טיילר, דה קריאייטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיילר, דה קריאייטור
Tyler, the Creator
טיילר, דה קריאייטור ב-2012.
טיילר, דה קריאייטור ב-2012.
לידה 6 במרץ 1991 (בן 31)
הות'ורן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Tyler Gregory Okonma עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Ace the Creator עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 2007–הווה (כ־15 שנים)
מקום לימודים תיכון וסטצ'סטר, תיכון אלק גרוב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר
סוגה ראפ, היפ-הופ
שפה מועדפת אנגלית אמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים

אוד פיוצ'ר רקורדס, RED, סוני מיוזיק אנטרטיינמנט (נוכחי)

אקס-אל רקורדינגס (לשעבר)
שיתופי פעולה בולטים אוד פיוצ'ר, סקולבוי קיו, מק מילר, פושה טי, דה גיים
www.golfwang.com
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טיילר גרגורי אוקונמה (באנגלית: Tyler Gregory Okonma; נולד ב-6 במרץ 1991), הידוע גם תחת שם הבמה טיילר, דה קריאייטור (Tyler, The Creator), הוא ראפר ומפיק מוזיקלי אמריקאי מקליפורניה[1]. ממייסדי ומובילי קולקטיב ההיפ הופ האלטרנטיבי אוד פיוצ'ר (אנ').

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילר אוקונמה נולד בלדרה הייטס שבמחוז לוס אנג'לס, קליפורניה לאבא ממוצא ניגרי ולאמא ממוצא חצי אפרו אמריקאי וחצי קנדי אירופאי (אנ')[2]. הוא טען שמעולם לא פגש את אביו[3]. בגיל 7 (לפני שיכל ליצור מוזיקה) הוא נהג להכין עטיפות לאלבומים דמיוניים שלו, ואף הכין גם לאלבומים אלו רשימת שירים עם זמני השירים. בגיל 14 טיילר לימד את עצמו לנגן בפסנתר. בשתים עשרה שנות לימודיו בבית ספר, טיילר למד בשנים עשר בתי ספר שונים[4].

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בדצמבר 2009 טיילר הוציא לאור את מיקסטייפ הבכורה שלו, Bastard.

בפברואר 2011 טיילר חתם על חוזה להוצאת אלבום אחד בחברת התקליטים אקס-אל רקורדינגס[5]. באותו החודש טיילר הופיע בתוכנית הלייט נייט של ג'ימי פאלון יחד עם חברו הודג'י ביטס. ב-16 במרץ 2011 טיילר הופיע בטקס פרסי ה-mtvU Woodie עם השירים: "Yonkers" ו-"Sandwitches". ב-10 במאי 2011 טיילר הוציא לאור את אלבום הבכורה שלו, Goblin, שהגיע למקום ה-5 במצעד בילבורד 200. ב-28 באוגוסט באותה שנה זכה בפרס הווידאו קליפ של MTV על הקליפ לסינגל "Yonkers". באותה השנה טיילר התארח במספר שירים, כמו: "Trouble on My Mind" של פושה טי, "Martians vs. Goblins" של דה גיים (יחד עם ליל ויין).

ב-25 במרץ 2012 עלתה לאוויר התוכנית Loiter Squad, שבה שיחקו טיילר וחבריו מאוד פיוצ'ר. ב-2 באפריל 2013 טיילר הוציא לאור את אלבומו השלישי, Wolf, שבו התארחו האומנים: ארל סווטשירט, פרנק אושן, מייק ג'י, הודג'י ביטס, דומו ג'נסיס, פארל ויליאמס, קייסי וג'יס ואריקה באדו. האלבום הופק במלואו (למעט השיר האחרון) על ידי טיילר. האלבום הגיע למקום ה-3 במצעד בילבורד 200 ונמכרו כ-90 אלף עותקים של האלבום בשבוע הראשון לצאתו.

