טארגה פלוריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איטליהאיטליה טארגה פלוריו
CollesanoTarga Florio.jpg
ענף מרוץ מכוניות
שנת ייסוד 1906
חדלה להתקיים 1977
הכי הרבה זכיות גרמניהגרמניה פורשה (11 זכיות)
www.targa-florio.it

טארגה פלוריואיטלקית: La Targa Florio) היה מרוץ סיבולת למרחק ארוך למכוניות ספורט אשר נערך בין השנים 19061977.

הטארגה פלוריו היה לחלק מרכזי באליפות העולם למכוניות ספורט בין השנים 19551973, ועל כן נחשב לאחד מן המרוצים היוקרתיים ביותר. המרוץ התקיים בכבישים ציבוריים בהרי סיציליה כאשר בשנותיו הראשונות קוים במסלול המלא דרך כל האי סיציליה, ואילו בעשורים האחרונים לקיומו קוצר המסלול לאורך של 72 קילומטר ונערך מסביב לרכס הרי מדוניה בלבד אשר הוקפו 11 פעמים. בשנת 1977 בוטל המרוץ מסיבות בטיחותיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ הטארגה פלוריו נוסד בשנת 1906 על ידי התעשיין האיטלקי האמיד וינצ'נצו פלוריו. המרוץ נחשב לאחד הקשים ביותר באירופה כאשר בגרסתו המקורית כלל 3 הקפות באורך 148 ק"מ כל אחת ומרחק כולל באורך 446 ק"מ של מסלול המורכב מכבישים הרריים תלולים הכוללים עליות רבות ועקומות חדות, ובגבהים בהם נעשו לעתים קרובות שינויים קיצוניים באקלים. את המרוץ הראשון אשר נערך בשנת 1906 ניצח הנהג אלסנדרו קניו במהלך מרוץ שארך 9 שעות ומהירות ממוצעת של 50 קמ"ש.

עד לשנות ה-20 הפך מרוץ הטארגה פלוריו לאחד מן מרוצי המכוניות החשובים ביותר באירופה, כאשר בשנים אלו עדיין לא נוסד מרוץ 24 השעות של לה מאן.

בשנת 1953 נוסדה תחרות אליפות העולם למכוניות ספורט של ארגון ה-FIA כאשר החל משנת 1955 ועד לשנת 1973 היווה מרוץ הטארגה פלוריו חלק מרכזי באליפות העולם. את מרוץ 1955 ניצחה קבוצת מרצדס בנץ לאחר שזכתה בשני המקומות הראשונים, הצוות הראשון כלל את הנהגים סטירלינג מוס ופיטר קולינס, והצוות השני כלל את הנהגים חואן מנואל פנג'יו וקרל קלינג.

גרסאות המסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות קיומו של המרוץ נעשה שימוש במספר גרסאות של מסלולים. מסלול הגרנדה (Grande) המקורי כלל הקפה אחת באורך 148 ק"מ, בגרסה זו נעשה שימוש בין השנים 1906-1911 ועוד פעם אחת נוספת בשנת 1931. בין השנים 1912-1914 המרוץ נערך על פני הקפה אחת במסלול באורך 975 ק"מ מסביב לסיציליה, אשר התארך ל-1,080 ק"מ בשנים 1948-1950. מסלול הגרנדה המקורי בן 148 הק"מ קוצר פעמיים: פעם אחת ל-108 ק"מ תחת השם מדיו (Medio) כאשר בגרסה זו נעשה שימוש בין השנים 1919-1930, ופעם נוספת קוצר למסלול בן 72 ק"מ תחת השם פיקולו (Piccolo) כאשר בגרסה זו נעשה שימוש בין השנים 1932-1936 ובין השנים 1951-1958.

נקודת הזינוק והסיום של המרוץ הייתה בקומונה צ'רדה. הקפת המסלול נערכה נגד כיוון השעון וכללה שינויי גובה של החל מ-600 מטרים ועד לירידה לגובה פני הים מהעיירה קלטבוטורו לעיירה קולסאנו.

