חמישה ילדים והזהו

חמישה ילדים והזהו
Five Children and It
מידע כללי
מאת	אדית נסביט
איורים	הרולד רוברט מילר
שפת המקור	אנגלית
סוגה	פנטזיה, ספרות ילדים, ספרות נוער
מקום התרחשות	קנט
הוצאה
הוצאה	T. Fisher Unwin
תאריך הוצאה	1902
סדרה
סדרת ספרים	טרילוגיית הפסמיאד
הספר הבא	עוף החול והשטיח

חמישה ילדים והזהו (באנגלית: Five Children and It) הוא רומן ילדים מאת הסופרת האנגלית אדית נסביט. הוא פורסם במקור בחלקים בשנת 1902 במגזין "Strand" תחת הכותרת הכללית "הפסמיאד או המתנות". פרק חדש הופיע בכל חודש מאפריל עד דצמבר. לאחר מכן הורחבו הסיפורים לרומן שיצא לאור באותה שנה. זהו הכרך הראשון של טרילוגיה הכוללת "את עוף החול והשטיח" (1904) "והקמע" (1906). הספר מעולם לא הפסיק להיות מודפס ברצף מאז פרסומו הראשון.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה ל"ילדי המסילה" של נסביט, מתחיל הסיפור כאשר קבוצת ילדים עוברת מלונדון לאזור הכפרי של קנט. חמשת הילדים (סיריל, אנתאה, רוברט, ג'יין ואחיהם הפעוט, המכונה "הטלה") משחקים במחצבת חצץ כשהם מגלים "פסמיאד" זועף, מכוער ומדי פעם מרושע: פיית חול עתיקה היכולה למלא משאלות. הפסמיאד משכנע את הילדים לחלוק ביניהם בכל יום משאלה אחת. משאלותיו של הפסמיאד הופכות לאבן עם השקיעה. זה לפחות מה שהיה קורה לפני אלפי שנים, כאשר מי שהיה מוצא פסמיאד היה מבקש חיה גדולה לאכילה, מגאתריום או דינוזאור, ושאריות החיות היו הופכות למאובנים.

המשאלה הראשונה של חמשת הילדים היא להיות "יפים כמו היום". המשאלה מסתיימת בשקיעה והשפעותיה פשוט נעלמות, מה שמוביל את הפסמיאד לתובנה שכמה משאלות פנטסטיות מכדי שיהפכו לאבן.

כל המשאלות משתבשות באופן קומי. כשהילדים מבקשים להיות יפים, המשרתים לא מזהים אותם ולא מכניסים אותם הביתה. הם מבקשים להיות עשירים, ומקבלים לירות שטרלינג מזהב שאף חנות לא מקבלת מכיוון שהן כבר לא במחזור. המשאלה לכנפיים מתחילה באופן חיובי, אבל בשקיעה הילדים מוצאים את עצמם תקועים על גבי מגדל פעמונים בכנסייה ללא דרך לרדת. שומר היער נאלץ לקחת אותם הביתה. כך הוא מתוודע לעוזרת הבית, אותה הוא נושא לאשה בהמשך. כשבן האופה מציק לרוברט, הוא מייחל להיות גדול יותר. רוברט גדל לגובה 11 רגל, ושאר הילדים מציגים אותו לראווה תמורת תשלום ביריד. הם גם מייחלים לעצמם להיות בטירה ומגלים שהיא נמצאת במצור, בעוד שהמשאלה לפגוש אינדיאנים אמיתיים מסתיימת בכך שהילדים כמעט מקורקפים.

"הטלה" הפעוט נופל קורבן לשתי משאלות. בראשונה, הילדים מייחלים שמישהו אחר ירצה אותו, מה שמוביל למצב שבו כולם רוצים את התינוק, והילדים חייבים להדוף חוטפים וצוענים. מאוחר יותר, הם מייחלים שהפעוט יגדל כבר, וגורמים לו לגדול בבת אחת לגבר צעיר, אנוכי וזחוח שמשאיר את כולם מאחור.

