טיוטה:בן הרפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן הרפר
לידה 16 באוקטובר 1969 (גיל: 54)
שם לידה בנימין צ'ארלס הרפר
שפה מועדפת אנגלית
כלי נגינה גיטרה, מפוחית פה,פסנתר, בס,תופים, שירה
www.benharper.com

בנג'מין צ'ארלס הרפר (נולד ב-28 באוקטובר 1969) הוא זמר-יוצר ורב-אינסטרומנטליסט אמריקאי. הרפר מנגן שילוב אקלקטי של מוזיקת בלוז, פולק, סול, רגאיי ורוק וידוע בכישורי נגינה בגיטרה, שירה, הופעות חיות ואקטיביזם. הוא הוציא שנים-עשר אלבומי אולפן, בעיקר דרך חברת התקליטים Virgin Records, וערך סיבובי הופעות בינלאומי.

הרפר הוא זוכה פרס גראמי שלוש פעמים ומועמד שבע פעמים, עם פרסים לביצוע הפופ האינסטרומנטלי הטוב ביותר ואלבום הסול המסורתי הטוב ביותר ב-2004 ואלבום הבלוז הטוב ביותר ב-2013.

בטקס פרסי הבלוז ה-40, היצירה המשותפת של הרפר עם צ'רלי מוסלוויט, "No Mercy in This Land", נבחר לשיר השנה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפר נולד בפמונה, קליפורניה. אביו המנוח, לאונרד הרפר, היה ממוצא אפרו-אמריקאי, ואמו, אלן הרפר ורדריס,[2][3] היא יהודיה. סבתא רבתא שלו מצד אמו הייתה יהודייה רוסית - ליטאית.[4][5][6] הוריו התגרשו כשהיה בן חמש, והוא גדל עם משפחת אמו. להארפר יש שני אחים, ג'ואל ופיטר הרפר.

הרפר החל לנגן בגיטרה בילדותו.[7][8] חנות המוזיקה של סבו וסבתו מצד אמו - "המרכז והמוזיאון למוזיקה עממית", העניק בסיס של פולק ובלוז עבור האמן, עם הפטרונים הקבועים של החנות ביניהם לאונרד כהן, טאג' מאהל, ג'ון דרניאל ודייוויד לינדלי וציטוטים של וויליאם שייקספיר ורוברט פרוסט. לעיתים קרובות על ידי סבו.[9] : 5 

ב-1978, בגיל 9, הרפר השתתף בהופעה של בוב מארלי בברבנק, קליפורניה, שם הצטרף למארלי חברו ללהקה לשעבר פיטר טוש להדרן. זו הייתה, לפי הארפר, השפעה חשובה.[10]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל שתים עשרה, הרפר ניגן את ההופעה הראשונה שלו.[11] במהלך שנות ה-80, בשנות העשרה שלו, הרפר החל לנגן בגיטרה, תוך שהוא מחקה את הסגנון של זמר וגיטריסט הבלוז רוברט ג'ונסון. הארפר עידן את הסגנון שלו, כשהוא החל לנגן יותר עם גיטרה סלייד מסוג Wieddenborn. הרפר עזב את מקום הולדתו בלוס אנג'לס לאחר שנענה להצעה מהזמר טאג' מאהל הזמנה להצטרף סיור הופעות עם האמן. הם הקליטו את אלבומו של טאג' מאהל Follow the Drinking Gourd, שיצא בנובמבר 1990, כאשר היו במסע הופעות בהוואי.[9]

הרפר על הבמה ב-2003

בשנת 1992, הרפר הקליט את ה-LP Pleasure and Pain עם חברו טום פרוינד . לאחר התקליט הזה במהדורה מוגבלת, הארפר השיג חוזה תקליטים לכל החיים עם Virgin Records,[12] אשר הוציאו את אלבום הבכורה שלו, Welcome to the Cruel World, ב-1994. הוא הוזמן לפסטיבל Rencontres Trans Musicales של Rennes בצרפת בדצמבר 1993, שם עלה על במה גדולה בפעם הראשונה. אלבומו השני Fight For Your Mind יצא ב-1995, עם הבסיסט חואן נלסון והפך לאהוב תחנות רדיו הקולג' האמריקאי וכלל כמה שירים שהארפר עדיין מנגן בהופעותיו בקביעות.

