טיוטה:יפים דיסקין
יפים אנטולייביץ' דיסקין (באנגלית: Efim Diskin, ברוסית: Ефи́м Анато́льевич Ды́скин) היה לוחם יהודי בארטילריה של הצבא האדום ופרופסור באקדמיה הצבאית-רפואית, שזכה לעיטור גבורה בשל מאבקו בנאצים.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסקין נולד ב-10 בינואר 1923 בכפר קורוטקיה, מחוז פוצ'פסקי, מחוז בריאנסק, בברית המועצות. הוא סיים את בית הספר מס' 3 בעיר ולאחר מכן נרשם למכון לפילוסופיה, ספרות והיסטוריה של מוסקבה, המוסד הסובייטי הפופולרי ביותר להשכלה גבוהה במדעי הרוח.[1][2]
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1941 הוא גויס על ידי משרד הרישום והגיוס הצבאי של מחוז סוקולניקי.[2]
באוקטובר 1941, לאחר שסיים בית ספר צבאי, בו התמחה בארטילריה נגד מטוסים, נשלח לגדוד הארטילריה ה-694 של הארמייה ה-16 של החזית המערבית כתותחן נ"מ של סוללת הנ"מ השלישית. על תותחני הנ"מ הוטל למנוע מהמפציצים הנאצים לפרוץ למוסקבה, להדוף התקפות אוויר ולהשמיד צנחנים גרמנים באוויר. בהיותם קרובים לקו החזית, התותחנים הצליחו להדוף התקפות אוויריות נאציות רבות. בנובמבר 1941, בשל האיום החמור על מוסקבה, הוסבו נשק ארטילרי של 37 מילימטר לנשק נ"ט, וכך גם הגדוד של דיסקין הוסב לנשק כזה. ב-17 בנובמבר 1941, יחידתו של דיסקין עמדה בפני התקפות טנקים, ובקרב זה הצליח דיסקין להרוס ארבעה טנקים בכוחות עצמו. למרות פצעים מרובים דיסקין לא עזב את שדה הקרב עד שאחרון הטנקים הושמד. דיסקין היה השורד היחיד מהסוללה שלו.[3][1]
ב-12 באפריל 1942 הוענק לדיסקין התואר "גיבור ברית המועצות" על ביצוע למופת של משימות פיקוד קרביות בחזית המאבק בפולשים הנאצים ועל האומץ והגבורה שהפגין. העיטור הוענק לו בטעות "לאחר מותו" למרות שהוא שהה בזמן ההוא בבית החולים, שם נודע לו על קבלתו. עד שנת 1944 דיסקין טופל בבתי חולים שונים ברחבי ברית המועצות.[2][1]
קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהבריא לחלוטין, החליט דיסקין ללמוד באקדמיה הצבאית לרפואה, ושם הוא למד עד שנת 1947. בין השנים 1948-1967 עבד דיסקין בהדרכתו של פרופסור א.נ. מקסימנקוב במחלקה לכירורגיה אופרטיבית ואנטומיה טופוגרפית של האקדמיה הצבאית לרפואה, שם עלה מנספח לפרופסור. בתור פרופסור, הוא עסק לא רק בהוראה, אלא גם בעבודה מדעית - הוא נסע למגרשי אימונים, ניתח חיות ניסוי, התכונן ולמד באופן עצמאי הכנות היסטולוגיות, כתב מאמרים ודיבר שוב ושוב בכנסים שונים. בשנת 1961 הגן על עבודת הדוקטורט שלו בנושא "הבדלים בעצבוב של הסרעפת".[3][1]
החל משנת 1967 דיסקין עמד בראש המחלקה לאנטומיה נורמאלית באקדמיה הצבאית-רפואית. דיסקין חיבר מעל 200 מאמרים מדעיים ובהנהגתו הוגנו כ-7 עבודות דוקטורט. בשנת 1981, לציון 40 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה ועל הצלחה רבה בהובלת המחלקה, הוענקה לדיסקין דרגת האלוף בשירות הרפואה.[3]
פטירה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפים דיסקין נפטר בשנת 2012 בעיר סנט פטרסבורג. יחד עם אשתו דורה מרקובנה דיסקינה, הם נקברו בבית הקברות בוגוסלובסקי ליד האנדרטה לזכר הלוחם המשחרר.[1][3]
בעיירה פוצ'פ אשר במחוז בריאנסק, הוקם פסל לכבוד יפים דיסקין בשל תרומתו לפיתוח הרפואה הצבאית ומסירותו לאקדמיה לרפואה צבאית.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Efim (Chaim) Diskin, www.yadvashem.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Дыскин Ефим Анатольевич, warheroes.ru
- ^ 1 2 3 4 5 A. Y. Fisun, Фисун А. Я, I. V. Gaivoronsky, Гайворонский И. В, Hero of the Soviet Union Dyskin Efim Anatolyevich - legendary person (to the 75th anniversary of victory in the Great Patriotic War), Bulletin of the Russian Military Medical Academy 22, 2020-06-15, עמ' 246–251 doi: 10.17816/brmma50081