גוון סטפאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוון סטפאני
Gwen Stefani
סטפאני, 2015
סטפאני, 2015
לידה 3 באוקטובר 1969 (בת 52)
ארצות הבריתארצות הברית פולרטון, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gwen Renée Stefani עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1986–הווה (כ־35 שנים)
מקום לימודים אוניברסיטת מדינת קליפורניה בפולרטון, אוניברסיטת המדינה של קליפורניה, תיכון לוארה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, דאנס פופ, גל חדש (מוזיקה), פופ ראפ, R&B, סקא פאנק
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כלי מקלדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אינטרסקופ רקורדס
בן זוג גאווין רוזדייל(אנ') (2002–2016)
בלייק שלטון (2021–הווה)
צאצאים Kingston Rossdale עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.gwenstefani.com/
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גוון רנה סטפאני (באנגלית: Gwen Renée Stefani; נולדה ב-3 באוקטובר 1969) היא זמרת רוק ופופ אמריקאית. סולנית להקת נו דאוט (No Doubt), שניגנה בסגנון הסקא פאנק ורוק אלטרנטיבי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריה ותחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטפאני נולדה בפולרטון, קליפורניה שבארצות הברית, למשפחה קתולית. אביה ממוצא איטלקי ואמה ממוצא אירי. גדלה בעיר אנהיים, קליפורניה. בזמן לימודיה בתיכון, הקימה ביחד עם אחיה אריק וחבריה טום דומונט, אדריאן יאנג, ג'ון ספנס וטוני קנאל (עמו אף ניהלה מערכת יחסים שנמשכה בין השנים 1989 ו-1997) את להקת נו דאוט. מערכת היחסים בין סטפאני וקנאל היוותה גורם משפיע על חיי הלהקה - מערכת היחסים הייתה כה מורכבת עד שהלהקה כמעט התפרקה כמה פעמים במשך השנים.

1986–2004: נו דאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נו דאוט

במשך שנות פעילותה, הוציאה להקת נו דאוט (No Doubt) ארבעה אלבומים. הראשון נשא את שם הלהקה ויצא בשנת 1992. האלבום, שכלל בעיקר אלמנטים מסגנון הסקא-פאנק (בעוד באותה התקופה המוזיקה הפופולרית ביותר הייתה מוזיקת הגראנג': להקות כמו נירוונה, הול וסאונדגארדן) נכשל מסחרית והלהקה הבינה שאלבומה הבא חייב להיות מוצלח על מנת שחברת ההקלטות תחדש את החוזה איתה.

האלבום הבא ("The Beacon Street Collection") שכלל קטעים שהלהקה הקליטה ולא נכנסו לאלבום הראשון היה בעל סגנון פחות עליז ויותר מתאים לרוח התקופה וזכה להצלחה גדולה יותר מהאלבום הראשון.

האלבום השלישי, "Tragic Kingdom" יצא בסוף שנת 1995 והיה מועמד לפרס גראמי בשנת 1997 לאלבום הרוק הטוב ביותר. הסינגל "Don't Speak" (בעברית: "אל תדבר") אותו כתבה סטפאני ושעסק במערכת היחסים בינה ובין קנאל הגיע למקום הראשון במצעד ההשמעות בבריטניה בשנת 1996.

לאחר הצלחתו של האלבום הקודם, הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי "Return of Saturn" בשנת 2000. בשנת 2001 הוציאה הלהקה את האלבום "Rock Steady". האלבום זכה להצלחה ורוב הסינגלים ממנו הפכו ללהיטים. השירים "Hey Baby" ו-"Underneath It All" ששרה סטאפני זכו בפרס גראמי בשנת 2003.

ב-2002 זכה השיר "Let Me Blow Ya Mind" אותו ביצעה הראפרית איב ובו התארחה סטפאני כשיר הראפ של השנה.

2004–2006: Love. Angel. Music. Baby.‎[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Love. Angel. Music. Baby.
גוון סטאפני בהופעה

החל משנת 2003 החלה סטפאני לעבוד בחברת האופנה "LAMB" בתור מעצבת אופנה והחלה בקריירת סולו. אלבומה האחרון עם "נו דאוט" היה אלבום אוסף: "The Singles "1992-2003 ובתוכו גם השיר החדש "It's My Life" שהיה ללהיט בארצות הברית.