ב-1999, ב-Santa Barbara Bowl, הרפר פגש לראשונה את ג'ק ג'ונסון וזמן קצר לאחר מכן העביר קלטת דמו עם שיריו של ג'ונסון למפיק שלו, JP Plunier, אשר כתוצאה מכך הפיק את אלבומו הראשון של ג'ונסון, Brushfire Fairytales, בדצמבר 2000.[13] ג'ק ג'ונסון הצטרף למסע ההופעות של בן הרפר והיה מופע הפתיחה בסוף פברואר 2001 עבור 23 הערים האחרונות בסיבוב ההופעות של הרפר בארצות הברית.[14]

כבר מתחילת הקריירה של הרפר, המוזיקה שלו זכתה לתשומת לב רבה יותר באירופה והושמעה רחבה באוסטרליה. הרפר אמר במספר הזדמנויות שהקריירה שלו המריאה באוסטרליה. בעוד שהוא היה דמות מוכרת ומוערכת בארצות הברית, הוא הפך לכוכב במדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, פורטוגל, גרמניה, שווייץ והולנד, וזכה להרבה מאוד שידורים ושבחי ביקורת. הפופולריות שלו באירופה הפכה רחבה מספיק כדי שהוא היה אמן השנה של מגזין הרולינג סטון הצרפתי (Artiste De L'Année) ב-2003,[15] וסיבוב ההופעות שלו באוסטרליה באותה שנה עבור אלבומו Diamonds on the Inside זכה להצלחה רבה עם מכירות תקליטים מכובדות.

שנת 2002, הרפר היה אחד מהזמרים המוצגים בכיסוי להיטי מוטאון של מרווין גיי בסרט התיעודי, Standing in the Shadows of Motown (היסטוריה של האחים פאנק). הארפר הופיעה באלבום True Love של Toots and the Maytals, שזכה בפרס הגראמי בשנת 2004 עבור אלבום הרגאיי הטוב ביותר, והציגה מוזיקאים בולטים רבים ביניהם ווילי נלסון, אריק קלפטון, ג'ף בק, טריי אנסטסיו, גוון סטפני / No Doubt, בוני רייט, מאנו צ'או, השורשים, ריאן אדמס, קית' ריצ'רדס, טוטס היברט, פול דאגלס, ג'קי ג'קסון, קן בות' והסקאטליטים.[16]

ב-3 באפריל 2004, הרפר וג'ק ג'ונסון הופיעו עם Toots and the Maytals בסאטרדיי נייט לייב (עונה 29, פרק 16), תוכנית בהנחיית דונלד טראמפ.[17][18]

באוקטובר 2004, הרפר השתתפה במסע ההופעות של Vote for Change שאורגן לטובת Moveon.org ולעודד אנשים במדינות הסווינג להצביע במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2004. באותו חודש, הרפר תרם הקלטה חיה של השיר "Oppression" ל-For The Lady, אלבום הטבה לזוכה בפרס נובל לשלום הכלוא ולעוגנת הבורמזית הפרו-דמוקרטית אונג סן סו צ'י.

הארפר מנגן גיטרה סלייד מסוג Weissenborn במסי הול, טורונטו, אונטריו, 2008

ב-2006, הוציא הרפר את האלבום הכפול Both Sides of the Gun שהופיע לראשונה במקום ה-7 ב-Billboard 200. באותה השנה, למרות שלא קיבל קרדיט, הוא הופיע לזמן קצר בסרט של דייוויד לינץ' מ-2006, Inland Empire, לצד אשתו דאז לורה דרן.

הרפר לקח חלק מקבוצת No Nukes, שמתנגדת להרחבת הכוח הגרעיני. בשנת 2007 הקליטה הקבוצה קליפ של גרסה של השיר " For What It's Worth " של באפלו ספרינגפילד.[19][20] שיתוף הפעולה של הארפר "Boa Sorte/Good Luck" עם הזמרת הברזילאית ונסה דה מאטה הגיע למקום הראשון בברזיל ובפורטוגל. בברזיל הוא גם זכה ב-Prêmio Multishow נחשק מאוד עבור "השיר הטוב ביותר" ב-2008. כמו כן בשנת 2008, הרפר השתתף באלבום אשר הוקדש לטיבט Songs for Tibet.

ב-27 באוגוסט 2010, דווח כי הרפר הקימה להקה בשם Fistful of Mercy עם דאני הריסון וג'וזף ארתור.[21] Fistful of Mercy הוציאו את תקליט הבכורה שלהם, As I Call You Down, ב-5 באוקטובר 2010.

