זוכרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוכרות
סמל עמותת זוכרות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2002–הווה (כ־20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.nakbainhebrew.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זוכרותערבית: ذاكرات) היא עמותת שמאל רדיקלי ישראלית שהוקמה ב-2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, היא להעמיק את מודעות הציבור היהודי בישראל לנכבה ולקדם את זכות השיבה ואת מימושה[1].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותה המרכזית של העמותה היא הנצחת הכפרים הפלסטינים ההרוסים באמצעות שילוט באתרים שהוקמו על הריסותיהם. פעולת שילוט מסוג זה התקיימה בפארק קנדה, שהוקם על אתרי הכפרים עמואס, יאלו ובית נובא, שנהרסו במהלך מלחמת ששת הימים, ובמקומות נוספים[2]. בנוסף מארגנת עמותת "זוכרות" סיורים בכפרים ההרוסים, מקיימת הרצאות, מפגשים ודיונים בנושא וכן מחזיקה בחלל לתערוכות אמנות מתחלפות[3]. לעמותה אתר אינטרנט בעברית הסוקר את היישוב הפלסטיני עד 1948.

בסוף שנת 2007 הוציאה זוכרות לאור מפה של העיר תל אביב-יפו, בה מצוינים כל הכפרים הערבים שנחרבו בשנת 1948. מפה זו פורסמה במקביל לפינויים של בתיו האחרונים של הכפר סלמה (כפר שלם) ולכוונה של קבוצת יזמים לפנות את דיירי ובתי כפר סומייל המצוי בסמיכות למשרדי העמותה ברחוב אבן גבירול.

העמותה תומכת במימוש מלא של זכות השיבה, ומציינת: "זוכרות רואה בשיבה תהליך ארוך ורב-ממדי אשר כולל לא רק את עצם חזרתם הפיזית של הפליטים לתחומי הארץ, אלא גם את השתלבותם הראויה, המכובדת והמכבדת (dignified) של הפליטים בתוך חברה פלסטינית-יהודית שוויונית ומשותפת. בתפיסה מרחיבה זו, השיבה מתחילה הרבה לפני עצם חזרתם של הפליטים ונמשכת זמן רב לאחר מכן."[4] בריאיון ל"הארץ" השיב איתן ברונשטיין, מייסד העמותה, לשאלה "איזו שיבה אתה מציע?": "אני לא יודע מי ירצה לחזור, אבל כל מי שירצה - שיחזור. ואם אז לא תהיה מדינה יהודית, אז לא תהיה. הקונספט המועדף עלי הוא מדינה אחת מהים עד הירדן, שבה לכל התושבים יש זכויות ולשני העמים יש זיקה לארץ"[5].

בתגובה לתלונות על כך שבאתר העמותה כונו יישובים ישראלים גם בתוך הקו הירוק בשם "התנחלות ציונית", פרסמה העמותה כי "זוכרות אכן רואה בקריית שמונה ועמיר התנחלויות אבל כך גם תל אביב ואריאל. הן התנחלויות מן הטעם הפשוט שהוקמו על ידי מהגרים שבאו מחוץ לארץ להתנחל בה. התנחלות היא מילה נרדפת להתיישבות ובתחילת הציונות השימוש במושגים התנחלויות וקולוניות היה מקובל בקרב המהגרים הציונים... זוכרות גורסת שאין הבדל עקרוני בין ההתנחלויות שהוקמו על ידי המהגרים היהודים בשטחים שנכבשו ב-1948 לבין אלה שהוקמו בשטחים שנכבשו אחרי השלמתו ב-1967. ההתנחלויות הציונות הן אפוא כל מקום יישוב שהוקם על ידי מהגרים בחסות הציונות. הם נבדלים מיישובים כמו צפת, ירושלים, טבריה ועוד, בהם חיו 'יהודים פלסטינים' מאות שנים, עוד לפני ההגירה הציונית. לדעתנו אף אחת מההתנחלויות לא חייבת "לחלוף מן העולם". אריאל וקדומים, כמו תל אביב וקרית שמונה יוכלו להישאר במקומן גם בהסדר שלום עתידי בין הישראלים לפלסטינים. אחרי שתוכר זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים ומי מהם שירצה לשוב יזכה לכך, נוכל לחיות יחד בארץ, בכל מקום"[6].

חברי זוכרות מגדירים את הנכבה: "הנכבה היא ההרס, הגירוש, הביזה, מקרי הטבח והאונס של תושביה"[7]. חברי העמותה סבורים כי נטילת אחריות מצדם של היהודים על חלקם בנכבה הפלסטינית היא תנאי הכרחי לכינון שלום צודק ופיוס בין תושבי הארץ היהודים והפלסטינים, ואילו התעלמות של היהודים מהנכבה הפלסטינית, ובמיוחד מנטילת אחריות על חלקם בה, מהווה אחד מגורמי היסוד להמשך הסכסוך האלים בין העמים. בנוסף חלק ממטרתם על פי הגדרתם היא "להביא להתנערותה של החברה היהודית מתפיסות קולוניאליות של קיומה במרחב ומהפרקטיקות הקולוניאליות הנלוות לכך."[8]

החל משנת 2013 מקיימת העמותה את 48 מ"מ, הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נכבה בסינמטק תל אביב[9].

