מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
סמליל המוזיאון
הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן המוזיאון
הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל. צולם ב-2006.
מידע
סוג המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
שנת ההקמה 1983
תאריך פתיחה רשמי 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הדר הכרמל, ישראלישראלישראל
כתובת רח' שמריהו לוין 25, חיפה
מנהל תא"ל במיל' אלי שרמייסטר
אוצר ראשי ד"ר טל ברמן
מבקרים בשנה 300,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°48′37″N 34°59′47″E / 32.81014444°N 34.99627222°E / 32.81014444; 34.99627222 קואורדינטות: 32°48′37″N 34°59′47″E / 32.81014444°N 34.99627222°E / 32.81014444; 34.99627222 
http://www.madatech.org.il
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל של שמריהו לוין מיוזמי הקמת הטכניון בחיפה מוצב במקום
דגם המטוס הממונע הראשון של האחים רייט במדעטק בחיפה
מטוס כפיר בפארק המדע במדעטק - משקיף על רחוב בלפור
מבט פנורמי של הבניין
דגם של מכונת טיסה אישית עם כנפיים נעות לפי תרשים של לאונרדו דה וינצ'י במדעטק בחיפה
ג'יגאנוטוזאור בתערוכת "ענקי פטגוניה"
שיחזור של דינוזאור שטרם בקע מהביצה, תערוכת הדינוזאורים
מכונת דפוס קליפורניה משנת 1958 המוצגת במדעטק
מוצג המסביר את חילופי העונות במהלך השנה, מתוך תערוכת האסטרונומיה "מבט אל השמים" המוצגת במדעטק

"מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי" הוא מוזיאון מדע הנמצא בשכונת הדר הכרמל שבעיר חיפה. זהו אחד מארבעה מוזיאונים למדע הפועלים בישראל (שלושת האחרים הם מוזיאון המדע בירושלים, גן המדע במכון ויצמן ברחובות ופארק קרסו למדע בבאר שבע).

עד שנת 2006, היה המוזיאון ידוע בשם ה"טכנודע". בשנה זו ערך המוזיאון תחרות בקרב הקהל הרחב, לבחירת שם חדש עבורו.

המוזיאון פועל בבניין ההיסטורי של הטכניון, שתוכנן על ידי האדריכל היהודי-גרמני אלכסנדר ברוולד, ונמצא בשכונת הדר הכרמל בחיפה. הבניין שימש את הטכניון בין השנים 19251965 לכל הפקולטות, ובשנים 1965–1985 שימש את הפקולטה לארכיטקטורה. במהלך השנים עבר הבניין שינויים רבים. בשנת 1986 הועבר לידי המוזיאון, שוקם ושומר בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. על שיחזורו ושימורו של הבניין זכה המוזיאון באות הוקרה מהמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.

המוזיאון הוא עמותה רשומה המנוהלת על ידי ועד מנהל הכולל אנשי ציבור, חינוך, אקדמיה ועסקים[1]. יושב הראש של הוועד המנהל של מדעטק הוא ליאון רקנאטי.

תערוכות קבע במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות הקבע מוצגות בבניין ההיסטורי של המוזיאון, שנקרא גם "מדעטק תערוכות". רוב התערוכות מתפרסות על פני חדר אחד ששימש ככיתת לימוד בעבר, למעט התערוכות החדשות יותר שאיחדו מספר חדרים.

פארק נובל אנרג'י למדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, בחג החנוכה, נפתחה מחדש לקהל חצר המוזיאון שבין שני הבניינים הראשיים, לאחר שזו עוצבה מחדש. במקום הוקם "פארק מדע", אשר נפרש על פני ארבעה דונמים ושהמוטיב המרכזי שנבחר לו הוא "מפגש עם מדענים וממציאים מפורסמים בהיסטוריה, אשר תגליותיהם מהוות אבני דרך המעשירות את חיינו"[2].

הפארק מחולק לחמש חצרות, שכל אחת מהן מוקדשת למדענים הידועים ארכימדס, ברנולי, אייזיק ניוטון, לאונרדו דה וינצ'י ופיתגורס. בנוסף קיימים בפארק מספר מוצגים נוספים מתחום הגנת הסביבה, אמפיתיאטרון היכול להכיל כ-400 איש, ושבמרכזו מזרקה בצורת שושנת הרוחות הנשלטת על ידי מחשב ומאפשרת מופעי מים בשילוב תאורה צבעונית.

היוזמה להקמת "פארק המדע" במקום החלה בשנת 2008 ועברה שלבים רבים של תכנון והכנה לפני תחילת העבודות. תכנון הפארק נעשה בעבודה משותפת של צוות המוזיאון ובראשו האוצר הראשי של המוזיאון, ד"ר טל ברמן, ומעצב התערוכות של המוזיאון, דודו דהאן. פיתוח וייצור המוצגים בוצע בעיקר על ידי צוות בית המלאכה של מדעטק. התכנון האדריכלי נעשה באמצעות האדריכלים עמוס וכמן ואהוד כסיף.

