חיים כסאר (בן שמואל)
 | |
| לידה |
1905 תרס"ה צנעא, תימן  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1997 (בגיל 92 בערך) כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח ישראל |
| כינוי | הרב חיים אלכסאר, הרב חיים אלגמרן, "החיים והשלום" על שם חיבורו שו"ת |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בדצמבר 1997 |
| השתייכות |
יהדות תימן |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| רבותיו | הרב דוד מזעקי, הרב יחיא קאפח |
| חיבוריו | שם טוב |
  | |
הרב חיים כסאר (מכונה הרב חיים אלכסאר וכן הרב חיים אלגמרן; נולד תרס"ה, 1905 בערך – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבה תימני. בארץ ישראל עמד בראשות ישיבת בית הכנסת הגורל במשכנות ישראל, ובתימן ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי. חיבר את הפירוש "שם טוב" על הרמב"ם וספר שאלות ותשובות "החיים והשלום".
בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בצנעא לשמואל כסאר ולסעדה ממשפחת טייבי. בהיותו כבן 4 עבר עם משפחתו מצנעא לעיר בית עד'אקה שם למד לפני רב העיר, הרב דוד מזעקי עד היותו כבן עשרים. בבית עדאקה התיידד עם הרב ישראל עוזרי נכדו וממלא מקומו של הרב דוד מזעקי. כשנה לאחר פטירת רבו הרב מזעקי, בשנת 1929 בערך, חזר הרב חיים לצנעא עם משפחתו ולמד תורה כשנתיים-שלוש לפני הרב יחיא קאפח[1]. לפרנסתו היה מלמד תינוקות. בהיותו כבן 25 נתמנה לעמוד בראש ישיבת בית כסאר שרוב לומדיה דגלו בשיטת דור דעה של רבו הרב יחיא קאפח. לאחר שלוש שנים בהן עמד בראשות הישיבה, נתגלעה מחלוקת בינו ובין ראשי המתפללים בעניין נוסח התפילה, והוא נאלץ לעזוב את הישיבה. לאחר מכן היה ראש ישיבת בית אלשיך ורגיל היה לתת בה שיעורים מדי לילה ולפנות בוקר.
למד בצוותא בשעות הבוקר עם ראשי ישיבת "בית אלשרעבי", הרב אהרן הכהן ובנו הרב אברהם הכהן ורבנים נוספים. בתחילת שנת ה'תש"ד, כשנתפנתה משרת ראש הישיבה, החל לשמש כראש הישיבה שם.
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלה ארצה בעלייה הגדולה בשנת 1949 והתגורר בין שכונות אוהל משה וזיכרון טוביה בירושלים. התפרנס כסופר בבית הדין בירושלים. בעיני רבים בעדה התימנית נחשב לגדול חכמי תימן שבדור[2].
הרב כסאר החשיב את שיטת הלימוד התימנית. הוא טען שלא מצא בארץ ישראל תלמידי חכמים שישוו ברמתם התלמודית לרבותיו שבתימן, אף על פי שהכיר את גדולי הרבנים בירושלים[3].
הרב היה רב בית הכנסת הגורל בירושלים. כינויו היה "חיים אלגמרן" על בקיאותו ואהבתו לגמרא.
השקפתו על הקמת מדינת ישראל הייתה חיובית. הוא נהג לומר הלל ביום העצמאות ולאחר התפילה ערך סעודת מצווה עם שירה והלל לקב"ה על הקמת המדינה. פסק שגם בני הישיבות מחויבים להתגייס לצה"ל ואף יותר מכל אזרח אחר, היות שזכות התורה מגינה עליהם. פסיקתו זו צונזרה בידי עורכי ספרו "החיים והשלום" ופורסמה בספר "אתחלתא היא"[4]: ”דע שחייבין הכל לצאת אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וכל שכן בני הישיבה, דמלחמת ארץ ישראל מצווה היא וחובה היא לכל. ואדרבה, לא בחרה התורה אלא בהם שזכות התורה מצלת אותם... כדי שיהו נוצחים במלחמה על אויביהם, ומצוה גדולה הם עושים ובכל מקום אשר יפנו יצליחו”[5]. הוא כאב את המצב הרוחני במדינת ישראל, ואולם פסק עם זאת שחובה לעלות לארץ[6][7].
הרב כסאר הלך לעולמו בשנת 1997. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[8].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החיים והשלום - שו"ת
- קיץ המזבח - על התורה
- שם טוב - פירוש על משנה תורה לרמב"ם
- דרך החיים - ליקוט מספריו בעניין מצוות תלמוד תורה ודרכי לימוד, מכון מרא"ה, קריית ספר ה'תשע"א
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמוד 277–278
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מארי חיים כסאר באתר "תימני נט"
- רבי חיים כסאר באתר "MyTzadik"
- חיים כסאר (בן שמואל), באתר "החכם היומי"
חיים בן שמואל כסאר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הספר "אגרת בוכים" בגרסה הבלתי מצונזרת.
- ^ משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 278
- ^ הרב עמרם עוזירי, מלאך ה', בני ברק: נוסח תימן, תש"פ, עמ' רמ"א
- ^ הרב יצחק דדון, אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח, עמ' רנט
- ^ חכם חיים כסאר, אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח
- ^ שו"ת החיים והשלום, עניינים נפרדים סימן מא
- ^ ראו גם - מה הייתה דעת מוהר"ר חיים כסאר זצ"ל על צה"ל?, באתר יד מהרי"ץ
- ^ המצבה ומקום הקבר של חיים כסאר, באתר "פרויקט גלעד"