רוב תקציב העמותה מבוסס על תרומות מחו"ל. בשנת 2009 גייסה העמותה תרומות בסך 2.1 מיליון ש"ח, רובן מארגונים הומניטריים ואחרים באירופה, בהם: ICCO (הולנד), NISEREOR (גרמניה) ו-CCFD (צרפת). בשנה זו העסיקה העמותה 15 עובדים בשכר.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכרות מוציאה לאור סדרת חוברות בעברית ובערבית, המוקדשות כל אחת ליישוב, ובהן: עכו, סוחמאתא, ג'למה, אג'ליל ודיר יאסין. החל משנת 2007 החלה "זוכרות" להוציא לאור את כתב העת סדק, בשיתוף פרדס הוצאה לאור וקבוצת המעצבים "פרהסיה".

בשנת 2012 פרסמה זוכרות בשיתוף הוצאת פרדס, מדריך סיורים ראשון מסוגו המציג 18 סיורים בעקבות כפרים, עיירות וערים פלסטיניות שנחרבו בעקבות המלחמה. בין השאר מוצעים סיורים באזור תל אביב (סומייל ושייח' מוניס), באר שבע, שכונות טלביה וקטמון בירושלים, יהודייה (עבאסייה) והוג'.

בשנת 2014 השיקה העמותה אפליקציה מבוססת GPS הנקראת INakba המאתרת יישובים פלסטינים שנהרסו באירועי מלחמת העצמאות, וכוללת מפות נקודות ציון של היישובים הפלסטינים הקדומים יחד עם מידע היסטורי וקטעי וידאו ותמונות[10].

בשנת 2016 פרסמה זוכרות בשיתוף הוצאת בבל, את ספרו של אייל ויצמן "סף המדבר, קו העימות", שעוסק במאבק בין המדינה לאוכלוסייה הבדואית[11].

בשנת 2018 פרסמה זוכרות בשיתוף הוצאת פרדס, את הספר "נכבה בעברית" המספר את סיפורו של הארגון[12][13].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקריה של העמותה רואים בה תנועת שמאל קיצוני אנטי-ציונית, שמטרתה להרוס את מדינת ישראל במתכונתה הקיימת[14]. יש הטוענים כי בהצגת המידע על הנכבה היא מתעלמת לעיתים ממקורות הסכסוך וממהלכו, כמו גם מעובדות יסוד אחרות שאינן תואמות את השקפת עולמה[15].

אחד המבקרים הבולטים של "זוכרות" הוא העיתונאי בן-דרור ימיני, הטוען כי ”עמותת "זוכרות" אינה עוד עמותת שמאל קיצוני. מדובר בתופעה הרבה יותר מסוכנת. המטרה הפוליטית המוצהרת של העמותה היא זכות השיבה. כלומר, חיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.“[16] הביקורת של ימיני, ושל אחרים, מבוססת גם על הטענה כי מטרות התנועה נוגדות במופגן את הבסיס עליו נשענת ההגדרה העצמית של העם היהודי בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכניית כנס "מאמת לתיקון" של זוכרות, ספטמבר 2013
  2. ^ יואב שטרן, אם יש כבר שלט בפארק - יוזכר בו גם הכפר הפלשתיני שנחרב, באתר הארץ, 3 בפברואר 2008
  3. ^ מירון רפופורט, פעם היה כאן מסגד, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
  4. ^ מי אנחנו, באתר "זוכרות"
  5. ^ אביב לביא, ראו את האור, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2004
  6. ^ קבוצת למידה על הנכבה מופסקת פעמיים וממשיכה במחתרת, באתר "זוכרות"
  7. ^ מבוא לנַכּבָּה, באתר "זוכרות"
  8. ^ מסמך חזון יעוד מטרות ארגוני, באתר "זוכרות"
  9. ^ רמי יונס, פסטיבל הסרטים 48 מ״מ מציג: ארכיון הקולנוע הפלסטיני הגנוז, באתר "שיחה מקומית", 1 בדצמבר 2017
    פסטיבל הסרטים 48 מ"מ בסינמטק תל אביב 2018, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2018
  10. ^ עופר עין גל, אייפד? איינַכּבַה!, באתר ynet, 29 באפריל 2004
  11. ^ צפריר רינת, כך מנהלת המדינה סכסוך עם הבדואים על המרחב, באתר הארץ, 2 באפריל 2016
  12. ^ תום פסח, נכבה בעברית: לחפש פרצות מפתיעות, באתר העוקץ, 21 באפריל 2018
  13. ^ עודה בשאראת, "נכבה בעברית": השינוי התודעתי שחולל ארגון "זוכרות" בשיח הציבורי בארץ, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2018
  14. ^ איתמר צור, במרתפי השמאל הקיצוני, באתר ערוץ 20, 21 ביוני 2016.
  15. ^ אורי יזהר, עמותת זוכרות ומשכיחות, באתר mynet‏ קיבוץ, 2 במרץ 2011
    מרדכי ליפמן, עמותת "זוכרות" - בורות או שנאה?, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 14 באוגוסט 2013
    ישראל רוזנבלט, "נכבה" - זוכרים רק מה שרוצים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 8 ביוני 2014
  16. ^ כנס חסידי החיסול, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005; בן דרור ימיני, 5 בכירים, 7 דעות, באתר nrg‏, 14 במרץ 2008