תערוכות הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008, מדעטק משיק מדי קיץ תערוכה מתחלפת חדשה הפתוחה במשך כשנה. כחלק מעבודות לשיפור המוזיאון, שופץ בניין נוסף ששימש עד אז כבית המלאכה ובו נבנו המוצגים של המוזיאון. האולם בו מוצגות התערוכות המתחלפות נקרא "אולם איינשטיין", ע"ש אלברט איינשטיין, והוא שוכן בבניין הדרומי של קמפוס הטכניון. מלבד אולם איינשטיין הבניין כולל גם את קולנוע הסינמטריקס, ואת הכיתות והמעבדות של אגף החינוך במדעטק.

התערוכות המתחלפות שהוצגו במוזיאון:

דינוזאורים ענקי פטגוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביולי 2008 הושקה במוזיאון התערוכה "דינוזאורים ענקי פטגוניה"[3]. התערוכה הציגה העתקים של שלדים משוחזרים של דינוזאורים ענקיים אשר נתגלו בפטגוניה שבארגנטינה, והייתה הראשונה מסוגה בארץ. בין חמישה-עשר השלדים שהוצגו היו גם שני דינוזאורים מסוג ג'יגאנוטוזאור קרוליני.

במקביל לתערוכה, הושקה תערוכת חוצות של פסלי דינוזאורים אחידים בצורתם, אך צבועים כל אחד באופן שונה ויצירתי על ידי אומן, קבוצת אומנים או קבוצת עניין אחרת (תלמידי בתי-ספר או פעילים חברתיים). הדינוזאורים פוזרו ברחובות ובגנים בחיפה וזכו לתשומת לב רבה. התערוכה הגיעה לסיומה באמצע מרץ 2009. גם היום עדיין פזורים ברחבי העיר חלק מהפסלים.

עולמות הגוף (Body Worlds)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2009, החלה במוזיאון הצגת התערוכה "עולמות הגוף", העושה שימוש בגופות בני אדם, אשר תרמו גופם לשימוש בתערוכה. פתיחת התערוכה לוותה במחאה ציבורית רבה, בין היתר מצידו של יונה מצגר, הרב הראשי לישראל[4], אשר טען כי התערוכה היא פגיעה בכבוד המת[5]. תערוכת "עולמות הגוף" הוצגה במוזיאון עד ה-4 בינואר 2010 ובמהלך הצגתה בחיפה, ביקרו בה יותר משלוש מאות אלף איש.

העולם הרובוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2010 נפתחה במדעטק תערוכת "העולם הרובוטי". התערוכה מציגה רובוטים בדמות חיות כגון ג'ירפה, ברווזן, דיונון ועטלף, וכן מגוון מוצגים הקשורים לחיות. כל אלה הגיעו לישראל מתוך תערוכת "Robot Zoo" העולמית. כמו כן מוצגים בתערוכה רובוטים מסוגים שונים נוספים ומוצגים הקשורים לתעשייה הרובוטית הישראלית.

בחלקו האחרון של התערוכה הוצג "המופע הרובוטי" מדי חצי שעה עגולה ובו אחד מהמדריכים במוזיאון מציג לצופים את הרובוט דמוי האדם "נאו" והרובוט דמוי הכלב "אייבו" ומסביר כיצד הם מבצעים את הפעולות השונות.

ספורט סיינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה נחנכה ביוני 2011 וכוללת ברובה מוצגים מהתערוכה המקורית (שמקורה בקנדה) לצד מספר מוצגים בלעדיים למוזיאון. הנושא המרכזי בתערוכה הוא הספורט והפעילות הגופנית מנקודת מבט מדעית וכוללת מגוון מוצגים שונים שמסבירים ומדגימים באותה הזדמנות למבקר את העיקרון המדעי שעליו מדובר. לדוגמה, בסמוך להסבר על שיווי המשקל של האדם שמקורו בנוזל באוזניים מוצבים מתקן למדידת שיווי משקל וגם קורת עץ שעלייה מתנסים המבקרים בהליכה מאוזנת.

101 המצאות ששינו את העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיצג החזותי נחנך ביולי 2012 ומתפרש על פני כל חלל האולם. המיצג כולל סרט באורך 32 דקות, המוקרן על גבי עשרים ושניים מסכי ענק ומציג 101 המצאות בשמונה תקופות זמן, מתוכן 32 באופן מפורט על גבי המסך המרכזי. בנוסף, בבניין התערוכות נחנך חדר שמהווה המשך לתערוכה וכולל מוצגים פיזיים של כ-50 המצאות המלוות בהסבר על מסכי מגע אינטראקטיביים.