ב-9 באפריל 2015, טיילר פרסם שיר חדש בשם "Fucking Young" לדף הרשמי של Odd Future Wolf Gang Kill Them All (או בקיצור OFWGKTA), יחד עם וידאו קליפ קצר תצוגה מקדימה של שיר נוסף בשם "Deathcamp". טיילר הודיע באותו יום כי השירים יופיעו באלבום שייצא בשם Cherry Bomb. טיילר הודיע דרך חשבון הטוויטר שלו כי באלבום ישתתפו Chaz Bundick, Cole Alexander (אנ') ו-Charlie Wilson (אנ'). יומיים לאחר מכן, טיילר ביצע את השירים "Fucking Young" ו-"Deathcamp" בפעם הראשונה בפסטיבל מוזיקה Coachella (אנ'). במהלך ההופעה, טיילר ביקר במיוחד חברי VIP בקהל, אשר רבים היו סלבריטאים, על חוסר ההתלהבות שלהם.

האלבום הרביעי של טיילר, Cherry Bomb, יצא באופן דיגיטלי ב-13 באפריל 2015, דרך החברה של טיילר אוד פיוצ'ר רקורדס, עם עותקים פיזיים של האלבום, שלו היו חמישה עיצובי קאברים שונים. האלבום כלל הופעות של אמנים בולטים כגון קניה וסט, ליל ויין וסקולבוי קיו. האלבום לווה בסיבוב הופעות עולמי ברחבי צפון אמריקה, אירופה ואסיה, החל מפסטיבל המוזיקה של קוצ'לה ב-11 באפריל 2015 ונגמר בטוקיו, יפן בספטמבר 2015. טיילר ביטל את ההופעות באוסטרליה במהלך הסבב בעקבות מחאה של ארגון קולקטיבי נגד הצגה של נשים במוזיקה שלו.

בשנת 2017 יצא אלבומו החמישי של טיילר, Flower Boy. באלבום זה, אשר כולל 14 שירים ואורכו כ-47 דקות, חשף טיילר כי התבגר מאז יצר את אלבומו הקודם, והגדיר אותו כאחד מאלבומיו הטובים ביותר. האלבום זכה להצלחה והיה מועמד לפרס גראמי לאלבום הראפ הטוב ביותר.

ב-17 במאי 2019 יצא האלבום השישי של טיילר, Igor, שזכה להצלחה רבה, הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 וזכה בפרס גראמי לאלבום הראפ הטוב ביותר. מתוך האלבום הצליח הסינגל "Earfquake".

ב-16 ביוני 2021 יצא הסינגל המוביל מתוך אלבומו השביעי, Call Me If You Get Lost,‏ "Lumberjack".[6] האלבום זכה אף הוא בפרס גראמי לאלבום הראפ הטוב ביותר.

בעיות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בדצמבר 2011 טיילר נעצר בזמן שהופיע במועדון שנמצא בצפון הוליווד. הוא נאשם בחשד לוונדליזם, על כך שכביכול הרס ציוד סאונד ששייך למקום. הוא שוחרר בערבות של 20 אלף דולר[7].

סכסוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר "Yonkers" טיילר לעג למספר רב של אומנים, כמו: B.o.B, ברונו מארס והיילי ויליאמס. טיילר לעג לברונו מארס גם בשיר "Martians vs. Goblins" של דה גיים (שבו התארח גם ליל ויין). בתגובה ל-"B.o.B "Yonkers הוציא לאור את הדיס "No Future", שבו הוא גם הזכיר את הקולקטיב של טיילר, אוד פיוצ'ר. באופן אירוני טיילר לא חשב תחילה שהשיר הוא דיס, ושיבח את השיר. בראיון שנערך עם ברונו מארס, הוא הגיב לשורה של טיילר, "לדקור את ברונו מארס בוושט הארורה שלו", כשאמר: [טיילר] צריך לחכות בתור כדי לדקור אותי... [טיילר] בוודאות לא הראשון שאמר לי משהו כזה והוא גם לא הולך להיות האחרון"[8]. הראפר הופסין לעג לטיילר בקליפ לשיר "Ill Mind of Hopsin 4", שיצא לאור ביולי 2011. בתגובה טיילר עשה עליו פרודיה בקליפ "Martians vs. Goblins".