בשנת 2004 הוציאה סטפאני את אלבום הסולו הראשון שלה Love. Angel. Music. Baby.‎ באלבום נכלל גם השיר "Rich Girl" הלקוח מתוך המחזמר "כנר על הגג". שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה גדולה הוא השיר "Hollaback Girl",שנכתב בתגובה על תיאורה של סטפאני כ"מעודדת" על ידי קורטני לאב באחד מהראיונות שנערכו איתה. הסינגל הפך לסינגל הראשון שמכר מעל 1,000,000 עותקים בארצות הברית דרך הורדות דיגיטליות והוא נכנס למקום הראשון במצעד הבילבורד.

האלבום נחשב להצלחה ומכר 310,000 עותקים בשבוע הראשון. האלבום דורג במקום החמישי בארצות הברית, במקום השלישי בקנדה ובמקום הראשון באוסטרליה. השיר "Cool" נכתב על חברה לשעבר טוני קאנאל. בשנת 2004 השתתפה גם בסרט "הטייס", בו גילמה את דמותה של ג'ין הארלו.

בשנת 2005 זכתה סטאפני בפרס גראמי בקטגוריית שיר הראפ של השנה.

2006–2008: The Sweet Escape[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

בדצמבר 2006 הוציאה סטאפני את אלבום הסולו השני שלה, The Sweet Escape. האלבום הגיע למקום השלישי במצעדים בארצות הברית ולמקום הרביעי בקנדה. מתוך האלבום יצאו שלושה סינגלים ("Wind It Up" "The Sweet Escape" ו- "‎4 In The Morning") ולשלושתם יצא קליפ. השיר "Wind It Up" הגיע למקום הראשון במצעדים של ניו זילנד. בטקס גראמי היא הייתה מועמדת בחמש קטגוריות: אלבום השנה, ההופעה הטובה, אלבום הפופ הווקלי של השנה, האלבום הנמכר ביותר של השנה ושיר הראפ של השנה.

2008–2013: חזרה לנו דאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

2014–הווה: אלבום סולו שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

ב-20 באוקטובר 2014 יצא לאור השיר "Baby Don't Lie" כסינגל הראשון של סטפאני מאלבומה השלישי של סטפאני. חודש לאחר מכן, ב-23 בנובמבר, פרסמה סטפאני שיר נוסף מהאלבום בשם "Spark the Fire". האלבום צפוי לצאת לאור בשנת 2015.[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך סיבוב ההופעות של להקתה נו דאוט בדצמבר 1995, הכירה סטפאני את המוזיקאי הבריטי ממוצא יהודי גאווין רוזדייל(אנ') מלהקת "בוש" (ואביה הביולוגי של הדוגמנית דייזי לאו(אנ')). הזוג נישא ב-14 בספטמבר 2002 בקובנט גרדן שבמרכז לונדון וכשבועיים לאחר מכן הוא נישא בלוס אנג'לס. ב-26 במאי 2006, נולד לזוג בן ראשון בשם קינגסטון, וב-21 באוגוסט 2008, נולד בנם השני, זומה. לרוזדייל היו עוד סטאפני ורוזדייל הודיעו על גירושיהם באוגוסט 2015.

החל משנת 2015, החלה לצאת עם זמר הקאנטרי האמריקאי בלייק שלטון. באוקטובר 2020, הזוג, שהכיר בזמן ששניהם היו שופטים בתוכנית המציאות המוזיקלית "The Voice", התארס וביולי 2021 נישאו השניים.[2]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטפאני מבצעת את שירה "Serious" במהלך הופעה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נו דאוט

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: (Love. Angel. Music. Baby. (The Remixes

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: Harajuku Lovers Tour
  • 2007: The Sweet Escape Tour
  • 2016: This Is What the Truth Feels Like Tour

מופע קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018–2020: Gwen Stefani – Just a Girl

