חיים וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

חיים וייס (נולד ב־11 בדצמבר 1969) הוא פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והחל מ-2018 משמש כראש המחלקה לספרות עברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס נולד בשנת 1969 בירושלים. גדל בגבעה הצרפתית ולמד בבית הספר חורב והיה חניך ומדריך בבני עקיבא. דחה את שרותו הצבאי בשנה ולמד בישיבת הקיבוץ הדתי. את שרותו הצבאי עשה בחטיבה 7.

בשנת 1994 החל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו, אותה כתב בהנחייתה של פרופ' גלית חזן-רוקם הקדיש לבחינת החלום בעולמם של חז"ל. בשנת 2000 החל ללמד במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשנת 2007 הוא חבר סגל קבוע בה. שימש כעורך שותף של כתב העת "מדעי היהדות" ושל סדרת ספרי המחקר "מסה קריטית". משמש החל מ-2018 כראש המחלקה לספרות עברית.

במסגרת פעילותו הפוליטית היה שותף בשנת 2001 להקמת תנועת "אומץ לסרב" שחבריה סירבו להמשיך ולשרת כחיילי מילואים בשטחים. קרא לחיילים לסרב לירות במפגינים פלסטינים בלתי חמושים בגבול רצועת עזה.[1]

נשוי לפסיכולוגית נורית ענבר-וייס ואב לשלוש בנות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים וייס ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה: קריאה במסכת החלומות שבתלמוד הבבלי, סדרת מסה קריטית, מרכז הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2011
  • חיים וייס, החלום בעולמם של חז"ל האוניברסיטה המשודרת, 2013
  • חנה סוקר שווגר וחיים וייס, מלאכת החיים: עיונים ביצירתו של חיים באר,, עם עובד, 2014
  • חיים וייס ושירה סתיו שובו של האב הנעדר: קריאה מחודשת בסדרת סיפורים מן התלמוד הבבלי, מוסד ביאליק, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרצאותיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]