טאו-קלארג'תי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טאו קלארג'תי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוף בטאו-קלארג'תי (שוושתי)

טאוֹ-קלארגֶ'תי (גאורגית: ტაო-კლარჯეთი) הוא שמו של מחוז היסטורי בגאורגיה במקום בו התקיימה נסיכות גאורגית באותו שם. המחוז כולל את המחוזות הטורקיים הבאים: ארזורום, ארטווין וקארס. טאו וקלארג'תי היו במקור של פרובינציות חשובות באדמות גאורגיה, שנפרשו מ"הערוץ הגאורגי" ("Gürcü Boğazı") בדרום ועד לקווקז הקטן בצפון.

היסטורית, האזור כלל את הפרובינציות הבאות: ממערב הרי ארסיאני (Yalnızçam Dağları) שהיו של טאו, ג'וואחתי ושוושתי, ממזרח שכנו סאמצחה, ארושתי, ג'אוואחתי, ארטאני וקולה. תוואי הנוף של האזור מאופיין בהרים ונהרות הצ'ורו והמטקווארי. מבחינה גאוגרפית הייתה נסיכות טאו-קלארג'תי ממוקמת בין האימפריות הגדולות ממזרח וממערב. כמו כן עובר ענף של דרך המשי דרך שטחי הנסיכות, כך שהנסיכות הייתה נתונה להשפעות חיצוניות קבועות. במאות ה-9 - ה-11, נשלטה טאו-קלארג'תי על ידי הבגרטידים האיבריאנים (שושלת בגרטיוני), והמחוז שיחק תפקיד מכריע באיחוד הנסיכויות לממלכה פאודלית יחידה בשנת 1008. כיום, לצד הטבע המרשים, מתפקדים המונומנטים הארכיטקטוניים של טאו-קלארג'תי (כנסיות, מנזרים, גשרים ומצודות) כמקור משיכה לתיירים, אבל הרבה מהמונומנטים בסכנת הכחדה, כיוון שלא נערכות פעולות שימור. היו גם מקרים של השחתה מכוונת.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של המחוז מתחילה לפני כ-5,000 שנה, בתקופת הברונזה. באלף הראשון לפנה"ס, היה האזור מיושב בשבטים פרוטו-גאורגים, שנשלטו על ידי דיאוחי וקולכיס. פרנאוואז הראשון, השליט הראשון של הממלכה האיברית העתיקה, סיפח את השטחים הללו לממלכתו עד לשנת 302 לפנה"ס לערך. במהלך ההתמודדות בין גאורגיה לארמניה במאות שבאו לאחר מכן, פלשו לאזור, במאה ה-7, הערבים והרסו אותו לחלוטין.

טאו-קלארג'תי במאות ה-9 - ה-11[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי טאו-קלארג'תי
שם המלך שנות שלטון
ענף כארתלי לבגרטידים האיברים
אשוט הראשון 813-830
בגרט הראשון 830-876
דוד הראשון 876-881
אדרנסה הראשון 881-923
דוד השני 923-937
אשוט השני 937-954
סומבט הראשון 954-958
בגרט השני הפשוט 958-994
גורגן 994-1008
בגרט השלישי 1008-1014
ענף טאו לבגרטידים האיברים
גורגן הראשון 870-891
אדרנסה אריסתווי 891-896
אשוט קוחי 896-918
גורגן הגדול 918-941
הבית השני של טאו
בגרט מגיסטרוס 945
אדרנסה השני 945-961
בגרט אריסתווי 961-966
דוד השלישי 966-1000
ענף קלארג'תי לבגרטידים האיברים
סומבט הראשון 870-889
בגרט ממפלי 889-900
דוד ממפלי 889-943
סומבט השני 943-988
דוד 988-992/3
סומבט השלישי 992/3-1011
גורגן 1011-1012

בשנת 813 החל עידן חדש, כאשר הנסיך ("אריסמתאווארי"), אשוט הראשון מבית בגרטיוני הפך את קלארג'תי לבסיס למאבקו כנגד הכיבוש הערבי. הוא הכיר בריבונות האימפריה הביזנטית, וקיבל את התואר "קורופלאטס" ("κουροπαλάτης") וייסד נסיכות גאורגית בשם הביזנטי - הקורופלאטה של איבריה. מנסיכות זו החל אשוט להלחם בערבים ובהדרגה שיחרר את האדמות הסמוכות של טאו, קולה, ארטאני ושוושתי, ביחד עם אזורים קטנים נוספים, משלטון הערבים. הוא עודד יישוב מחדש של גאורגים באדמות אלה, והיה לפטרון הנזירים, בזכות הכומר הגיאורגי הבולט, גריגול חנדזתלי (גריגורי מחנדזתה 759-861) בקלארג'תי. במשך זמן רב הפך לאזור חופשי תרבותית, ולאחד המרכזים הדתיים החשובים של גאורגיה.

