לדלג לתוכן

ג'אנק פוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגוון שקיות חטיפים, הנחשבים בדרך כלל ג'אנק פוד

גַּ'אנְק פוּד, לעיתים נקרא "אוכל זבל" (לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית "זְלֹלֶת"[1]), הוא מונח סלנגי מזלזל למוצרי מזון המכילים כמויות גבוהות של קלוריות מסוכרים או של שומן עם מעט חלבונים, ויטמינים או מינרלים. בין המזונות הנחשבים לג'אנק פוד נמנים חטיפים מלוחים, מסטיקים, סוכריות, קינוחים מתוקים, מזון מהיר שמטוגן בשמן עמוק ומשקאות מוגזים מומתקים.[2] מאכלים רבים כגון טאקו, פיצה והמבורגר יכולים להיחשב לפעמים בריאים ולפעמים כג'אנק פוד, תלוי במרכיביהם ובדרכי ההכנה שלהם. הכללתם בקטגוריה של ג'אנק פוד קשורה במידת העיבוד שלהם.[3]

ההגדרה של מהו ג'אנק פוד ומה אינו ג'אנק פוד יכולה להיות תלויה גם במצב החברתי והמצב הכלכלי של האדם, כאשר אנשים ממעמד גבוה יותר יציבו לעצמם גבול ברור לשאלה מהו ג'אנק פוד, ואילו צרכנים בעלי הכנסה נמוכה יחשיבו פחות מאכלים כג'אנק פוד, במיוחד כאשר מדובר במאכלים עממיים.

בניגוד לסיווגו של הג'אנק פוד כ"זבל", אכילה של ג'אנק פוד בדרך כלל לא תגרום לחשש בריאותי מיידי ובאופן כללי בטוחה כאשר יתר הדיאטה מאוזנת.[4][5]

המונח כנראה נטבע על ידי מייקל ג'ייקובסון, מנהל מרכז המדע לעניין הציבור, בשנת 1972.[6]

השפעות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכילה בלתי מתונה של מוצרי מזון הכלולים בהגדרה של ג'אנק פוד נחשבת כגורם המשפיע לרעה על בריאות האדם בכמה אופנים:

אכילת מאכלים מסוג ג'אנק פוד תורמת להתפתחותם של של מצבים רפואיים נפוצים ורציניים, כגון טרשת עורקים[7], יתר לחץ דם[8] , יתר כולסטרול בדם, כבד שומני[9], עודף משקל - לעתים עד כדי השמנת יתר, עששת, וכן מצבים רפואיים נוספים. חלק מן המצבים הרפואיים האלה ידועים כגורמי סיכון משמעותיים לתחלואה, ועלולים להוביל למחלות כרוניות מסוכנות.

מחקרים רבים הראו קשר בין צריכה מוגברת של מזון אולטרה מעובד - שהגדרתו חופפת במידה רבה להגדרה העממית של ג'אנק פוד - ובין סיכון מוגבר ללקות במחלות כרוניות קשות וקטלניות, כגון מחלות לב וכלי דם[10], סוכרת מסוג 2[11], דמנציות[12][13], אי-ספיקת כליות כרונית[14], וסוגים מגוונים של מחלת הסרטן[15].

כמו כן, הוכח קשר בין צריכה מוגברת של מזון אולטרה מעובד ובין הסיכוי לסבול מהפרעות נפשיות מסויימות. בכללן: דיכאון קליני, והפרעות חרדה[16].

עקב השפעתה השלילית של צריכת ג'אנק פוד, ובאופן רחב יותר - מזון אולטרה מעובד על בריאות הציבור, במדינות רבות, ממליצים ארגוני בריאות רבים, ממשלתיים ושאינם, למעט בצריכת מוצרי מזון כגון אלה.

מחקר שנעשה על ידי פול ג'ונסון ופול קני במכון המחקר סקריפס בשנת 2008 הציע כי צריכת ג'אנק פוד משנה את פעילות המוח באורח דומה לסמים ממכרים כמו קוקאין או הרואין.[17] לאחר שבועות רבים עם גישה בלתי מוגבלת לג'אנק פוד, מרכזי ההנאה במוחות של חולדות נהיו פחות רגישים, ונדרש יותר מזון כדי להביא אותם להנאה. לאחר שהג'אנק פוד נלקח והוחלף במזון בריא, החולדות רעבו במשך שבועיים במקום לאכול אוכל מזין. מחקר של כתב העת הבריטי לתזונה שנעשה בשנת 2007 מצא שחולדות נקבות שאכלו ג'אנק פוד בזמן הריונן הגדילו את הסבירות להרגלי אכילה לא בריאים של צאצאיהן.[18]

דוח שפורסם בכתב העת של ההסתדרות החברות האמריקאיות לביולוגיה ניסיונית מציע כי תינוקות של אמהות הנוהגות לאכול מאכלים בעלי ריכוז גבוה של סוכר ושומן בזמן הריונן נוטים יותר בעצמם לג'אנק פוד. המחקר בוצע בחולדות והציע כי צאצאי החולדות "שאמהותיהן אוכלות כמויות מופרזות של ג'אנק פוד עם רמות גבוהות של שומן וסוכר בזמן הריונן או הנקתן, יסבלו מסבירות גבוהה יותר להעדפת מאכלים אלו בחייהם."[19]

