טיוטה:ניכוס מעיינות פלסטינים בגדה המערבית

ניכוס מעיינות פלסטינים בגדה המערבית או השתלטות מתנחלים על מעיינות פלסטיניים הוא תהליך נמשך של ניכוס מעיינות בשטחים הכבושים בגדה המערבית על ידי מדינת ישראל, חברת מקורות והמתנחלים. על פי דוחות של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, המעיינות והבארות, עליהם יש לתושבים הפלסטינים באזורים אלה זכות אדם מתוקף החוק הבינלאומי ההומניטרי, מנוכסים לשימוש בלעדי על ידי ישראלים ומבקרים.^[1]^[2] מאז 1967 הוקמו בכל רחבי הגדה המערבית יותר מ-250 התנחלויות ומאחזים תוך הפרה של סעיף 49 באמנת ז'נווה הרביעית, האוסרת על העברת אוכלוסייה אזרחית אל שטח כבוש.

המצב המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 49 באמנת ז'נווה הרביעית ישראל, ככוח כובש, מנועה מהעברת אוכלוסייה אזרחית אל השטח שכבשה. להחלטה זו תוקף בחוק הבינלאומי והיא אושרה מספר פעמים על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק, בין השאר בחוות דעת מייעצת שניתנה בעניין בניית חומה בשטח פלסטיני (2009), דיון על הצדדים לאמנת ז'נווה הרביעית 2001), והחלטות של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (החלטה 471 משנת 1980 והחלטה 2334 משנת 2016).

בעתירה לבג"צ תבעו ראש מועצת הכפר ראס כרכר ביחד עם שני מתושבי הכפר דיר עמאר וארגוני זכויות האדם יש דין ועמק שווה שבית המשפט יורה למינהל האזרחי לפנות פלישה ומתקנים שנבנו באופן בלתי חוקי על אדמות השייכות לתושבי הכפרים הללו. בעתירה הם טענו כ ניכוס אדמות בבעלות פלסטינית והכרזה עליהם שהם מוקדי תיירות הפכה תופעה שגורה. אף שהתביעה עדיין בהליכים, בית המשפט דחה ברוב של שמונה נגד עתירה של המדינה לעכב את הריסת המתקנים בכפוף לחוק ההסדרה שנפסל אף הוא.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחי C: אופי הסכסוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסכמי אוסלו משנת 1995 הגדה המערבית חולקה לשלושה אזורי שליטה. בשטחי C כלולים כ-60% משטח הגדה והשליטה בו הייתה אמורה לעבור בהדרגה ובהסכמה לידי הפלסטינים, אף שהוא מכיל בתוכו עשרות מובלעות הנכללות בשטחי A (כ-18%) ו-B (כ-22%) ובהם ערים פלסטיניות מרכזיות ואזורים כפריים גדולים וקטנים. במהלך השנים הפכו שטחי C,אשר בהם התגוררו בשנת 2014 כ-300,000 פלסטינים,^[3] זירה לסכסוך הולך ומחריף בין הפלסטינים ובין צה"ל והמתנחלים המתגוררים בקירבת הישובים הפלסטינים.

המצב בשטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות המתנחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה על שטחי C

יש בסיס לחששות כאלו, אבל אם נמצאים גם אנשים כמוני במערכת, הם יכולים לדאוג שלא יהיה ככה. כדי להתמודד עם בג"ץ אמרנו בואו נעשה פיילוט. נגדיר שטחים שהם חיוניים ושאף אחד לא יבנה שם מבחינתנו, ושם נותנים בראש.

— קובי אלירז, יועץ לענייני התיישבות של שר הביטחון (30 ביוני 2019)

מעיינוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיינוש (מעינוש) הוא "מדריך למטייל במעיינות יהודי שומרון ובקעת הירדן" שהוציאה לאור הוצאת מועצת יש"ע בשיתוף עם תנועת אמנה והאתר "ארץ המעיינות" בשנת 2016. בהקדמה לחוברת, שפורסמה "לכבוד שנת היובל לששת הימים בה חזר עם ישראל אל חבלי מולדת", כתבו אבי רואה ושילה אדלר, בתפקידם כיו"ר מועצת יש"ע ומנכ"לה (בהתאמה): "הביקור שלכם במעיינות יעצים את חווית הטיול במרחב, ויחזק את ההתיישבות ומדינת ישראל."^[4]