות דקות על ידי סכין מסתובבת במכשיר להכנה ביתית
הרצועות מטוגנות בשמן חם

חטיף תפוחי אדמה (גם: צ'יפס, מאנגלית) הוא חטיף מלוח העשוי מתפוחי אדמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתכון הוותיק ביותר לחטיף הצ'יפס נמצא בספר המתכונים של וויליאם קיצ'ינר "The Cook's Oracle" משנת 1817. ספר זה היה רב מכר באנגליה ובעקבותיו הפך הצ'יפס לחטיף פופולרי עוד בימים אלה.

ישנה אגדה אורבנית המייחסת את המצאת הצ'יפס לג'ורג' קראם, השף של מסעדת "מון לייק לודג'" בסרטוגה ספרינגס בניו יורק. ב-24 באוגוסט 1853, לאחר שלקוח התלונן שוב ושוב שתפוחי האדמה אינם פריכים ועבים ותפלים מדי (לפי אחת הגרסאות, הלקוח היה קורנליוס ואנדרבילט), החליט קראם להמליח ולפרוס אותם דק ככל האפשר, עד שלא ניתן יהיה לאכול אותם במזלג. לאחר שקיבל תגובות חיוביות, נוספה המנה לתפריט המסעדה תחת השם "צ'יפס סרטוגה". קראם היה יליד אפריקה ולכן לא התאפשר לו לרשום את המצאתו כפטנט רשום בארצות הברית באותה תקופה. לפי גרסה אחרת, שנתמכת על ידי המוזיאון המקומי, הצ'יפס הומצא לאחר שאחותו של קראם פרסה תפוח אדמה דק מדי וחלק ממנו נפל בטעות לתוך השמן החם; קראם התרשם מהתוצאה והחליט להגיש את הצ'יפס במסעדה. על אף הפופולריות של הסיפור, היסטוריונים מאמינים כי מדובר בקמפיין שיווקי של קראם, ולא בסיפור אמיתי.

בשנת 1920 החל החטיף להתפשט בכל רחבי ארצות הברית עם הולדת המכשיר לייצור צ'יפס שפיתח היזם הרמן ליי.[1] בהתחלה הוא נמכר בקופסאות פח, אך הרצועות בתחתית הפכו תפלים ושמנוניים מדי. לורה סקודר המציאה בשנת 1926 את השקית האטומה על ידי חיבור של שני ניירות שעווה, המאפשר לשמור על טריות החטיפים עד לפתיחתו במועד המצוין.[2] המצאת הצלופן האיצה את הפיכת החטיף למוצר תעשייתי המוני.

כיום ארוז החטיף בשקיות פלסטיק שאליהן מוחדר גז חנקן לפני האיטום על מנת להאריך את חיי המדף ולהגנה מפני ריסוק. בסוף שנות ה-70 החלו להימכר בארצות הברית חטיפי פרינגלס, העשויים מקמח תפוחי אדמה וידועים בשל אריזתם הייחודית.

חטיפי תפוחי האדמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק חטיפי תפוחי האדמה מוערך בכ-170 מיליון ש"ח בשנה, והמאבק על נתחי שוק בתחום זה בישראל הוא בעיקר בין החברות עלית לאסם. על פי נתוני חברת אסם, "תפוצ'יפס" של עלית תופס נתח שוק של 62 אחוזים, "צ'יפסי" של אסם 21 אחוזים, "פרינגלס" של פרוקטר אנד גמבל – 9 אחוזים, ואחרים 8 אחוזים.[3]

מגמות של הקפדה על תזונה השפיעו על שוק חטיפי תפוחי האדמה, וחברות המזון השיקו מותגים המכילים פחות אחוזי שומן מהצ'יפס הרגיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיפי תפוחי אדמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Our History, fritolay.com
  2. ^ laurascudders
  3. ^ מיטל זדה, צ`יפסי חדש לאסם, באתר nrg‏, 30 במאי 2004
Foodlogo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.