לבסוף, הילדים מייחלים שיוכלו לתת תכשיט של אישה עשירה לאמם, וגורמים לכל התכשיטים להופיע בביתם. נראה ששומר היער, שהוא כעת חברם, יואשם בשוד. הילדים מתחננים בפני הפסמיאד שימלא סדרה מורכבת של משאלות כדי לתקן את הדברים. הוא מסכים, בתנאי שלעולם לא יבקשו משאלות נוספות.

לפי ספר זה, אנתיאה מוודאת, וגם ג'יין מצטרפת למשאלה זו, שהמשאלה האחרונה שלהם תהיה שהם ייפגשו שוב. הפסמיאד מבטיח להם שמשאלה הזו תתגשם. לפי הקמע, לעומת זאת, ג'יין זו שחשבה על המשאלה.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיריל, המכונה סנאי: האח הבכור, אמיץ, דיפלומטי, נבון ומרבה בקריאה.
אנתיאה, המכונה פנתר: שנייה בגיל, אדיבה, הגיונית וטובת לב.
רוברט, המכונה בובס: הילד האמצעי, שובב ונוח לכעוס.
ג'יין, הידועה בכינוי פוסי: ילדה קטנה ונחמדה בדרך כלל עם נטייה לרגישות יתר, היא לפעמים בוכה ומפוחדת בקלות.
הילרי, הפעוט המכונה הגדי בתרגום של אוריאל אופק^[1], (מכיוון שהמילה הראשונה שלו הייתה "באא"), או הטלה בתרגום של נ' מריון לספר הקמע, צעיר מכדי ללכת וצריך לשאת אותו לכל מקום, אך כבר מפטפט מעט.

^[2]הפסמיאד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסמיאד מתואר כבעל עיניים "על קצות קרניים דקות-ארוכות, כעיניו של חילזון". "הוא יכול היה לכווץ ולמתוח את קרניו, כאילו היו קני-משקפת. אזניו דמו לאוזני עטלף וגופו היה עגלגל כגופו של עכביש, אלא שהיה עטוף פרווה רכה וסמיכה. רגליו וידיו היו גם הן שעירות, כגפיו של קוף."^[1] היה לו שפם כמו של חולדה. כשהוא ממלא משאלות הוא פושט את עיניו, עוצר את נשימתו ומתנפח בצורה מדאיגה.

חמשת הילדים מוצאים את הפסמיאד במחצבת חצץ, שהייתה בעבר חוף הים. פעם היו פסמיאדים רבים, אבל האחרים מתו כשהם נרטבו והתקררו. זה האחרון מסוגו. הוא בן אלפי שנים, והוא זוכר פטרודקטילים ויצורים עתיקים אחרים. בתקופת הפסמאדים הם העניקו בעיקר משאלות לאוכל. החפצים המיוחלים הפכו לאבן עם השקיעה אם לא נעשה בהם שימוש באותו יום, אבל זה לא חל על משאלות הילדים, כי הדברים שהם מייחלים להם הרבה יותר פנטסטיים מהמשאלות שהעניק הפסמיאד בעבר.^[3]

המילה פסמיאד "Psammead", המבוטאת סמיאד "sammyadd" על ידי הילדים בסיפור, נראית כמו מילה שנסביט טבעה מהיוונית ψάμμος "חול" על פי התבנית של ניאדה, דריאדה ואוריאדה, כך שתסמל "נימפת חול". עם זאת, המראה הנוראי שלו אינו דומה לנימפות יווניות מסורתיות, שבדרך כלל דומות לעלמות יפות.

בתרגום של אוריאל אופק משנת 1979 הפסמיאד מסביר שהוא פיית חולות. בתרגום של יעל ענבר משנת 2009, הוא מסביר שהוא שדון-חול.

המשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאת נסביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף הספר נועד בבירור להשאיר את הקוראים במתח:

הם חזרו ופגשו את הפסמיאד, כמובן, אך לא בסיפור זה. ואז הוא לא התגורר עוד במאורה חולית, אלא במקום שונה ממנו מאוד מאוד. זה היה בתוך... אך לא, יותר לא אגלה. אולי אעשה זאת בהזדמנות אחרת.

