מועצת יש"ע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצת יש"ע
שנת הקמה 1980
מקום פעילות מחוז יהודה ושומרון
מייסדים ישראל הראל
יושב ראש אבי רואה
www.myesha.org.il

מועצת יש"ע, בשמה המלא מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה, היא עמותה בה חברים כל ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון ובעבר גם ברצועת עזה, וכן מספר אישי ציבור. היא הוקמה ב-1980 במטרה לקדם את מפעל ההתיישבות, לייצג את האינטרסים של המתיישבים, וכן לקיים הסברה בישראל ובחו"ל בעד לגיטימיות המפעל וחשיבותו.

למועצה זרוע מיישבת, אמנה, האחראית על ההתיישבות והפיתוח בתחומי המועצה.

בראש מועצת יש"ע עומד אבי רואה, ומייסדה הוא ישראל הראל.

הפגנת מועצת יש"ע נגד הקפאת הבניה

פעילות המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה, כארגון גג לרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, מסוגלת לרכז מאמצים בנושאים הקשורים לכלל ההתנחלויות במגוון תחומים, כגון: משפט, מדיניות, תקשורת, תשתיות ועוד.

באופן כללי, המועצה דוגלת בפעילות משותפת עם הנהגת המדינה לקידום מפעל ההתיישבות, ויוצאת נגד החלטות ממשלתיות הפוגעות במפעל זה[1].

מראשית דרכה מועצת יש"ע תוקצבה חלקית מדמי חבר ששילמו הרשויות המקומיות החברות בה. בנובמבר 2004, עתרה שלום עכשיו לבג"ץ נגד השימוש בתקציב מועצות מקומיות לצרכים שאינם מוניציפליים. בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על העברת הכספים מהרשויות, אך במאי 2006, קבע בג"ץ שהעברת הכספים היא חוקית, וכיום מקור המימון העיקרי הינו דמי החבר של הרשויות המקומיות.

בשנים האחרונות חל פיחות במעמדה של המועצה, כאשר מספר גדל והולך מן המתנחלים אינם רואים בה גוף המייצג את השקפותיהם[דרוש מקור].

ביקורת וארגון מחדש לאחר ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כישלון המחאה נגד תוכנית ההתנתקות נשמעה ביקורת קשה בקרב חלק ממתנגדי ההתנתקות נגד מועצת יש"ע. הביקורת התייחסה למספר נקודות:

  • שיתוף פעולה עם הכוחות הצבאיים שיועדו לפינוי ותאום מהלכים עימם תוך העמדת פנים של מאבק בהם.
  • הטעיית הציבור בעצרות בכפר מימון ובשדרות: בעוד שמועצת יש"ע שידרה לציבור שהתכנון הוא לפרוץ לגוש קטיף לא הייתה כוונה לעשות כן.
  • מסמוס המאבק בגוש קטיף עצמו באמצעות ריסון הניסיונות למאבק אקטיבי, בעיקר בנווה דקלים.[2]

בעקבות הביקורת, התנהל במועצה בשנים שלאחר ההתנתקות ארגון מחדש, שמטרתו להגביר את מידת היצוגיות שלה ואת התמיכה בה בקרב המתנחלים. שמה שונה ל"מועצת יש"ע המתחדשת", ונוספו לה חברים רבים.

גם לאחר סיום היציאה מרצועת עזה ופירוק כל ההתנחלויות ברצועה לא הסירה המועצה את האות "ע" משמה.

בחודש אייר ה'תשס"ו (2006), עם גיבוש קו הפעולה החדש של מועצת יש"ע לאחר ההתנתקות, הוחלט לפרסם עלון שבת חדש - ישע שלנו - בעריכת דובר המועצה, שיציג את מפעל ההתנחלות כולו ברוח אופטימית וישמש כבמה לדעות מועצת יש"ע בכלל ושל מתיישבי יהודה, שומרון ומפוני חבל עזה בפרט. העלון מופץ מאז (נכון ל-2017) מדי שבת בעשרות אלפי עותקים בבתי הכנסת ברחבי ישראל.

חברי מועצת יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה חברים 25 ראשי רשויות של התנחלויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. נוסף להם, חברים במליאת המועצה עוד כ-150 אישים המזוהים עם ההתיישבות. כמו כן, יש למועצה הנהלה בת כ-25 חברים ומזכירות בת כ-15 חברים. המזכירות מתכנסת פעם בשבועיים ומנהלת בפועל את המועצה. עד ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, היו חברים בה גם ראשי הרשויות בחבל עזה.