ב-17 במאי 2011, האתר הרשמי של הרפר פרסם שהאלבום הבא שלו יצא, בשם Give Till It's Gone. האלבום הוא המשך להקלטות שלו תחת השם Relentless7.[22]

ב-1 באוקטובר 2012, הוכרז אלבום בלוז חדש של הרפר עם צ'רלי מוסלבייט בשם קום! ב-Stax Records / Concord Music Group. תאריך היציאה הרשמי של האלבום היה 29 בינואר 2013. קום! הוקלט בלוס אנג'לס והופק על ידי הארפר. זהו אלבום האולפן ה-12 של הרפר וההקלטה הראשונה מאז 2011 Give Till It's Gone (Virgin).[23]

בדצמבר 2012, הוכרז כי הרפר היה שותף להפקה של הזמרת נטלי מיין מהדיקסי צ'יקס של אלבום הסולו הראשון שלה Mother.[24] אלבומה שוחרר ב-7 במאי 2013.[25]

בתחילת 2015, הוכרז כי הרפר ולהקתו הפושעים התמימים יופיעו בפסטיבל המוזיקה Boston Calling במאי 2015.[26] בן הרפר והפושעים התמימים הופיעו גם בפסטיבל רוק ורכטר בבלגיה 2015 ב-28 ביוני 2015.[27]

ב-12 בפברואר 2016 הוציא הרפר (כסרטון יוטיוב) את הסינגל "Call It What It Is", הרצועה הראשונה שנלקחה מאלבום האולפן שלו Call It What It Is, שיצא ב-8 באפריל 2016.

בטקס פרסי הבלוז ה-40, יצירתו המשותפת של הרפר עם צ'רלי מוסלוויט, "No Mercy In This Land", הוכתר כ"שיר השנה".[1]

ב-20 במרץ 2019, זמרת ה-R&B מייביס סטייפלס הכריזה על האלבום We Get By, הכולל אחת עשרה רצועות שנכתבו והופקו על ידי הרפר.[28] שיר הכותרת, בו השתתף הרפר בשירה ובקליפ, שוחרר ב-15 במאי 2019.[29]

בשנת 2020 הוציא הרפר את Winter Is for Lovers, אלבום שהוקלט כולו על גיטרה סלייד לאפ-סטיל. "זה התחיל כחקירה של גיטרת הסלייד", אמר הארפר למגזין Acoustic Guitar בראיון משנת 2020, " Winter Is for Lovers כתוב כיצירה מוזיקלית אחת ארוכה; בואו נגדיר את זה כמו שהגיטריסטים הקלאסיים הישנים היו עושים, ב גיטרה בודדת (מונטליאונה lap steel).[30] "

ב-9 ביוני 2021, הבסיסט הוותיק, חברו וחבר בלהקת הפושעים התמימים של הארפר, חואן נלסון, מת בגיל 62. הארפר ספד לו, והצהיר בטוויטר: "בעל אהוב, אבא, גאון מוזיקלי, חבר להקת BHIC מזה 27 שנים, והאיש הטוב ביותר שהכרתי אי פעם. זה כמעט בלתי אפשרי עבורי לשים מילים על הכאב והאובדן הזה. נוח בתפארת הכומר חואן האהוב שלנו." לא נמסרה סיבת מוות.

ב-22 ביולי 2022 הוציא הרפר את האלבום Bloodline Maintenance.[31] האלבום מוקדש לזכרו של חואן נלסון.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

