חיים צבי טרייביש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חיים צבי טרייביש (1861 – 1926) היה ממייסדי תל אביב יפו, בעל חנות הכלבו הראשונה ביפו ומייסד המרכז המסחרי הראשון של תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקיידאן שבפלך קובנה, האימפריה הרוסית, בנם של יעקב ולאה טרייביש. חניך ישיבת סלבודקה. לאחר נישואיו עסק בהוראה. בשנת 1889 עלה לארץ ישראל והתיישב ביפו, בתחילה בשכונת עג'מי ואחר כך בסוק א-דיר, יחד עם קומץ משפחות יהודיות.

כעבור זמן התמנה כמנהל סוכנות הדואר הרוסי ליפו ואזור. משרדו שימש מרכז ליהודים יוצאי רוסיה תושבי האזור, שבאמצעותו קיימו את הקשר עם קרוביהם שבגולה. ביתו שימש מקום מפגש לראשוני חובבי ציון. ד"ר זאב טיומקין, בעת ששימש כמנהל משרד הוועד הפועל הארצישראלי של חובבי ציון, היה עורך בביתו של טרייביש את מפגשיו עם עסקני המושבות בעת ביקוריהם ביפו. במקביל לפעילותו כמנהל סוכנות הדואר הרוסי, פתח מחלקה למכירת ספרי דת ותשמישי קדושה, וכן את יצירות הספרות העברית החדשה.

לאחר שטרייביש עזב את משרתו כמנהל סוכנות הדואר הרוסי, פתח ביפו חנות כלבו, שהייתה חנות הכלבו הראשונה ביפו ובארץ ישראל כולה. הכלבו שימש את תושבי האזור - יהודים, מוסלמים, נוצרים, ואף את הטמפלרים מיפו ומשרונה. בית הכלבו התפתח ובעקבות זאת התרחב מעגל לקוחותיו שהגיעו מכל רחבי ארץ ישראל.

טרייביש הצטרף למייסדי "אחוזת בית" וביקש להקים בה בית עסק. אולם השכונה נועדה להיות עיר גנים, ועל פי החלטות מייסדיה נאסרה הקמת בתי מסחר או חנויות בתחומה. כדי לעמוד בהחלטות המייסדים, רכש טרייביש בשנת 1910 מגרש ממזרח למסילת הברזל, ברחוב הרצל 22, לצורך הקמת מרכז מסחרי.

בתי אחוזת בית הראשונים היו מתחילת רחוב הרצל ועד למספר 20, ובית מספר 22 היה הבית הראשון שמעבר לקבוצת הבתים הראשונה של אחוזת בית. המגרש נמכר לטרייביש על מנת שיקים עליו בית מסחר, אבל תחת תנאים מגבילים: חל איסור לפתוח פתח לכיוון הבית הסמוך ברחוב הרצל 20; יש להרחיק את הבית לפחות שני מטרים מהבית הסמוך; חל איסור לממכר למשקאות חריפים ועוד.

למראית עין הפעילות במרכז המסחרי שהקים טרייביש התרחשה כביכול "מחוץ לעיר", אך עד מהרה הוא הפך להיות מרכזי מאוד בהשפעתו על העיר שהתרחבה והקיפה אותו. הוא שימש כמרכז המסחרי הראשון של תל אביב, ובמרכזו חנות הכלבו הגדולה בבעלות טרייביש, שהייתה חנות הכלבו הגדולה בארץ ישראל.

במלחמת העולם הראשונה קיבל טרייביש נתינות טורקית, לבל ייאלץ לעזוב את הארץ. הצבא הטורקי רוקן כמעט את כל חנותו והחרים את הסחורה לצרכים צבאיים. בשנת 1917, בעקבות הגירוש הכללי מיפו ותל אביב, עבר לסג'רה. גם שם המשיך לעסוק במסחר בשארית הסחורה שהציל מבית מסחרו שבתל אביב.

לאחר כניסת הבריטים שב לתל אביב, אך בדרכו לתל אביב נאסר על ידי השלטונות כחשוד בריגול, ושוחרר בהתערבותו של יהודה גור.

טרייביש נפטר בתל אביב בכ"ו בשבט תרפ"ו, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור. בנו הוא השופט יהודה זאב טרייביש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]