Beyond Planet Earth[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה נפתחה לקהל במרץ 2013 ומציגה את החזון של עתיד המסע האנושי במערכת השמש ומעבר לה. בחלק הראשון מוצגות 50 השנים הראשונות בחלל ובהן הספוטניק והווסטוק הרוסיים ומנגד, אפולו ואופורטיוניטי (רכב המחקר למאדים) האמריקנים.

הספינות והים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2014 נחנכה תערוכה, אשר הובאה ממוזיאון המדע "אאוריקה" שבהלסינקי, פינלנד. התערוכה מציגה את עולם הספינות, הים והימאות. הנושא המרכזי בה הוא המעבר מהים הפתוח אל החוף, כשהמבקרים עוברים דרך אזורים המוקדשים לנושאים שונים. ביניהם, הישרדות בלב ים, עקרונות שיט, חקר הימים, גשר הפיקוד באונייה, פעילות ועבודה בנמל מודרני ומינים פולשים בים התיכון. התערוכה נסגרה באפריל 2015.

תערוכת טיוביקס (Tubix)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2015 נפתחה התערוכה תחת הכותרת "המעברים הסודיים של החיים" שפותחה ונבנתה על ידי מדעטק בשיתוף קבוצת אלומיניום. התערוכה שילבה תוכן מדעי ומיצגים אומנותיים-טכנוגלוגיים כמו צינורות רובוטיים רוקדים, מפעל כדורים המונע בלחץ אויר ועוד. בכל חלל הוקרן סרטון קצר שלווה בקריינות של מוטי קירשנבאום. התערוכה נסגרה באפריל 2016 ולאחר מכן הוצגה בפארק פרס בחולון.

תערוכת "האדם והחלל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016 נפתחה התערוכה שהכילה מוצגים שונים כמו החללית אקסקליבר-אלמאז שהיא למעשה קפסולת חלל שהשתתפה בשתי משימות של תוכנית החלל הסובייטית, חליפת חלל ששימשה לאימוני קוסמונאוטים, עמדות מציאות מדומה, דגם של ספוטניק - הלוויין הראשון בחלל, שרידי מצלמת המחקר "מיידקס" ששימשה את אילן רמון לעריכת תצפיות. התערוכה נסגרה במאי 2017.

תערוכת RESCUE - "התערוכה הבינלאומית לחילוץ והצלה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2017 נפתחה התערוכה שנוצרה והוצגה במוזיאון המדע בעיר פרת', אוסטרליה. התערוכה הציגה 20 מוצגים המופעלים על ידי המבקרים בנושאי חילוץ והצלה: כיבוי אש, הצלה מטביעה, חיתוך כלי רכב שעברו תאונה, איתור מטיילים שאבדו בשטח ועוד. לצד התערוכה הוצב אוהל הדגמה לאיתור וחילוץ נפגעים של פיקוד העורף ואוהל הדגמה נוסף שאירח במהלך הקיץ כוחות הצלה של הרשות הארצית לכיבוי והצלה ואמבולנס של מגן דוד אדום. התערוכה נסגרה בנובמבר 2017.

תערוכות בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפנים של הנובל - הוצגה בין ינואר למאי 2008
  • ימי הרדיו
  • הקשת הכחולה (תערוכת צילומים תת-ימיים)
  • איינשטיין איש המאה
  • תקשורת אישית (תערוכה נודדת של Orange)
  • הולכים על בטוח - החל מ-2006 על פני רוב קומת המסד
  • שחור על גבי לבן (התפתחות מכשירי הדפוס)
  • סודות החיים - עולם ה-DNA
  • אין מקום רחוק מדי (הציגה את סיפורו של אילן רמון ופריטים ששרדו את ההתרסקות)

מדעטק חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון פועל גם מכון "מדעטק לחינוך". המכון הוא מרכז תמיכה ללימודי מדע, טכנולוגיה וחלל לתלמידי בתי הספר והקהל הרחב. המכון מפעיל רשת של מעבדות בנושאים מדעיים וטכנולוגיים שונים, מקיים סדנאות לימודיות וחוגים לבני-נוער ומפעיל ניידות מדעים היוצאות אל יישובי הפריפריה. המרכז מפעיל כ־80 תוכניות לימודיות בתחומים שונים כמו פיזיקה ואסטרופיזיקה, כימיה, איכות הסביבה, מתמטיקה, רובוטיקה, גנטיקה, חשמל, אלקטרוניקה וטכנולוגיות של אבטחת מידע.

מדי שנה מבקרים כ-80,000 תלמידים במדעטק במסגרת תוכניות שונות של בתי-הספר, חלקן בשיתוף משרד החינוך ומשרד המדע והטכנולוגיה.

