חנא פרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנא פרח
אין תמונה חופשית
לידה 1960 (בן 59 בערך)
ג'ש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חנא פרח כֻּפְר בִּרְעִם או חנא פואד פרח (נולד ב-1960) הוא אמן פלסטיני, בנאי ואדריכל, החי ועובד בתל אביב-יפו.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנא פרח נולד בכפר אלגִי'ש בשנת 1960 למשפחה פלסטינית מעקורי הכפר בירעם. רבות מיצירותיו, במדיום התצלום, ההדפס והפיסול, עוסקות בהיסטוריה של הכפר ובניסיונות לאכלוסו מחדש. לצד עבודתו כאמן, הוא עסק גם בעיצוב ובתכנון ארכיטקטוני; בין השנים 1996–2008, הוא עבד על הפרויקט "כפר בירעים החדש", ועיצב את תערוכתה של הילה לולו לין במוזיאון תל אביב לאמנות (2005).[1] את שם הכפר בירעם הוסיף פרח לחתימתו כשם משפחה שני, על מנת לקשור את זהותו עם כפר הולדתה של משפחתו שתושביו גורשו ממנו ב-1948.[2] פרשת עקורי אקרית ובירעים נידונה רבות בממשלה, בבית-המשפט העליון ובכנסת, אך טרם הובאה למימוש ההבטחה שניתנה לתושבי המקום כי יוכלו לשוב לכפריהם.[3] כפי שכתבה סיגל ברקאי, הוספת השם מסמלת אצל פרח את "הזהות הבלתי ניתנת להפרדה בין מוצאו הגאוגרפי והפיזי למקום הימצאותו הנפשית".[3]

פעילותו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיו עוסק פרח ברעיון הביוגרפיה של המקום כנרטיב משובש, לא-תקין ותלוש, אשר שום מבט לאחור לא יכול להבנותו מחדש או לתקנו.[2] דוגמאות לכך ניתן לראות בסדרה "משובשים" (2003), בה יצר פרח פסיפס ביוגרפי של מרחבים גאוגרפיים שמוטבעים בהן שכחה, הרס וחורבן, ואשר נפרש בין כפר בירעם לעיר תל אביב-יפו, מקום מגוריו של פרח בהווה.[2] בעבודתו המשותפת עם האמנית דינה שהם, "בלוק" (2002), מופיעים שני האמנים בסרבלי עבודה כשהם נעמדים זה מול זה ובונים עם בלוקים אפורים, כל אחד סביב עצמו, כעין גדר או חומה ההולכת ומתגבהת סביבם; שתי החומות הופכות לשני בניינים הקוברים וכולאים בתוכם את האמנים. פסקול הרקע של העבודה כולל שיחה בין שני האמנים המהרהרים בשאלה היהודית-ערבית והישראלית-פלסטינית כנרטיבים מקומיים, כך שהדיסוננס בין הקירות החוצצים הנראים בווידאו לבין השיחה הנינוחה הנשמעת ברקע מורגש ביתר שאת.[4]

בעבודות התצלום המוקדמות של פרח ישנה נקודת מבט אופיינית: היא נמוכה, לרגלי המתבונן, מנסה להתחקות אחר המקום ממנו נלקחו חומר ומידע או לחשוף תוכן סמוי או חורג מן ההיגיון המוסכם. בתצלומים מאוחרים יותר, נקודת המבט מתרחבת, היא חובקת מרחב חוץ או פנים, מבט אל אופק אופקי או אלכסוני, באופן השואב השראה מז'אנר הצילום הקטלוגי או המשטרתי.[5] בתערוכת היחיד שלו "חששות" (2014) הציג פרח תצלומים שצולמו באופן אקראי, תוך שהם מתעדים את חייו היומיומיים, את המאורעות והמראות מהסביבה החברתית והחומרית בה הוא חי, ובכך מהווים מעין ביוגרפיה ויזואלית אישית של האמן. פרח הפגיש בתערוכה תצלומים מזמנים שונים ומסוגים שונים, יצר מעין הפעלה מחדש של העבודות דרך הצלבה בין שפות ושידוך בין תצלומים המוצבים זה לצד זה כתשבץ לא פתור. על אף האסתטיקה המוקפדת שלו, עבודותיו של פרח חוצות קטגוריות ומערערות על הגבולות בין מדיה, עבודת גוף ומיצג, תיעוד מושגי וצילום.[5]

מאפיין נוסף של עבודתו של פרח הוא הצלבה בין מה שנמצא במקרה לבין מה שמיוצר בכוונה תחילה. כך למשל, בעבודה "המקלט 5-1" (2007) התבקש פרח לפנות מקלט בבניין ולהכשירו לשימוש יומיומי. לאחר פינוי המקום ובזמן ניקויו התגלתה על אחד הקירות הכתובת 'פלסטין' שכתב, ככל הנראה, פועל פלסטיני ששהה במקום. במסגרת העבודה טייח פרח את הקיר וצבע אותו בלבן כשבמקביל תיעד את תהליך העשייה על כל שלביו. במסגרת הזמנת העבודה לתערוכה "באופן זמני" (2007) הוא התבקש לחזור ולחשוף את הכתובת שהייתה על הקיר. העבודה מעלה שאלות כגון סוגיית כוח העבודה בישראל בכלל ובעיקר בתחום הבנייה, ואת העובדה שלא ניתן לנתק את הפוליטי מן המרחב הציבורי.[4]

