ג'ש (גוש חלב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ש (גוש חלב)
Gush-Halav-COA.png
ג'ש2.JPG
מראה היישוב
שם בערבית الجش
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אליאס אליאס
גובה ממוצע[1] ‎745 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 3,131 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 245
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 449 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 186
תחום שיפוט[2] 6,970 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 167
33°01′22″N 35°26′46″E / 33.0227777780075°N 35.4460129053131°E / 33.0227777780075; 35.4460129053131
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.3953
    - דירוג מדד ג'יני 176
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 36.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 63%דרוזים: 0%אחרים: 0.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.4%
גילאי 5 - 9 7.6%
גילאי 10 - 14 7.3%
גילאי 15 - 19 8.3%
גילאי 20 - 29 15.9%
גילאי 30 - 44 19.6%
גילאי 45 - 59 18.8%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 11.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 1
תלמידים 550
 –  יסודי 378
 –  על-יסודי 172
מספר כיתות 23
ממוצע תלמידים לכיתה 24.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל ג'ש (גוש חלב) נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.jish.org.il

ג'שערבית: الجش אַ-גִ'ש, בסורית: ܓܫ; נודע גם בשם גוש חלב, כשם היישוב העברי הקדום) היא מועצה מקומית בגליל העליון. היישוב נמצא בגובה בין 700 ל-840 מטר מעל פני הים, מצפון-מערב לצפת, על כביש 89. ג'ש הוא היישוב היחיד בישראל שרוב תושביו הם נוצרים-מארונים, לצד מיעוט של מוסלמים ונוצרים-מלכיתים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה שכן במקום יישוב יהודי בשם "גוש חלב", שהיה קיים במקום בימי בית שני. הוא שימש בשנת 67 כמרכז חשוב של המורדים היהודים ברומאים. בכתבי יוסף בן מתתיהו המקום מופיע בשם "גיסקלה" (Giscala), שהיה כנראה הגרסה היוונית לשם העברי.

בתקופה האיסלמית נקרא היישוב ג'וש או ג'יש. מקורות היסטוריים שונים מן המאות ה-10 עד ה-15 מציינים את גוש חלב ככפר יהודי גדול. במאה ה-17 חיו ביישוב דרוזים שעזבו את הכפר בשלב מאוחר יותר.

הכפר יושב בראשית המאה ה-18 על ידי נוצרים מארונים וקתולים, לצד מספר משפחות מוסלמיות.[3] הוא משמר את השם הקדום של הכפר כמו יישובים נוספים בני ימינו באזור, הנושאים את שמותיהם של יישובים יהודיים קדומים כגון מושב מירון על שם מירון הקדומה, מושב סִפְסוּפָה על שם הכפר סִפְסוּפָא המוזכר בתלמוד, קיבוץ ברעם על שם כפר ברעם, קיבוץ סאסא על שם סאסא המוזכרת במשנה ועוד.[4] בשנת 1837 הרסה רעידת אדמה את רוב מבני הכפר וכ-200 תושבים נהרגו. לאחר הרעש חודשה ההתיישבות בכפר והוא התרחב לכיוון דרום.

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 1,090 תושבים ושטחו השתרע על 12,602 דונמים (מתוכם 148 דונם שטחים ציבוריים ו-24 בבעלות יהודים).[5] עד שנת 1948 הייתה רוב האוכלוסייה מוסלמית, ואלו היוו 55% מאוכלוסיית הכפר. הכפר נכבש על ידי צה"ל ב-29 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם. לאחר מלחמת העצמאות עזבו רוב התושבים המוסלמים את הכפר, ופליטים נוצרים הגיעו אליו מכפרי הסביבה שנהרסו, בהם רוב תושבי הכפר בירעם, מארונים גם הם. כתוצאה מכך עלה אחוז הנוצרים-מארונים בכפר ל-85% מאוכלוסייתו. ב-1952 נכשל ניסיון של קק"ל לעודד תושבים מאל ג'יש להגר לארגנטינה ("מבצע יוחנן"). בשנת 1963 הוכר היישוב כמועצה מקומית.

בכפר נמצאו שרידי בית כנסת עתיק ובית קבורה (מאוזוליאום), המהווה חלק מבית הקברות של גוש חלב היהודית הקדומה. יש בכפר קברים המיוחסים לשמעיה ולאבטליון, מחכמי הסנהדרין הגדולה בירושלים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים בג'ש 3,131 תושבים (מקום 245 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לג'ש דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 68.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 8,040 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[6]

זהות, שפה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תושבי ג'ש הם נוצרים מהעדה המארונית - זרם בנצרות המזרחית הקתולית - שמקורו בלבנון. לפני מלחמת העצמאות היה בגליל העליון כפר נוצרי-מארוני נוסף, הכפר בירעם, אשר תושביו פונו ממנו ולא הורשו לחזור לאחר סיום הלחימה. רוב תושבי הכפר בירעם עברו להתגורר בג'ש, ובני משפחותיהם עדיין מתגוררים במקום.

תושבי ג'ש, רובם ככולם, הם דוברי ערבית כשפת אם, ויודעים גם את השפה העברית, שהיא לשון המדינה; מקצתם דוברים גם ארמית חדשה ("סורית") בבית. על כן, כולם דו-לשוניים או תלת-לשוניים. ההוראה בבתי הספר היא בערבית.

התפלגות אוכלוסיית הכפר לפי דתות:[7]

חלק מתושבי ג'ש המארונים מזהים עצמם כארמים (ולא כערבים), והם הובילו את המאבק להכרה רשמית בזהות הארמית בישראל, עד שהוכרו בכנסת בשנת 2014. הילד יעקב חלול הוא האדם הראשון שנרשם בתעודת הזהות שלו כארמי.[8] במאה העשרים ואחת יש מהם הפועלים להחייאת השפה הארמית ביישוב, ואף הקימו גן ילדים דובר ארמית.[דרוש מקור]

ראשי מועצה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכי ג'ובראן: 19631993
  • אליאס אליאס: 1993–2003
  • הנרי עלם: 2003–2008
  • אליאס אליאס: 2008–הווה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרון אבן חן, החרזן מגוש חלב, בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
  3. ^ גוש חלב, באתר של רשות העתיקות
  4. ^ מקור: צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977
  5. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  6. ^ פרופיל ג'ש באתר הלמ"ס
  7. ^ [1] "בכפר גרים שלוש עדות נוצרים מארונים (55%), נוצרים קתולים (10%) ומוסלמים (35%)"
  8. ^ כתבה על הכרה רשמית בלאום הארמי, והרישום הראשון כארמי, וואלה, ‏21.10.2014