יורשו של אשוט, המשיך במאבקו לכיבוש אדמות כארתלי, והתמודד גם עם השושלת האבחזית ממערב גאורגיה, אגריסי, אמירות טביליסי הערבית, כורבישופות קאחתי ממזרח גאורגיה ושליטים ארמנים. למרות זאת, מאבקים פנימיים, שהיו דבר שכיח בנסיכות, היוו מכשול רב. מלחמת האזרחים שהתחוללה בעקבות ההתנקשות בדוד הראשון (876-881), הביאה, בשנת 888, לניצחונו של אדרנסה הראשון (881-923) על יריבו העיקרי, נאסרה, רוצחו של דוד הראשון. בתקופת שלטון בנו של אדרנסה, דוד השני (923-937) נאלצו הגאורגים להתגונן מפני התקפנות הביזנטית, בעיה שנראה כי הסתדרו עימה בהצלחה. למרות זאת, שושלת בגרטיוני נכשלה בשמירה על אחדות ממלכתם, שהייתה למעשה מחולקת לשלושה ענפים של השושלת, כאשר הענף העיקרי נותר בטאו, וכן התואר מלך הכרתוולים, ענף קלארג'תי הכיר בריבונות המלך. ממלכת הכרתוולים כללה גם מספר נסיכויות שהיו עצמאיות פחות או יותר.

בשנת 958, הוכתר בגרט השני הפשוט (958-994) כ"מלך הגאורגים", וירש את צפון טאו (ידוע גם כאימיאר-טאו), כאשר דוד השלישי (961-1001) קיבל את התואר "קורופלאטס" וקיבל לבעלותו את דרום טאו (ידוע גם כאימיאר-טאו). הכמעט שליט וחבר הכנסייה, דוד בא-בברית עם השליט הביזנטי, בסיליוס השני כדי לגבור על האציל הביזנטי המורד, ברדס סכלארוס (976-979) ותוגמל בשטחים נרחבים, שהפכו אותו לשליט החזק ביותר בעבר הקווקז. ממלכתו כללה מספר מחוזות גאורגים וארמנים עד לימת ואן. עם מטרה עזה לאחד את כל האדמות הגאורגיות, הוא אימץ את הנסיך בגרט (לימים המלך בגרט השלישי), נכדו של בגרט הפשוט, היה גם יורש מוחלט[2] אבחזי. דוד הכניס אותו לתפקיד הנסיך המקומי בכארתלי (975) וכמלך אבחזיה (978). ועזר להמליך את אביו הביולוגי של בגרט, גורגן, למלך מלכי הכרתוולים עם מותו של בגרט הפשוט (994), בכך הפך את בגרט לשליט שתי הנסיכויות והיורש המוחלט[2] של שתי נסיכויות נוספות. המכשול היחיד היה הקונפליקט הבלתי מוצלח עם האימפריה הביזנטית, בשנים 987-989, שהכריחה את דוד לוותר על שליטתו, ולהפוך את בסיליוס השני ליורש עם מותו. למרות זאת, הצליח בגרט להפוך לשליט הראשון של הממלכה הגאורגית המאוחדת (שנקראה באופן רשמי "ממלכת הגאורגים והאבחזים") במות אביו בשנת 1008.

היסטוריה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור המשיך להיות טריטוריה גאורגית ונוהל מנהלית על ידי אטבאגות סאמצחה עד לכיבוש העות'מאני בשנת 1551. בתקופת שלטון האחרונים, החלה מדיניות האיסלאמיזציה[3] והרבה מהכנסיות הנוצריות הפכו למסגדים. בעקבות מלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877, רוב שטחי טאו-קלארג'תי לשעבר סופחו לאימפריה הרוסית, אבל נלקחו בחזרה על ידי העות'מאנים בחוזה ברסט-ליטובסק שנערך עם הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה (РСФСР) בשנת 1918 (ברית המועצות הוקמה בשנת 1922). תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה איפשרה למדינה שזה עתה הוקמה, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, להחיל את שליטתה על האזור. אוטלו (Oltu) שבנפת ארזורום, מחוז שהיה במאבק בין הגאורגים לארמנים, נותר תחת שליטה טורקית. למרות זאת עצמאותה של גאורגיה הדמוקרטית התמוטטה בעקבות פלישת הצבא האדום לגאורגיה בפברואר 1921, ובמקביל נכבש האזור מחדש על ידי הטורקים, וזאת בהסכמת הרוסים על פי הסכם מוסקבה בין הטורקים לממשלה הרוסית, ב-16 במרץ 1921.