מודל לתיקון (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר בירעם הוא חווית יסוד אצל פרח, אשר העיד כי "לא פעם אני מתחיל בצורה של קובייה פשוטה, המזכירה את בית סבי".[5] בעבודתו "מודל לתיקון" (2010) מקים פרח את כפר בירעם על חורבותיו באמצעות מודלים, תחריטים, פעולות שונות, עבודות וידאו וצילומים, היוצרים מרחב מדומיין שמתקיים בו–בזמן הן כשברי זיכרון וחלום, והן כהצעה מפורשת ומעשית לשיבה. המהלך של פרח מצטרף לשורה ארוכה של פרויקטים קהילתיים, פרטיים, אמנותיים ומשפטיים, שיזמו ויוזמים אנשי כֻּפְר בִּרְעִם במטרה להיאבק במחיקת שרידיו של הכפר ולקדם את שיבתם אליו.[6]

בעבודתו זו מנתח פרח את שרידיו של הכפר ההיסטורי ומציע תכנון לפיתוח עתידי של המקום, מה שמעיד על ממד אוטופי מסוים בעבודתו ובתפיסתו.[5] בשלב הראשון של העבודה, שלב המיפוי, מתבונן פרח בתצלומי אוויר בריטיים וישראליים שנעשו למטרות מודיעיניות וצבאיות ומחלץ מתוכם את התנועה של הכפר, כמו גם את המשכה האפשרי, מתוך הצהרה כי "אני רואה בתצלום חיים, אני רואה שם את החיים שהיו ואת החיים שיכולים להיות".[6] בהמשך, מתוך צילומי האוויר ועדויות שאסף, משחזר פרח את מבנה הכפר: גרעין מהודק של בתים הבנויים בצמוד אחד לשני, לרוב מסביב לחצר משותפת, כשחלקות אדמה בבעלות התושבים פזורות מסביב לכפר במרחקים שונים. במודל שבנה פרח לפיתוח עתידי של הכפר הוא משחזר את תוואי הכפר ואת היחס בין המבנים לאדמות החקלאיות, וממקם את אזור המגורים העתידי סביב גרעין הכפר ההיסטורי כך ששרידי הכפר הישן מתקיימים בתוך וכחלק מהכפר החדש. האדמות החקלאיות ומבני התעשייה מופיעים במודל במעגל השני והשלישי סביב המעגל הבנוי של הכפר. לפי ההצעה, בגרעין הכפר יוקם המרכז הקהילתי והתרבותי של הכפר החדש. למרות נסיבות המציאות המגבילות, ההצעה של פרח מסמנת אפשרות קונקרטית הן לבנייה של כפר והן להסדר פוליטי שבמסגרתו תתקיים שיבת פליטים למקומות מהם גורשו או למקומות אחרים שאליהם יבחרו לשוב.[6]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004: "בושה", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון
  • 2005: "בושה", הגלריה העירונית של טמרה, טמרה
  • 2006: "חמישה סיפורים", אוצרות משותפת עם האמן חא'לד חוראני, הגלריה לאמנות אום אל פחם, אום אל פחם
  • 2009: "גברים בשמש", אוצרות משותפת עם טל בן צבי, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998: "צל", משרד התרבות והחינוך, ירושלים
  • 2000: "עיצוב ישראלי", גני התערוכה - מרכז הירידים, תל אביב
  • 2001: "אלתור", הגלריה לעיצוב של אסכולה, תל אביב
  • 2003: "חלל משרדי", רחוב הארבעה 16, תל אביב
  • 2004: "אוטופיה", בית הגפן, המרכז הערבי- יהודי, חיפה (קטלוג)
  • 2004: "אובייקט ישראלי- עניין של זמן", בית האמנים, ירושלים; מוזיאון המדע חיפה (קטלוג)
  • 2004: "במה נגד המלחמה", מרכז תרבות יפו, יפו
  • 2004: "שחור\ לבן", בית הגפן, המרכז הערבי-יהודי, חיפה (קטלוג)
  • 2004: "המצב, עכשיו: 40 סופרים ואמנים על מה שקורה" (ספר בהוצאת כנרת)
  • 2004: "בוגרים צעירים / בוגרים ותיקים", הגלריה החדשה, האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו-חיפה ע"ש נרי בלומפילד, חיפה
  • 2005: "זירת משחק", בית הגפן, המרכז הערבי- יהודי, חיפה (קטלוג)
  • 2006: "לחם: בקרב עדות ודתות בארץ", מוזיאון ישראל, ירושלים (קטלוג)
  • 2006: "ביוגרפיות, שש תערוכות יחיד בהגר גלריה לאמנות", הגר גלריה לאמנות, יפו (קטלוג)
  • 2006: "מיני ישראל - 70 דגמים, 45 אמנים, מרחב אחד", מוזיאון ישראל, ירושלים (קטלוג)
  • 2007: "באופן זמני", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון (קטלוג)
  • 2007: "שיטוטים בחלל ההדפסי", סדנת ההדפס, ירושלים (קטלוג)
  • 2007: "דור המדבר", הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית, תל אביב; בית האמנים, ירושלים
  • 2007: "לא תראו", הגלריה לאמנות אום אל פחם, אום אל פחם (קטלוג)
  • 2007: "מפגשים בין תרבותיים, ישראל 2007", אורנים- גלריית המכון לאמנות, טבעון
  • 2008: "התכתבות: אמנים ערבים בני זמננו", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים (קטלוג)
  • 2008: "The Jerusalem Show", אל- מאעמל מרכז לאמנות עכשוית, ירושלים (קטלוג)
  • 2008: "הזוכים 2007, פרסי משרד המדע, התרבות והספורט לאמנות ולעיצוב", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה (קטלוג)
  • 2008: "צומח בסדנה", סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
  • 2009: "נוף חתום: דפוסים של ייצוג", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח תקווה
  • 2010: "מיניאטורות והדפסים אחרים – חנא פרח כֻּפְר בִּרְעִם", מרכז גוטסמן לתחריט, כברי
  • 2010: Stop Making Sense", Oslo Kunstforening/Oslo Fine Art Society", נורווגיה
  • 2011: "לקראת שיבת פליטים פלסטינים", גלריה זוכרות, תל אביב יאפא
  • 2011: "כ' בספטמבר", גלריה החללית, תל אביב יפו
  • 2012: "הדמ רותח", סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
  • 2012: "סודות גדולים", גלריה יפה-עיניים, ירושלים
  • 2014: "התגלויות", סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
  • 2016: "פיסול: אלגוריות של הווה", בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב.