בניסיון להפחית את צריכת השומן הרווי, מדצמבר 2011 עד נובמבר 2012 דנמרק הנהיגה את מס המזון השמן הראשון בעולם על ידי הטלת תשלום נוסף על כל המאכלים (כולל רכיבים טבעיים) הכוללים יותר מ-2.3 אחוזים של שומן רווי.[20] הונגריה הטילה גם מס על מזון ארוז הכולל ריכוזים לא בריאים, כמו משקאות המכילים יותר מ-20 מ"ג קפאין לכל 100 מ"ל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014), באתר האקדמיה ללשון העברית, 15 בדצמבר 2014
  2. ^ Larsen, Joeanne; MS, RD, LD http://www.dietitian.com/junkfood.html
  3. ^ Linda Larrowe Bergersen: What Makes a Food Junk?
  4. ^ What Is Junk Food?
  5. ^ Junk-Food Facts
  6. ^ O'Neill, Brendon (30 בנובמבר 2006). "Is this what you call junk food?". BBC News. נבדק ב-29 ביוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Kenny Mendoza, Stephanie A. Smith-Warner, Sinara Laurini Rossato, Neha Khandpur, JoAnn E. Manson, Lu Qi, Eric B. Rimm, Kenneth J. Mukamal, Walter C. Willett, Molin Wang, Frank B. Hu, Josiemer Mattei, Qi Sun, Ultra-processed foods and cardiovascular disease: analysis of three large US prospective cohorts and a systematic review and meta-analysis of prospective cohort studies, The Lancet Regional Health – Americas 37, 2024-09-01 doi: 10.1016/j.lana.2024.100859
  8. ^ Suamy Sales Barbosa, Layanne Cristini Martin Sousa, David Franciole de Oliveira Silva, Jéssica Bastos Pimentel, Karine Cavalcanti Maurício de Sena Evangelista, Clélia de Oliveira Lyra, Márcia Marília Gomes Dantas Lopes, Severina Carla Vieira Cunha Lima, A Systematic Review on Processed/Ultra-Processed Foods and Arterial Hypertension in Adults and Older People, Nutrients 14, 2022-03-13, עמ' 1215 doi: 10.3390/nu14061215
  9. ^ Laura Sol Grinshpan, Sigal Eilat-Adar, Dana Ivancovsky-Wajcman, Revital Kariv, Michal Gillon-Keren, Shira Zelber-Sagi, Ultra-processed food consumption and non-alcoholic fatty liver disease, metabolic syndrome and insulin resistance: A systematic review, JHEP Reports 6, 2024-01 doi: 10.1016/j.jhepr.2023.100964
  10. ^ Ultra-Processed Foods Are Breaking Your Heart, American College of Cardiology
  11. ^ Felipe Mendes Delpino, Lílian Munhoz Figueiredo, Renata Moraes Bielemann, Bruna Gonçalves Cordeiro da Silva, Francine Silva Dos Santos, Gicele Costa Mintem, Thaynã Ramos Flores, Ricardo Alexandre Arcêncio, Bruno Pereira Nunes, Ultra-processed food and risk of type 2 diabetes: a systematic review and meta-analysis of longitudinal studies, International Journal of Epidemiology 51, 2022-08-10, עמ' 1120–1141 doi: 10.1093/ije/dyab247
  12. ^ Matthew Solan, Cutting back on ultra-processed foods linked with lower dementia risk, Harvard Health, ‏2022-11-01 (באנגלית)
  13. ^ Alex E. Henney, Conor S. Gillespie, Uazman Alam, Theresa J. Hydes, Clare E. Mackay, Daniel J. Cuthbertson, High intake of ultra-processed food is associated with dementia in adults: a systematic review and meta-analysis of observational studies, Journal of Neurology 271, 2024-01, עמ' 198–210 doi: 10.1007/s00415-023-12033-1
  14. ^ Kristin E. Leonberg, Manish R. Maski, Tammy M. Scott, Elena N. Naumova, Ultra-Processed Food and Chronic Kidney Disease Risk: A Systematic Review, Meta-Analysis, and Recommendations, Nutrients 17, 2025-04-30, עמ' 1560 doi: 10.3390/nu17091560
  15. ^ Irja Minde Isaksen, Simon Nitter Dankel, Ultra-processed food consumption and cancer risk: A systematic review and meta-analysis, Clinical Nutrition (Edinburgh, Scotland) 42, 2023-06, עמ' 919–928 doi: 10.1016/j.clnu.2023.03.018
  16. ^ Hanieh-Sadat Ejtahed, Parham Mardi, Bahram Hejrani, Fatemeh Sadat Mahdavi, Behnaz Ghoreshi, Kimia Gohari, Motahar Heidari-Beni, Mostafa Qorbani, Association between junk food consumption and mental health problems in adults: a systematic review and meta-analysis, BMC psychiatry 24, 2024-06-12, עמ' 438 doi: 10.1186/s12888-024-05889-8
  17. ^ Johnson, Paul M.; Kenny, Paul J. (2010). "Addiction-like reward dysfunction and compulsive eating in obese rats: Role for dopamine D2 receptors". Nature Neuroscience. 13 (5): 635–41. doi:10.1038/nn.2519. PMC 2947358. PMID 20348917.
  18. ^ Craving for junk food 'inherited' Mothers who eat junk food during pregnancy may be condemning their children to crave the same diet, according to animal tests. BBC News. 14 August 2007.
  19. ^ "Moms Eat Junk Food, Kids Get Fat". CBS News. 2008-01-06. נבדק ב-2011-04-04.
  20. ^ Clemens Bomsdorf. "Denmark Scraps Much-Maligned 'Fat Tax' After a Year". נבדק ב-2012-11-14.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.