חנה צ'יזיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנה צ'יזיק בשורה העליונה באמצע עם בני משפחתה, 1915 לערך

חנה צ'יזיק (1889 - 19 בדצמבר 1951) הייתה חלוצה, אגרונומית, מנהיגת נשים ופועלות, וייסדה שני משקי פועלות, בנחלת יהודה ובצפון תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה צ'יזיק נולדה בעיר טומשפול באוקראינה. בין אחיה היו אפרים, שרה, ברוך ויצחק. חנה עלתה בשנת 1906 לארץ ישראל. שנה לאחר מכן ב-1907, באה משפחתה: ההורים והאחים לארץ. המשפחה נדדה בין סג'רה והמושבה כנרת, ולבסוף השתקעה במושבה מנחמיה.

צ'יזיק למדה אמנות (במיוחד ציור ואריגת שטיחים) בבצלאל בירושלים. לאחר מכן יצאה לעבוד בחוות העלמות אשר נוהלה על ידי חנה מייזל בכנרת. שם הכירה את הוגה הדעות א.ד. גורדון והושפעה ממנו.

כאשר עלתה לארץ בשנות העלייה השנייה, הייתה ציז'יק חברת מפלגת "פועלי ציון". לאחר מכן, הצטרפה למפלגת אחדות העבודה אשר הוקמה בתרע"ט 1919. במהלך השנים הייתה חברת המזכירות של מועצת הפועלות, ונסעה בשליחותה לארצות הברית.

בשנת 1921 נסעה ללמוד בבית ספר גבוה לגננות (חקלאות) בווינה. עם שובה ארצה ב-1922 הקימה את משק הפועלות בנחלת יהודה. באותה שנה נישאה למאיר דובינסקי.

משק הפועלות בצפון תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1926 עברה לתל אביב וקבלה לידיה את הקמתו של "משק הפועלות צפון" (במתחם הרחובות העכשווי: ארלוזורוב, מצדה, שדרות בן-גוריון, אד"ם הכהן). מימון המשק בא מאת המרכז החקלאי של ההסתדרות הכללית וגם על ידי מכירת תוצרת חקלאית, כמו פרחים לציבור. צ'יזיק ניהלה את המשק ביד רמה במשך כ-20 שנה. בתפקידה זה, תרמה ציז'יק מתוך הכרה ותפיסת עולם מוצקה, להשכלתן ולחינוכן של נשים צעירות, רובן עולות וחדשות בארץ. הן למדו להתקיים במסגרת חקלאית, שכללה גידול "גן ירק", משתלה, לול ורפת; ורכשו מקצוע שאפשר להן להתקיים בכבוד, הן כיחידות, והן כרעיות ואמהות; כחלק מן התפיסה שבעבודתן זו הן נוטלות חלק בעול הקמת המפעל הציוני המתהווה בארץ ישראל. בעת מותו של אחיה הצעיר, אפרים צ'יזיק, הייתה צ'יזיק באמצע חודשי הריונה. בנה נולד בטבת תר"ץ, ינואר 1930, ונקרא אפרים, על שם דודו. חנה צ'יזיק נפטרה בבית החולים בילינסון ונטמנה בבית הקברות נחלת יצחק. הותירה אחריה את בעלה, בת ובן משותפים.

המבנה המרכזי במשק הפועלות בצפון תל אביב, שהוקם ב-1936, נקרא לאחר מותה על שמה "בית חנה". המבנה ממוקם בשדרות בן-גוריון בתל אביב, ומהווה דוגמה לבנין שנבנה בשנות השלושים בסגנון האדריכלי הבינלאומי (באוהאוס). עד שלהי שנות השבעים שכן בו בית ספר תיכון מקצועי. בשנות התשעים עבר שימור ומגדל דירות הוקם בצידו.

הרובע הסמוך ל"משק הפועלות צפון" (במתחם הרחובות העכשווי: ארלוזורוב, דיזנגוף, שדרות בן-גוריון, מצדה) נקרא בעת הקמתו בראשית שנות השלושים: "שכונת אפרים", על שם אפרים, אחיה של חנה אשר נהרג וגופתו הושחתה בחולדה במאורעות תרפ"ט 1929.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]