  • ברוכים הבאים לעולם האכזר (1994)
  • Fight for Your Mind (1995)
  • הרצון לחיות (1997)
  • Burn to Shine (עם הפושעים התמימים) (1999)
  • יהלומים מבפנים (2003)
  • יהיה אור (עם הבנים העיוורים מאלבמה) (2004)
  • שני הצדדים של האקדח (2006)
  • קו חיים (עם הפושעים התמימים) (2007)
  • שקרים לבנים לזמנים אפלים (עם Relentless7) (2009)
  • תן עד שזה נעלם (2011)
  • קום! (עם צ'רלי מוסלבייט) (2013)
  • בית ילדות (עם אלן הארפר) (2014)
  • קרא לזה מה זה (עם הפושעים התמימים) (2016)
  • No Mercy in This Land (עם צ'רלי מוסלבייט) (2018)
  • החורף הוא לאוהבים (2020)
  • תחזוקת קו הדם (2022)
  • אור פתוח לרווחה (2023)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "2019 Blues Music Awards Winners Announced". Antimusic.com. נבדק ב-11 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Ben Harper And Mom Ellen Reflect On A Lifetime Immersed In A Folk Music 'Wonderland'". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-02-02.
  3. ^ "Folk matriarch Ellen Harper now striking a chord with her music". Daily Bulletin (באנגלית אמריקאית). 2018-07-31. נבדק ב-2021-02-02.
  4. ^ Plunier, JP (3 בפברואר 2008). "Ben Harper | Roots | Part one". Les Inrockuptibles (no. 58). אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2008. English translation from an article originally in French. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Ben Harper - Every Facet Of The Diamond". Onewaymagazine.com. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2008. נבדק ב-2015-09-07. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Hodgkinson, Will (14 בפברואר 2003). "Blood in the tracks". The Guardian. London. נבדק ב-26 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Roots_ Part one www.swer.net (אורכב 19.12.2007 בארכיון Wayback Machine)
  8. ^ "Celebrity Jews | j. the Jewish news weekly of Northern California". Jewishsf.com. 11 בפברואר 2005. נבדק ב-31 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Appleford, Steve. "I'll Rise: The Music and Message of Ben Harper" Page 5. Essay published in the Ben Harper CD Box Collection. Released April 6 , 2000.
  10. ^ "BobMarley.com | Ben Harper Discusses Bob Marley". YouTube. 2012-05-17. ארכיון מ-2021-11-03. נבדק ב-2015-09-07.
  11. ^ "Ben Harper Celebrity Profile, News, Gossip & Photos". AskMen. אורכב מ-המקור ב-24 בינואר 2010. נבדק ב-2015-09-07. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Randy Bachman, VinylTap, CBC Radio, July 7, 2012
  13. ^ "Harper takes both sides | The Honolulu Advertiser | Hawaii's Newspaper". The Honolulu Advertiser. 2006-04-21. נבדק ב-2015-09-07.
  14. ^ "Jack Johnson Interviews". אורכב מ-המקור ב-26 באוקטובר 2009. נבדק ב-15 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Ben Harper Biography". Starpulse.com. 1969-10-28. נבדק ב-2015-09-07.
  16. ^ "Linear CD Notes". אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ ""Saturday Night Live" Donald Trump/Toots and the Maytals (TV Episode 2004) - IMDb". IMDb.com. נבדק ב-11 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Saturday Night Live - TV Guide". Tvguide.com. נבדק ב-11 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ ""For What It's Worth," No Nukes Reunite After Thirty Years". NukeFree.org. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2011. נבדק ב-2015-09-07. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Nuclear Information and Resource Service". NIRS. אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2015. נבדק ב-2015-09-07. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "George Harrison's son, Ben Harper form a band". CNN. 27 באוגוסט 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Give Till It's Gone | The Official Ben Harper Website". Benharper.com. 17 במאי 2011. נבדק ב-31 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Get Up! | The Official Ben Harper Website". Benharper.com. 1 באוקטובר 2012. נבדק ב-1 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "The Official Natalie Maines Music Site". אורכב מ-המקור ב-16 ביולי 2013. נבדק ב-12 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Maines, Natalie [@1NatalieMaines] (19 בדצמבר 2012). "Good news!I made some calls and had them push the end of the world to sometime after the release of my album, #Mother 5/7/13.You're welcome" (Tweet). נבדק ב-21 בדצמבר 2012 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Ollman, Jonah (13 בינואר 2015). "Boston Calling Announces May 2015 Lineup". Sound of Boston. נבדק ב-15 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Ben Harper & the Innocent Criminals - Artist - Rock Werchter 2015". Rockwerchter.be. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2015. נבדק ב-2015-09-07. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Blais-Billie, Braudie (20 במרץ 2019). "Mavis Staples Announces New Album We Get By, Shares New Song "Change"". Pitchfork. נבדק ב-19 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Mavis Staples - "We Get By" (Feat. Ben Harper)". YouTube. 2019-05-15. ארכיון מ-2021-11-03. נבדק ב-2019-05-19.
  30. ^ "How a New Lap Steel Guitar Sparked Ben Harper's First Instrumental Album | Acoustic Guitar" (באנגלית אמריקאית). 30 בנובמבר 2020. נבדק ב-2021-03-26. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "ALBUM REVIEW: Ben Harper follows the roots of pain on Bloodline Maintenance". riffmagazine.com. 18 ביולי 2022. נבדק ב-22 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)

קטגוריה:אמני וירג'ין רקורדס קטגוריה:מוזיקאים יהודים אמריקאים קטגוריה:זוכי פרס גראמי קטגוריה:זמרי רוק אמריקאים קטגוריה:אמריקאים ממוצא רוסי-יהודי קטגוריה:אמריקאים ממוצא יהודי-ליטאי קטגוריה:זמרי פולק אמריקאים קטגוריה:יהודים אפרו-אמריקאים קטגוריה:ילידי 1969

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:בן_הרפר&oldid=37570289"