— ^[4]^[1]

הילדים מופיעים שוב בספר "עוף החול והשטיח" (1904) ובספר "הקמע" (1906). הפסמיאד נמצא מחוץ לסיפור בספר ההמשך הראשון. הוא רק מוזכר על ידי עוף החול, שמבקרו שלוש פעמים כדי לבקש משאלה מועילה כשהמצב הופך לקשה. הוא שב לשחק תפקיד משמעותי בספר ההמשך השני, אחרי שהילדים מצילים אותו מחנות חיות. מהדורת אומניבוס של שלושת הספרים בשם "חמישה ילדים" יצאה לאור בשנת 1930.^[5] הטרילוגיה ידועה גם בתור סדרת הפסמיאד.^[6]

מאת מחברים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Return of the Psammed" (1992)" מאת הלן קרסוול עוסק במשפחה אחרת של ילדים אדוארדיים שמגלים את הפסמיאד.^[7]

"ארבעה ילדים והזהו" (2012) מאת ג'קלין ווילסון הוא שחזור עכשווי של הסיפור שבו ארבעה ילדים ממשפחה מורכבת מודרנית נתקלים בפסמיאד.^[8] אחד הילדים קרא את הספר המקורי ומבקש לפגוש את סיריל, אנתיאה, ג'יין ורוברט.

ב"חמישה ילדים בחזית המערבית" (2014) מאת קייט סונדרס, המתרחש תשע שנים לאחר הסיפור המקורי, הילדים נתקלים בזוועות מלחמת העולם הראשונה.^[9]

עבודות בהשראת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשף בשם פסמתוס פסמתיד המתואר כ"פסמתיסט" (מומחה בחול) מופיע בספר " Roverandom " של ג'.ר.ר טולקין. הדמות, בטיוטה מוקדמת, הייתה שייכת במקור למסדר של פסמיאדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חמישה ילדים והזהו בוויקישיתוף

חמישה ילדים והזהו, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
חמישה ילדים והזהו, באתר OCLC (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ אדית נסביט (תרגום אוריאל אופק), חמישה ילדים והזהו, ישראל: מ. מזרחי, 1974, עמ' 224
^ אדית נסביט, בתרגום יעל ענבר, חמישה ילדים והזהו, ישראל: ידיעות ספרים, 2009
^ Five Children and It, Chapter 1
^ Last paragraph of Five Children and It
^ Clute, John (15 באוקטובר 2021). "Nesbit, E". The Encyclopedia of Science Fiction (4th ed.). {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
^ Ang, Susan (2001). "Psammead series". In Watson, Victor (ed.). The Cambridge Guide to Children's Books in English. Cambridge University Press. p. 581. ISBN 978-0-511-07410-3.
^ "The Return of the Psammead". fantasticfiction.co.uk. נבדק ב-31 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Four Children and It". fantasticfiction.co.uk. נבדק ב-31 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Buckley-Archer, Linda (18 באוקטובר 2014). "Five Children on the Western Front by Kate Saunders review – respectful homage packs a punch". The Guardian. נבדק ב-14 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[:0-1] ¹ ² ³ אדית נסביט (תרגום אוריאל אופק), חמישה ילדים והזהו, ישראל: מ. מזרחי, 1974, עמ' 224

[2] אדית נסביט, בתרגום יעל ענבר, חמישה ילדים והזהו, ישראל: ידיעות ספרים, 2009

[3] Five Children and It, Chapter 1

[4] Last paragraph of Five Children and It

[clute-5] Clute, John (15 באוקטובר 2021). "Nesbit, E". The Encyclopedia of Science Fiction (4th ed.). {{cite encyclopedia}}: (עזרה)

[ang-6] Ang, Susan (2001). "Psammead series". In Watson, Victor (ed.). The Cambridge Guide to Children's Books in English. Cambridge University Press. p. 581. ISBN 978-0-511-07410-3.

[7] "The Return of the Psammead". fantasticfiction.co.uk. נבדק ב-31 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[8] "Four Children and It". fantasticfiction.co.uk. נבדק ב-31 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[9] Buckley-Archer, Linda (18 באוקטובר 2014). "Five Children on the Western Front by Kate Saunders review – respectful homage packs a punch". The Guardian. נבדק ב-14 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]