קטלוגים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפה זרה, אסד עזי ומאיר פיצ'חדזה; חנא פרח וח'אלד חוראני, 2006
  • לגלות מציאות אחרת, התכתבות- 13 אמנים ערבים בודקים את המציאות, המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים, 2008 (קטלוג)
  • The Jerusalem Show, אל- מאעמל מרכז לאמנות עכשוית, ירושלים, (קטלוג)
  • הזוכים 2007, פרסי משרד המדע, התרבות והספורט לאמנות ולעיצוב, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה, (קטלוג)
  • באופן זמני, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון, 2007(קטלוג)
  • שיטוטים בחלל ההדפסי, סדנת ההדפס, ירושלים, (קטלוג)
  • לא תראו, הגלריה לאמנות אום אל פחם, אום אל פחם, (קטלוג)
  • לחם, מוזיאון ישראל, ירושלים, (קטלוג)
  • ביוגרפיות, שש תערוכות יחיד בהגר גלריה לאמנות, יפו (קטלוג)
  • מיני ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, (קטלוג)
  • זירת משחק, בית הגפן, המרכז הערבי- יהודי, חיפה,2005 (קטלוג)
  • אוטופיה, בית הגפן, המרכז הערבי- יהודי, חיפה,2004 (קטלוג)
  • חלל משרדי, רחוב הארבעה 16, תל אביב, 2003
  • אובייקט ישראלי- עניין של זמן, בית האמנים, ירושלים; מוזיאון המדע חיפה, (קטלוג)
  • שחור\ לבן, בית הגפן, המרכז הערבי- יהודי, חיפה, (קטלוג)
  • המצב, עכשיו, 40 סופרים ואמנים על מה שקורה, (ספר בהוצאת כנרת)
  • חמישה סיפורים, אוצרים: חנא פרח וח'אלד חוראני, אם אל-פחם : הגלריה לאמנות, 2006, (קטלוג)
  • גברים בשמש, אוצרים: טל בן צבי וחנא פרח, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה, 2009 (קטלוג)

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003: מענק, המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס
  • 2007: מלגת שהייה, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
  • 2007: פרס לעידוד היצירה, משרד החינוך התרבות והספורט
  • 2008: פרס עידוד היצירה, משרד המדע התרבות והספורט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 חנא פרח, מרכז המידע לאמנות ישראלית- מוזיאון ישראל
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 טל בן צבי (אוצרת), ביוגרפיות: שש תערוכות יחיד בהגר גלריה לאמנות, יפו (קטלוג תערוכות), יפו:עמותת הגר, 2006
  3. ^ 3.0 3.1 סיגל ברקאי (אוצרת), נוף חתום: דפוסים של ייצוג, מוזיאון פתח תקווה לאמנות
  4. ^ 4.0 4.1 הדס מאור (אוצרת), באופן זמני (קטלוג התערוכה), חולון:המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, 2007
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 הילה לולו לין וחנא פרח כפר ברעם (אוצרים), חששות (קטלוג התערוכה), עין חרוד:משכן לאמנות עין חרוד, 2014
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 נורמה מוסי, מודל לתיקון- חנא פרח כפר ברעם, סדק 6, 2011, עמ' 2-13