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוון סטפאני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ How Pharrell Williams Convinced Gwen Stefani to Go Solo Again, פורסם ב-PopSugar ב-7 בדצמבר 2014
  2. ^ ליעד בן צור, ‏חתונה בהפתעה: גוון סטפני ובלייק שלטון נישאו!, באתר מעריב אונליין, 5 ביולי 2021


גוון סטפאני
דיסקוגרפיה • פרסים ומועמדויות • שירים
אלבומי אולפן Love. Angel. Music. Baby. • The Sweet Escape • This Is What the Truth Feels Like • You Make It Feel Like Christmas
אלבומי וידאו Harajuku Lovers Live
סיבובי הופעות Harajuku Lovers Tour • The Sweet Escape Tour • MasterCard Priceless Surprises Presents Gwen Stefani • This Is What the Truth Feels Like Tour • Gwen Stefani – Just a Girl
טלוויזיה Kuu Kuu Harajuku • The Voice • Gwen Stefani's You Make It Feel Like Christmas
ערכים קשורים No Doubt • Harajuku Girls • L.A.M.B. • Blake Shelton
גוון סטפאני – סינגלים
Love. Angel. Music. Baby. "What You Waiting For?" • "Rich Girl" • "Hollaback Girl" • "Cool" • "Luxurious" • "Crash" • "The Real Thing"
The Sweet Escape "Wind It Up" • "The Sweet Escape" • "4 in the Morning" • "Now That You Got It" • "Early Winter" • "Yummy"
This Is What the Truth Feels Like "Used to Love You" • "Make Me Like You" • "Misery"
You Make It Feel Like Christmas "You Make It Feel Like Christmas" • "Santa Baby" • "Secret Santa" • "Christmas Eve"
סינגלים אחרים "Baby Don't Lie" • "Spark the Fire" • "Shine" • "Go Ahead and Break My Heart" • "Nobody but You"
השתתפות בסינגלים "South Side" • "Let Me Blow Ya Mind" • "What's Going On" • "Can I Have It Like That" • "Glycerine" • "Kings Never Die" • "Hands"
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן החדש המוביל
אייס אוף בייס (1994)  •  ריל מקוי (1995)  •  ספייס גירלז (1997)  •  נקסט (1998)  •  בריטני ספירס (1999)  •  סיסקו (2000)  •  לייפהאוס ואשלי סימפסון (2001)  •  50 סנט (2003)  •  קניה וסט ואלישה קיז (2004)  •  גוון סטפאני (2005)  •  כריס בראון (2006)  •  ג'סטין ביבר (2011)  •  ויז קאליפה (2012)  •  ואן דיירקשן (2013)  •  לורד (2014)  •  סם סמית' (2015)  •  פטי ואפ (2016)  •  זאין (2017)  •  חאליד (2018)  •  ג'וס וורלד (2019)  •  בילי אייליש (2020)  •  פופ סמוק (2021)
פרס המוזיקה האמריקאית לאמנית הפופ/רוק האהובה ביותר
הלן רדי (1974)  •  אוליביה ניוטון-ג'ון (1975-1977, 1983)  •  לינדה רונסטאדט (1978-1979)  •  דונה סאמר (1980)  •  ברברה סטרייסנד (1981)  •  פט בנאטר (1982-1984)  •  סינדי לאופר (1985)  •  טינה טרנר (1986)  •  ויטני יוסטון (1987-1989, 1994)  •  פאולה עבדול (1990, 1992)  •  ג'נט ג'קסון (1991, 2002)  •  מריה קארי (1993-1996)  •  אלאניס מוריסט (1997)  •  סלין דיון (1998-1999)  •  שאניה טוויין (2000)  •  פיית' היל (2001)  •  שריל קרואו (2003, 2004)  •  ג'ניפר לופז (2003)  •  גוון סטפאני (2005)  •  קלי קלרקסון (2006)  •  פרגי (2007)  •  ריהאנה (2008)  •  טיילור סוויפט (2009, 2013, 2018-2021)  •  ליידי גאגא (2010, 2017)  •  אדל (2011)  •  קייטי פרי (2012, 2014)  •  אריאנה גרנדה (2015)  •  סלינה גומז (2016)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גוון_סטפאני&oldid=32550613"