חכלילית סלעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחכלילית סלעים
Phoenicurus ochruros female 1.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: חטפיתיים
סוג: חכלילית
מין: חכלילית סלעים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phoenicurus ochruros
גמלין, 1774
תחום תפוצה
Rangemap-rouge-queue.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חכלילית סלעים (שם מדעי: Phoenicurus ochruros) היא מין של ציפור שיר ממשפחת החטפיתיים החיה באירופה, צפון אפריקה ואסיה.

משך חייהן של החכליליות, הארוך ביותר שנצפה הוא 8 שנים ו 5 חודשים. את חכלילית הסלעים ניתן למצוא באזורים בהם מבנים או בתי גידול סלעיים והרריים. שמה העברי של החכלילית ניתן לה באשר מראה המיוחד ומקום מגוריה. חכלילי- אדום (מראה מיוחד). סלעים – מאפיין את מקומות מגוריה, ולכן היא נקראת חכלילית הסלעים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופה של חכלילית הסלעים נע בין 13.5 – 15.7 ס"מ, אורך כנפיה הוא 24 ס"מ, ומשקלה נע בין 14 – 18 גרם והיא ניזונה מחרקים כגון נמלים, חיפושיות וזחלים. את מזונה היא אוספת, לרוב, מהקרקע לאחר שצפתה בהם מנקודה בולטת לעין.[2]

לזכר ולנקבת ציפור זו יש מראה שונה, כאשר הזכר נחשב נאה מהנקבה כדי שיוכל להרשים אותה לשם זיווג. השוני מתבטא בכך שלזכרים חלקי גוף עליוניים אפורים, וצבעי הגחון (החלק התחתון של הבטן) משתנים מאפור ועד לאדום בתת-המינים השונים. באחדים מתת-המינים מופיע גם כתם לבן בכנף, החזה והגרון שחורים. לעומת הזכר, הנקבה אפורה בגופה. הנקבה היא בעלת תפקיד הקן. היא בונה קן פשוט לגוזלים ובו מטילה 4 – 6 ביצים. הזכר גם הוא שותף לתהליך ודואג לצאצאיו, למרות שבכל זאת מזדווג עם נקבות אחרות, באותו הזמן. מלבד זאת, בעוד שהזכר יטפל בגוזלים עד התבגרותם, הנקבה תתחיל לגדל מחזור קינון שני ואף שלישי.[2]

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחכלילית הסלעים חמישה תת-מינים, מתוכם ארבעה שנראים בארצנו (ארבעת הראשונים ברשימה):[3]

  • P.0. gibraltariensis - החזה והבטן של תת-מין זה אפורים כהים. כתם לבן באחוריים וכתם בולט בכנפו. תת-מין זה הוא הנפוץ והשכיח ביותר בארץ.
  • P.O ochrurus - בשונה מתת המין הקודם, אחוריו בצבע חלודי שמתמזג עם הבטן האפורה. נדיר בדרום הארץ.
  • P.O phoenicuroides - בעל בטן אדומה המזכיר את תת-המין P.O semirufus.
  • P.O semirufus - בעל בטן אדומה המזכיר את תת-המין P.O phoenicuroides אך נבדל בגובה אליו מגיע הצבע האדום, בצבע של הגב, הראש והמצח.
  • P. o. rufiventris

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחכלילית יש תנועה מיוחדת המאפשרת לזהות אותה מיד. תנועה זו היא מעין קידה, המתחרשת על ידי כיפוף הרגליים ודומה לקפיץ. תנועה נוספת המייחדת את החכלילית היא להרטיט את זנבן הבולט.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכלילית הסלעים נמצאת בתפוצה עולמית. היא נמצאת באירופה (מלבד מחלקה הצפוני), במזרח התיכון: בסוריה, ירדן, עיראק וישראל ועד למרכז אסיה.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חכלילית סלעים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חכלילית סלעים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 2.0 2.1 מגדיר הציפורים של ישראל - חכלילית סלעים, פורטל צפרות
  3. ^ Black Redstart (Phoenicurus ochruros), www.hbw.com (באנגלית)
  4. ^ חכלילית סלעים, www.yardbirds.org.il