נהגים רבים העידו כי רמת הקושי של מסלול מרוץ הטארגה פלוריו הייתה חסרת תקדים וחווית הנהיגה האתגרית לא דמתה לאף מסלול אחר בעולם מלבד הנורבורגרינג, מסלול המרוצים הארוך ביותר בעולם (22.8 ק"מ) אשר תוכנן ונבנה לשם כך במיוחד. לשם השוואה רוב מסלולי המרוצים שנבנו מכילים עד כ-20 פניות כאשר הנורבורגרינג בתצורתו המלאה מורכב מ-174 פניות ואילו מסלול הטארגה פלוריו מורכב מ-2000 פניות בתצורת הגרנדה, 1300 פניות בתצורת מסלול מדיאו ו-800 פניות בתצורת פיקולו.

מנצחי המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלסנדרו קניו מנצח המרוץ הראשון שנערך בשנת 1906
פיאט טארגה פלוריו
פורשה 911 מנצחת מרוץ 1973
אלפא רומיאו RL
פורשה 904 מנצחת מרוץ 1964
מרצדס-בנץ 300 SLR מנצחת מרוץ 1955
מזראטי 6CM מנצחת מרוץ 1937
פרארי 275
לנצ'יה סטראטוס
פורשה 908
הכרזה המקורית משנת 1906
שנה נהגים מכונית
1977 איטליהאיטליהרפאל רסטיבו
איטליהאיטליהאלפונסו מרנדינו
שברון B36-ב.מ.וו
1976 איטליהאיטליהאוג'ניו רנה
איטליהאיטליהארמנדו פלורידיה
אוסלה PA4-ב.מ.וו
1975 איטליהאיטליהנינו ואקרלה
איטליהאיטליהארתורו מרצריו
אלפא רומיאו T33
1974 צרפתצרפתז'ראר לרוס
איטליהאיטליהאמילקרה בלסטריירי
לנצ'יה סטראטוס
1973 שווייץשווייץהרברט מולר
הולנדהולנדחיס ואן לנפ
פורשה 911
1972 איטליהאיטליהארתורו מרצריו
איטליהאיטליהסנדרו מונארי
פרארי 312PB
1971 איטליהאיטליהנינו וקארלה
הולנדהולנדטוינה הזמנס
אלפא רומיאו T33
1970 שווייץשווייץיוזף סיפרט
בריטניהבריטניהבריאן רדמן
פורשה 908
1969 גרמניהגרמניהגרהרד מיטר
גרמניהגרמניהאודו שוץ
פורשה 908
1968 בריטניהבריטניהויק אלפורד
איטליהאיטליהאומברטו מליולי
פורשה 907
1967 אוסטרליהאוסטרליהפול הוקינס
גרמניהגרמניהרולף שטומלן
פורשה 910
1966 בלגיהבלגיהווילי מירס
שווייץשווייץהרברט מולר
פורשה 906
1965 איטליהאיטליהנינו וקארלה
איטליהאיטליהלורנצו בנדיני
פרארי 275P2
1964 בריטניהבריטניהקולין דייוויס
איטליהאיטליהאנטוניו פוצ'י
פורשה 904
1963 שוודיהשוודיהיואקים בונייה
איטליהאיטליהקרלו מריה אבטה
פורשה 718
1962 בלגיהבלגיהווילי מירס
מקסיקומקסיקוריקרדו רודריגס
בלגיהבלגיהאוליבייה ז'נדבייה
פרארי דינו
1961 גרמניהגרמניהוולפגנג פון טריפס
בלגיהבלגיהאוליבייה ז'נדבייה
פרארי דינו
1960 שוודיהשוודיהיואקים בונייה
גרמניהגרמניההנס הרמן
פורשה 718
1959 גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחיתאדגר בארט
