חמנית (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחמנית
Helianthus annuus 1.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
תת־משפחה: Asteroideae
סוג: חמנית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Helianthus
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חמנית (שם מדעי: Helianthus ) היא סוג צמח הנמנה עם משפחת המורכבים (Compositae). מוצא החמנית במערב אמריקה הצפונית. סוג זה כולל כ־50 מינים חלקם בויתו על ידי האדם ובהם שני מינים אשר נפוצים במקומות רבים בעולם כגידול חקלאי - חמנית מצויה (שם מדעי: Helianthus annuus) וחמנית הפקעות (שם מדעי: Helianthus tuberosus) המכונה גם ארטישוק ירושלמי.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המינים בסוג זה הינם בעלי גבעול ארוך, בחלקם הוא ישר ומרכזי ובחלק הוא נוטה להסתעף לכמה ענפים קטנים שאינם מעוצים בדומה לגבעול המרכזי. עלי הכותרת לרוב צהובים אך וגודלם, צורתם וצבעם עשויים להשתנות מהותית ממין למין ואף בזנים התרבותיים באותו מין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו ממערב אמריקה הצפונית, אולם כבר בעת העתיקה בטרם גילוי אמריקה טופחו על ידי האינדיאנים לצד מיני הבר זני תרבות מטיפוסים שונים בעיקר כחומר גלם למוצרי מזון ומרפא אך לעיתים גם לנוי. כשהגיעו הספרדים לאמריקה הם הפיצו חלק מהמינים בעולם הישן וגם שם התפתחו מגמות חדשות לטיפוח המינים ובניהם בלטו המינים חמנית חד-שנתית (המכונה גם חמנית מצויה) אשר משמשת להפקת שמן וגרעינים המוגשים כמתאבן או מזון לבעלי חיים. והמין חמנית הפקעות שפקעותיו ניתנות לאכילה לאחר בישול.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות שונים בעולם מופקים ממיני הסוג השונים מוצרים שונים בהתאם לדרישות המקומיות ולעיתים אף כמה מוצרים מאותו מין כמו בחמנית המצויה בה רבים השימושים. למשל באירופה רוב התוצרת מהחמנית מופנית לתעשיית השמן למאכל וזהו אחד השמנים הנפוצים ביותר באירופה. ושאר התוצרת להפקת ביו דיזל מהשמן. בעוד בישראל ובעוד כמה מדינות במזרח התיכון כדוגמת טורקיה ולבנון רוב הצריכה של החמניה היא כמתאבן או כחטיף, הידוע בלשון הסלנג כפיצוחים - גרעיני חמנייה קלויים ומומלחים. בעוד השמן המבוקש במדינות אלו הוא שמן קנולה או שמן זית. בעוד שבחמנית המצויה החלק הנאכל הוא הזרעים בחמנית הפקעות החלק הנאכל הוא הפקעות כפי שניתן להבין משמה. הפקעות משמשות בעיקר למאכל אדם כירק שורש לבישול הידוע כאמור לעיל, כ"ארטישוק ירושלמי" ונמכרות בשל כך בשווקים ובחנויות לממכר ירקות ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמנית בוויקישיתוף