לדלג לתוכן

אילניה

אילניה
מרכז ההדרכה על שם בן-גוריון באילניה, שבה עבד ושמר בן-גוריון לאחר שעלה לארץ ישראל. נכון ל-2012, המרכז סגור
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל התחתון
גובה ממוצע[1] ‎239 מטר
תאריך ייסוד 1902
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 476 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.9% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

אִילָנִיָּה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום למחלף גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם "סֶגֶ'רָה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רהערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילניה התחילה כחוות סג'רה, שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה[3], ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון.

סג'רה היתה החלוצה מבחינת הקולקטיב החקלאי (ראו חוות סג'רה) שיזמה מניה שוחט (ונתן השראה להקמת הקבוצה, ובהמשך להקמת הקיבוץ) ומבחינת יייסוד השומר שהוקם בפסח תרס"ט (1909) שהיה המשכו של ארגון בר גיורא ושימש כוח ההגנה המאורגן הראשון בארץ.[4]

בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של סובוטניקים - מהכפר סולודקין ברוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב, ניצ'ייב, מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו לנטוע שורש במקום, עקב היותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות. רוב הסובוטניקים עזבו את המושבה.

איכר ופועל יהודים באילניה (סג'רה), 1928

רופא המושבה בין השנים 19231927 היה הד"ר יעקב זס. רב המושבה בשנת ה'תרפ"ד היה הרב חיים זבולון חרל"פ.

בסקר הכפרים של הרשויות המנדטוריות מ-1945 נאמדה אוכלוסיית המושבה ב-240 תושבים.[5]

במלחמת העצמאות נערכו על סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני, שסבלו אבדות כבדות. הכפר נכבש על ידי גדוד 12 של חטיבת גולני ב-6 במאי 1948. בקרב נהרגו 20 מתושבי הכפר, וכל שאר תושביו ברחו. בתי הכפר נהרסו על ידי כוחות צה"ל.

בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים. במושב יש כמה בעלי אדמות פרטיות, וחלק מהאדמות שייכות לרשות מקרקעי ישראל מינהל מקרקעי ישראל. בשנות ה-2000 רבים מהתושבים עובדים בעבודות חוץ, ואחדים ממשיכים להתפרנס מחקלאות. במקום יש הרחבה של משפחות צעירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילניה בוויקישיתוף
רחוב באילניה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מארץ ישראל, הזמן, 26 בינואר 1903
  4. ^ זאב וילנאי, אריאל , אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, כרך א-ב, תל-אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, 1976, עמ' 123
  5. ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.