רוטב תיבול
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
תוסף מזון  |
  | |
רוטב תיבול (באנגלית: Condiment, נקרא בעברית גם מתבל) הוא תבלין, מטבל, רוטב או נוזל לתיבול שמוסיפים לאוכל בעת האכילה לפי הטעם האישי[1][2].
חלק מרטבי התיבול יכולים לשמש הן כתבלין בזמן הבישול והן כרוטב לצד המנה, בזמן ההגשה. לדוגמה, רוטב סויה משמש כרוטב תיבול לצד סושי, וגם כרכיב בעת הכנת ירקות מוקפצים סיניים.
בין רטבי התיבול הנפוצים נמנים איולי, רוטב לסטייק (אנ'), חרדל, קטשופ, מיונז, טבסקו, סיראצ'ה ורוטב סלסה.
ברשתות של מזון מהיר וטייק אווי מקובל לספק רטבי תיבול במנות חד-פעמיות.
הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "קונדימנט" מגיע מהמילה הלטינית condimentum, כלומר "תבלין, תיבול, רוטב" ומן המילה condire הלטינית, כלומר "לשמר, חמוץ או עונה".[3] המונח תיאר במקור מזונות כבושים או שמורים, אך משמעותו השתנתה עם הזמן.[4]
ההגדרה לרוטב תיבול משתנה בשפות שונות. המילה "קונדימנט" משמשת בכמה שפות כמילה נרדפת למושג "תיבול", ומתייחסת גם לתבלינים יבשים, עשבי תיבול[5][6], מלח בישול ופלפל שחור. גם גבינות נחשבות לקונדימנט בחלק ממדינות אירופה. בחלק מההגדרות, ממקדים את ההגדרה ל"רכיב או רכיבי אוכל מוכנים, הכוללים תבלין אחד או יותר", המתווספים לאוכל לאחר הליך הבישול כחרדל, קטשופ או רוטב מנטה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תבלינים היו ידועים ברומא העתיקה, הודו העתיקה, יוון העתיקה וסין העתיקה. הרומאים הכינו את ציר הדגים גארום על ידי התססת דגים מרוסקים במלח עד שהפכו לנוזל המכיל חומצה גלוטמית ששימשה לשיפור טעם המזון. תהליך זה הוביל לשגשוג תעשיית התבלינים.[3] אפיציוס (אנ'), ספר בישול המבוסס על מטבח מהמאה הרביעית והחמישית, מכיל קטע העוסק אך ורק בתבלינים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
-
-
-
-
משחת אבקת קארי -
אג'יקה, רוטב פיקנטי במטבח הקווקזי -
-
-
חבילות של רוטב ברווז -
-
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לורן מסור, We Asked 11 Chefs to Define a Condiment (and Now We’re Really Confused), באתר kitchn, 24 במאי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ We Asked 11 Chefs to Define a Condiment (and Now We’re Really Confused)
- ^ על פי מילון ובסטר
- ^ 1 2 Nealon
- ^ Smith, pp. 144–146
- ^ Collins: Definition Condiment
- ^ Farrell, p. 291