פאב-לאב ע"ש משפחת וונגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאב-לאב הוא מרכז לתכנון, עיצוב וייצור אישי באמצעים דיגיטליים, יש בו עמדות לתכנון ממוחשב, מדפסות תלת-מימד, מערכת לחיתוך בלייזר, כרסום ממוחשב ומרכז הרכבה.

סינמטריקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נפתח קולנוע מסוג חדש במוזיאון, "הסינמטריקס" - קולנוע המשלב את כל החושים. הסרטים המוקרנים בו מוצגים בתלת מימד סטריאוסקופי, כאשר הצופים מרכיבים משקפיים מיוחדים. באולם גם ישנם כיסאות הכוללים זוג רמקולים לשמיעה סטריאופונית לכל אחד מהצופים (מיקס הסאונד הכולל הוא קואדרופוני, בשל שני רמקולים בקדמת האולם, המשמיעים את רוב הסאונד בסרטים). במהלך הקרנת הסרטים, הכיסאות מתנועעים, ואף חובטים בצופים היישובים עליהם, בהתאם למופיע בסרט. בנוסף יש גם אפקטים של אורות, בועות סבון, ולפעמים אפילו הפצת ריח.

רשימת הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסע ביקום (החל מ-2005) - הרפתקה במעמקי החלל החיצון.
  • מדעברא קדברא (החל מ-2006) - הרעיונות המדעיים מאחורי הקסמים המפורסמים[6].
  • פלאגוף (החל מ-2007) - מסע אל תוך המערכות השונות בגוף.
  • העולם הלוהט (החל מ-2009) - לחוות התפרצות הרי געש ולהרגיש רעידת אדמה.
  • בונים עולם (החל מ-2009) - כיצד בונים גורדי שחקים, והעקרונות המדעיים מאחורי בניית בית חזק.
  • לעוף (החל מ-2010) - מנדידה עם ציפורים לטיסה במטוסים[7].

סרטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים סרטים אשר אינם מוקרנים בימי הפעילות הרגילים של המוזיאון, ולרוב ניתן לצפות בהם בסיורים מודרכים של בתי ספר יסודיים ותיכונים:

  • סופרקיד בדרכים (החל מ-2006) - מסע חוויתי ללמידת הזהירות בדרכים. במקור הוקרן בימי הפעילות הרגילים של המוזיאון[6].
  • מכורים לחיים (החל מ-2007) - כיצד הגוף מתמודד עם השימוש בסמים[8].

נטריקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיר יצירה אינטראקטיבי המוצג במתחם הנטריקס

"נטריקס" הוא מתחם שבנייתו-מחדש הושלמה בקיץ 2017. בעבר שכן הנטריקס במקום שונה במוזיאון והכיל מוצגים שונים מאלה המוצגים כיום.

בנטריקס מספר מוצגים המדגימים יכולות טכנולוגיות שונות: עמדת מציאות מדומה, עם היצירה "אבולוציה של חלום" של היוצר קריס מילק; מוצג בשם "גרידי" שהוא למעשה דוגם צלילים (סמפלר) גדול המופעל על ידי כדורים הלוחצים על כפתורים, שינוי מיקום הכדורים יוצר בכל פעם מוזיקה אחרת; משחקים המופעלים באמצעות מחוות ידיים וגוף של השחקנים על גבי מסכי טלוויזיה עם מצלמה ייעודית; "גוגל ליקוויד גלאקסי", הצגת Google Earth על גבי שבעה מסכים היוצרים מסך ענק; "קיר יצירה", מסך ענק עליו מוקרנת סצנה מאויירת של עיר, המבקרים מוזמנים לצבוע ציורים מוכנים מראש של כלי רכב, חיות ואנשים ולאחר מכן לצלם אותם בעמדות מיוחדות. לאחר הצילום הציורים הצבועים מקבלים עיבוד לדמויות תלת ממדיות המופיעות ונעות בתוך העיר המצוירת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף הועד המנהל ובעלי תפקידים במדעטק - מתוך אתר האינטרנט של המוזיאון
  2. ^ מתוך אתר האינטרנט של המדעטק
  3. ^ אביטל להב, הדינוזאורים הגיעו לחיפה, באתר ynet, 8 ביולי 2008
  4. ^ קובי נחשוני, הרב מצגר: "תצוגת גופות? לא בארץ הקודש!", באתר ynet, 22 במרץ 2009
  5. ^ תומר זרחין ופאדי עיאדאת, מחאה נגד העלאת "עולמות הגוף", באתר עכבר העיר, 22 במרץ 2009
  6. ^ 6.0 6.1 אתר הסינמטריקס, כפי שנשמר בארכיון האינטרנט
  7. ^ סינמטריX, באתר המדעטק, כפי שנשמר בארכיון האינטרנט
  8. ^ כתבה על פתיחת "מכורים לחיים" בסינמטריקס, בארכיון החדשות של אתר המדעטק.