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת המאמרים העוסקים ב:

היסטוריה של גאורגיה

העת העתיקה
קולכיס
אגריסי-לזיקה
ממלכת איבריה | נסיכות איבריה
ימי הביניים
אמירות טביליסי
ממלכת אבחזיה | ממלכת הרתי
כורבישופות קאחתי | ממלכת קאחתי-הרתי
טאו-קלארג'תי
הממלכה הגאורגית המאוחדת
הפלישה המונגולית לגאורגיה
הפלישות הטימוריות לגאורגיה
ממלכת אימרתי | ממלכת כארתלי
נסיכות אבחזיה | ממלכת קאחתי
נסיכות סוואנתי| כארתלי-קאחתי
השלטון הרוסי
גאורגיה תחת האימפריה הרוסית
עצמאות מוקדמת
הרפובליקה הדמוקרטית של עבר הקווקז
הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה
מלחמת גאורגיה-ארמניה
פלישת הצבא האדום לגאורגיה
השלטון הסובייטי בגאורגיה
הרפובליקה הסובייטית של עבר הקווקז
גאורגיה הסובייטית
טבח טביליסי (1956)
טבח טביליסי (1989)
גאורגיה המודרנית
הרפובליקה של גאורגיה
מלחמת האזרחים של גאורגיה
מהפכת הוורדים
גאורגיה אחרי שוורדנדזה
ההיסטוריה של הרפובליקות האוטונומיות
ההיסטוריה של אבחזיה
ההיסטוריה של אג'ריה

מספר מונומנטים של הראכיטקטורה הגאורגית של ימי הביניים מוזנחים שבחלקם הומרו לכנסיות, מנזרים, גשרים ומצודות, מפוזרים באזור. מהידועים שבהם:

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטפן מטארון (היסטוריון ארמני), Histoire Universelle par Étienne Asolik de Taron, transl. F. Macler, 2e partie, livre III (888-1004), פריז 1917
  • קונסטנטין השביעי (Κωνσταντίνος Ζ΄ Πορφυρογέννητος), De Administrando Imperio, ed. G. Moravcsik and R.J.H. Jenkins, Dumbarton Oaks 1967
  • אריסטקס לאסטיוורט, Récit des malheurs de la nation arménienne, transl. M. Canard and H. Berberian, Brussels 1973
  • ג'ון ססיליצס (Ιωάννης Σκυλίτζης), Ioannis Scylitzae Synopsis historiarum, ed. I. Thurn, Berlin – New York 1973
  • Saint Eghishē (Vardapet), Robert W. Thomson, History of Vardan and the Armenian War, 1982, ISBN 0674403355
  • חיי כארתלי, ספר דיברי הימים הגאורגי. G. Pätsch, Leipzig 1985
  • חיי אותימיוס B. Martin-Hisard, “La Vie de Jean et Euthyme: le statut du monastère des Ibères sur l'Athos”, Revue des Études Byzantines 49 (1991), 67-142
  • ahyā ibn Sa‘īd al-Antākī: “Histoire de Yahya-Ibn-Sa‘ïd d’Antioche”, ed. and transl. I. Kratchkovsky and A. Vasiliev, Patrologia Orientalis 18 (1924), 700-833
  • “Histoire de Yahya-Ibn-Sa‘ïd d’Antioche”, ed. and transl. I. Kratchkovsky and A. Vasiliev, Patrologia Orientalis 23 (1932), 347-520
  • “Histoire de Yahyā ibn Sa‘īd d’Antioche”, ed. I. Kratchkovsky, transl. F. Micheau and G. Troupeau, Patrologia Orientalis 47 (1997), 373-559
  • גריגול מרצ'ולה (2000), Das Leben des Grigol von Chandsta
  • יובנס דראסקסאנאקרצי, היסטוריה של ארמניה, transl. P. Boisson-Chenorhokian, Leuven 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]





הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקרים של השחתה אירעו באופיזה ובתבטי
  2. ^ 2.0 2.1 יורש מוחלט (heir apparent) - מי שבעל זכות לרשת את הכתר, וזכות זו אינה יכולה להשתנות בעקבות הולדתו של יורש אחר
  3. ^ איסלאמיזציה (Islamization) - תהליך של המרת דת לאסלאם לקהילות שלמות. ראו גם אסלאמיזם