גרמניהגרמניהוולפגנג זיידל
פורשה 718
1958 איטליהאיטליהלואיג'י מוסו
בלגיהבלגיהאוליבייה ז'נדבייה
פרארי 250
1957 איטליהאיטליהפביו קולונה פיאט 600
1956 איטליהאיטליהאומברטו מליולי
גרמניהגרמניהפריץ הושקה פון הנסטיין
פורשה 550
1955 בריטניהבריטניהסטירלינג מוס
בריטניהבריטניהפיטר קולינס
מרצדס-בנץ 300 SLR
1954 איטליהאיטליהפיירו טרופיי לנצ'יה D24
1953 איטליהאיטליהאומברטו מליולי לנצ'יה D20
1952 איטליהאיטליהפליצ'ה בונטו לנצ'יה אוארלייה
1951 איטליהאיטליהפרנקו קורטזה פרייזר נאש
1950 איטליהאיטליהמריו בורניג'יה
איטליהאיטליהג'יאנקרלו בורניג'יה
אלפא רומיאו 6C
1949 איטליהאיטליהקלמנטה ביונדטי
איטליהאיטליהאלדו בנדטי
פרארי 166
1948 איטליהאיטליהקלמנטה ביונדטי
איטליהאיטליהאיגור טראובצקוי
פרארי 166
1940 איטליהאיטליהלואיג'י וילורזי מזראטי 4CL
1939 איטליהאיטליהלואיג'י וילורזי מזראטי 6CM
1938 איטליהאיטליהג'יובאני רוקו מזראטי 6CM
1937 איטליהאיטליהג'וליו סברי מזראטי 6CM
1936 איטליהאיטליהקונסטנטינו מג'יסטרי לנצ'יה אוגוסטה
1935 איטליהאיטליהאנטוניו בריביו אלפא רומיאו P3
1934 איטליהאיטליהאקילה ורצי אלפא רומיאו P3
1933 איטליהאיטליהאנטוניו בריביו אלפא רומיאו 8C
1932 איטליהאיטליהטציו נובולארי אלפא רומיאו 8C
1931 איטליהאיטליהטציו נובולארי אלפא רומיאו 8C
1930 איטליהאיטליהאקילה ורצי אלפא רומיאו P2
1929 צרפתצרפתאלברט דיבו בוגאטי טייפ 35
1928 צרפתצרפתאלברט דיבו בוגאטי טייפ 35
1927 איטליהאיטליהאמיליו מאטרסי בוגאטי טייפ 35
1926 איטליהאיטליהברטולומאו קוסטנטיני בוגאטי טייפ 35
1925 איטליהאיטליהברטולומאו קוסטנטיני בוגאטי טייפ 35
1924 גרמניהגרמניהכריסטיאן ורנר מרצדס אינדי 2.0
1923 איטליהאיטליהאוגו סיבוצ'י אלפא רומיאו RL
1922 איטליהאיטליהג'וליו מזטי מרצדס GP\14
1921 איטליהאיטליהג'וליו מזטי פיאט 451
1920 איטליהאיטליהג'וליו מזטי נאצארו GP
1919 צרפתצרפתאנדרה בוילו פיג'ו EXS
1914 איטליהאיטליהג'יובאני צ'ייראנו SCAT
1913 איטליהאיטליהפליצ'ה נאצארו נאצארו טיפו 2
1912 בריטניהבריטניהסיריל סנייפ SCAT
1911 איטליהאיטליהג'יובאני צ'ייראנו SCAT
1910 איטליהאיטליהפרנקו טוליו קריולאטו פרנקו אטומובילי
1909 איטליהאיטליהפרנצ'סקו צ'ופה S.P.A
1908 איטליהאיטליהוינצ'נצו טרוקו איזוטה פרסקיני
1907 איטליהאיטליהפליצ'ה נאצארו פיאט
1906 איטליהאיטליהאלסנדרו קניו איטלה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טארגה פלוריו בוויקישיתוף