הנהלת מועצת יש"ע הנוכחית נבחרה בפברואר 2013 ובראשה עומד אבי רואה.

מנהלת ההסברה של מועצת יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום משכן שילה הסמוך ליישוב שילה המנהלת פועלת להפוך את המקום לאתר תירות מרכזי

יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה היא גוף שהוקם במועצת יש"ע, במטרה להעמיק את הזיקה שבין הציבור הישראלי לשטחי יהודה ושומרון. הגוף הוקם ב-2008 ופועל בכמה מישורים: קיום סיורים למעצבי דעת קהל, הפצת מחקרים וניירות עמדה בנושאים שונים הקשורים ליהודה ושומרון, הכשרה של דוברים ואנשי הסברה ("כל מתיישב הוא מסביר") ובעזרת קמפיינים פרסומיים. בראש המנהלת עומד יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע.

פעילות המנהלת לוותה תחת הסיסמה "יהודה ושומרון - הגיע הזמן שנכיר". לאחר 50 שנות התיישבות כשנושא יהודה ושומרון עולה על הפרק באופן יום-יומי, חשבו מנהלי הקמפיין שהגיעה העת שתושבי ישראל יכירו את המרחב, האנשים, המורשת, העוצמה, הדעות והמניעים להתיישבות המתחדשת ביהודה ושומרון. המנהלת נוסדה לאחר שבמועצת יש"ע הגיעו למסקנה שבדיון הציבורי על עתיד שטחי יהודה ושומרון הוזנחו הטיעונים הערכים והמהותיים, וכן העובדה ששטחי יהודה ושומרון הם ערש התרבות היהודית. הכישלון במניעת תוכנית ההתנתקות הוביל את הנהגת מועצת יש"ע למסקנה שטיעונים ביטחוניים בלבד אינם מספיקים מול הטיעונים הערכיים, שעומדים מאחורי הגישה של "שטחים תמורת שלום". לכן הוחלט כי מול הטיעונים לפגיעה בזכויותיו של עם אחר יש להעמיד את טיעוני זכויותיו של העם היהודי על חבלי ארץ אלו, ולהדגיש את ערכם ההיסטורי, התרבותי והדתי, תוך השוואה מול בחירת התנועה הציונית בהתיישבות בארץ ישראל, מול חלופות אחרות כגון תוכנית אוגנדה.

המנהלת פועלת להגברת הזיקה של החברה הישראלית ליהודה ושומרון, ולהפצת מידע בנושאים כגון: דמוגרפיה, מעמד יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי, המורשת היהודית ביהודה ושומרון, ביטחון וגבולות בני הגנה, התיישבות יהודית חדשה. באמצעות מסעות פרסום, אתר תוכן ומידע, עידוד התיירות ביהודה ושומרון, תעמולה ממוקדת קהל והשתתפות בפאנלים ובאירועים.

חלק מקמפיין "הסיפור של כל יהודי" הדגיש שסיפורים רבים מהמקרא ומתקופות מאוחרות יותר התרחשו ביהודה ושומרון, כגון קרבות המכבים, חלום יעקב, השכנת משכן שילה ועוד.

דסק חו"ל מועצת יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 הקימה מועצת יש"ע את דסק החו"ל שבראשו עמד יחיאל לייטר עד שנת 1996. עיסוקו העיקרי של הדסק הוא הסברה בינלאומית על ידי אירוח משלחות ואח"מים מחו"ל, כתיבת מאמרים והופעה בתקשורת הזרה, השתתפות בכנסים בינלאומיים והעברת הרצאות למקבלי החלטות בחו"ל. מטרתן של פעולות אלה היא הסברת עמדתה של מדינת ישראל בכלל וההתיישבות בפרט בפני גורמים בינלאומיים, אשר יסייעו למדינת ישראל במערכה נגד החרם ושלוחות ה-BDS.

כיום, בראש הדסק עומד עודד רביבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קיבלנו ונדרנו על עצמנו - אנחנו בונים את ארץ ישראל יחד עם עם ישראל והנציגות של עם ישראל היא מדינת ישראל, באמצעות הנציגים הרשמיים. איתם אנחנו בונים, ביחד ולא כנגד" דקה 3:03 בסרטון זה
  2. ^ חלק מהטענות רוכזו בסרט "המרגלים"- סרט נגד פעולות מועצת יש"ע במאבק בתוכנית ההתנתקות