חיל האוויר הארגנטינאי
![]() | |
סמל חיל האוויר הארגנטינאי | |
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
סוג | חיל אוויר |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות |
1945–הווה (כ־78 שנים) ![]() |
מלחמות |
Bombing of Plaza de Mayo, Operation Sovereignty, מלחמת פוקלנד, Operation Independence, 1963 Argentine Navy Revolt, המלחמה המלוכלכת, Operation Alfil ![]() |
נתוני היחידה | |
כוח אדם | 13,837 |
כלי טיס | 139 |
פיקוד | |
דרגת המפקד | בריגדיר |
מפקד נוכחי | חאווייר אייזק |
![]() ![]() |


חיל האוויר הארגנטינאי (בספרדית: Fuerza Aérea Argentina; בקיצור FAA) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של ארגנטינה. החיל הוא אחד החזקים בדרום אמריקה למרות הירידה במעמדו בשנים האחרונות בשל המצב הכלכלי הקשה שפקד את ארגנטינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקמת החיל מתחיל ב־10 באוגוסט 1912 עם ייסוד בית הספר לתעופה. ב־1927 נוסד הדירקטוריון הכללי לאירונאוטיקה שתפקידו היה תיאום וכיוון התעופה הצבאית במדינה. במהלך אותה שנה נוסדה גם התעשייה האווירית הארגנטינאית - ה FMA (Fuerza Aérea Argentina) בעיר קורדובה.
בשנות ה-40 פעלו מספר יחידות אוויריות בצבא הארגנטינאי ובחיל הים הארגנטינאי. ב־11 בפברואר 1944 נוסד הפיקוד האירונאוטיקלי ושנה מאוחר יותר, ב 4 בינואר 1945 הפך החיל לזרוע עצמאית.
במהלך שנות ה-70 עבר החיל תהליך חימוש נמרץ במסגרתו קלט מטוסי קרב צרפתיים (מטוסי מיראז' 3 ומיראז' 5), ישראליים (כפיר ונשר) ואמריקאיים (A-4 סקייהוק) וכן מטוסי קרב מתוצרת עצמית (הפוקרה).
מלחמת פוקלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר הארגנטינאי מילא תפקיד עיקרי בלחימה הארגנטינאית במהלך המלחמה. למרות הנחיתות האיכותית וכן חוסר היכולת להשתמש במפציצים מדגם מיראז' 5 בשל היעדר יכולת תדלוק אווירי, הפגינו הטייסים הארגנטינאים אומץ ונועזות. החיל ספג אבדות קשות ואיבד כ־60 מטוסים אך הצליח להטביע מספר ספינות בריטיות.
שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הסרת האמברגו הבריטי, עבר חיל האוויר הארגנטינאי תהליך שיקום. החיל קלט 36 מטוסי סקייהוק משודרגים ובמקביל הפך להיות פעיל במשימות האומות המאוחדות.
החיל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 התפוצצה פרשה גדולה אחרי שמספר קציני אוויר עסקו בסחר בסמים. כיום מתעסק החיל במספר בעיות - תיאום הבקרה והשליטה האווירית, החלפת מערכות הנשק המיושנות וקליטת מערכות נשק חדישות. החיל בוחן את האפשרות לרכישת מטוסים חדשים בהתאם לתקציבים המוגבלים בשל מצבה הכלכלי של המדינה. על פי ההערכות, אמורה ארגנטינה להחליט בשנת 2008 על רכישת מטוסי קרב, ככל הנראה 12 מטוסי מיראז' 2000 משומשים מחיל האוויר הצרפתי כפי שעשה חיל האוויר הברזילאי. ארגנטינה גם בחנה את האפשרות לרכוש מטוסי F-16 פייטינג פלקון וכן קיבלה הצעה לרכוש את הדאסו ראפאל הצרפתי אך תקציב הרכש אינו מסוגל להתמודד מול עלויות שני המטוסים.
כלי התעופה ברשות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטוסי קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיראז' 3 - 12 מטוסים בשירות מבצעי, 12 מטוסים נוספים מאוחסנים.
- מיראז' 5 - 7 מטוסים מאוחסנים.
- פוקרה - מטוס קרב קל מתוצרת ארגנטינה, עבר שינויים במסגרתם ניתן לתדלקו בדלק שהופק מצמחים.
- נשר - 13 מטוסים מאוחסנים ולא בשימוש.
- A-4 סקייהוק - המטוס העיקרי של החיל המתפעל 34 מטוסים מדגם משופר המותאם לצורכי החיל.
מטוסי תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בואינג 707
- בואינג 757 - מטוס אחד המשמש כמטוס הנשיאותי.
- סאאב 340
- פוקר F27 - מתוצרת הולנד.
- פוקר F28 - מתוצרת הולנד.
- C-130 הרקולס
מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אירוספטיאל לאמה
- בל 205
- בל 212
- S-70 בלקהוק
- S-76 ספיריט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חיל האוויר הארגנטינאי (בספרדית)