טיילר הסתכסך עם זמר האר אנד בי כריס בראון, כשבראון טען בטוויטר שהמוזיקה של אוד פיוצ'ר מכילה מסרים "שטניים". טיילר העיר מספר הערות סרקסטיות כלפי בראון, שהובילו להתחממות הסכסוך בין שני המוזיקאים. לאחר שבראון וטיילר יישבו את הסכסוך ביניהם, טיילר צייץ בטוויטר שהוא מעריץ את השיר "Look At Me Now" של בראון (שבו התארחו ליל ויין ובאסטה ריימס). על פי טיילר, יש דברים "[שהמעריצים] אפילו לא יודעים" על הסכסוך[9].

טיילר הסתכסך גם עם ברנדון דהשי, שאיתו שיתף פעולה בעבר. לפני פסטיבל South by Southwest 2011 דהשי התעמת עם טיילר דרך הרשת החברתית Formspring וטען שהוא הולך ליישב את הסכסוך עם טיילר בפסטיבל. טיילר אמר למעריצים שהשיר היחידי ששיתף עם דהשי בו פעולה היה "Session" מהמיקסטייפ "Bastard". שנה לאחר הוצאת המיקסטייפ טיילר הוציא לאור מחדש את המיקסטייפ, כשהוא החליף את הבית של דהשי עם בית חדש של מייק ג'י. מאז טיילר אמר שאין לו שירים נוספים עם דהשי, ושדהשי הקליט בתים על השירים של טיילר ללא רשותו. על פי טיילר פעם אחת דהשי הכה אותו. טיילר גם לעג עליו בשיר "Yonkers", כשהתרברב על ההצלחה והפרסום שלו[10].

טיילר אמר ברשת החברתית Formspring שהוא לא אוהב את וינס סטייפלס, למרות שהוא שיבח את יכולות הראפ שלו. וינס שיתף פעולה עם מספר חברים מאוד פיוצ'ר, כגון ארל סווטשירט, מייק ג'י ודומו ג'נסיס. ב-2011 טיילר אמר שזה לא שהוא לא אוהב את סטייפלס, אלא הוא לא אוהב את העובדה שאנשים חושבים שהוא חלק מאוד פיוצ'ר, כשלמעשה הוא לא[11]. לאחר שריבייבל, האלבום של אמינם יצא ב-2017 טיילר צייץ בטוויטר על כך שהאלבום גרוע וכתוצאה מכך בקאמיקאזה שאמינם הוציא בספטמבר 2018 אמינם דיסס[דרושה הבהרה] את טיילר וירד על נטייתו המינית ועל הדרך ירד גם על חברו ארל סוויטשירט.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקסטייפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009: Bastard

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיילר, דה קריאייטור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ LUNCH WITH TYLER
  2. ^ my mom is black, and her dad is white
  3. ^ TYLER, THE CREATOR - Bastard Lyrics
  4. ^ Howling Wolves
  5. ^ Odd Future's Tyler The Creator Signs With XL Recordings
  6. ^ "Tyler, The Creator - "LUMBERJACK"". Stereogum (באנגלית). 2021-06-16. נבדק ב-2021-06-16.
  7. ^ Tyler, the Creator Arrested
  8. ^ Bruno Mars Responds to Tyler, the Creator's Dis
  9. ^ Chris Brown, Tyler, the Creator Go to War on Twitter
  10. ^ Tyler's probs with Brandun DeShay and Vince Staples - Tyler, The Creator
  11. ^ what's the beef with vince staples
פרס הווידאו קליפים של MTV לאמן החדש הטוב ביותר
יורית'מיקס (1984) • 'Til Tuesday ‏(1985) • א-הא (1986) • קראודד האוס (1987) • Guns N' Roses ‏(1988) • Living Colour‏ (1989) • מייקל פן (1990) • חסוס ג'ונס (1991) • נירוונה (1992) • סטון טמפל פיילוטס (1993) • Counting Crows‏ (1994) • Hootie & the Blowfish ‏(1995) • אלאניס מוריסט (1996) • פיונה אפל (1997) • נטלי אימברוליה (1998) • אמינם (1999) • מייסי גריי (2000) • אלישה קיז (2001) • אבריל לאבין (2002) • 50 סנט (2003) • מארון 5 (2004) • הקילרס (2005) • Avenged Sevenfold ‏(2006) • ג'ים קלאס הירוז (2007) • טוקיו הוטל (2008) • ליידי גאגא (2009) • ג'סטין ביבר ולודאקריס (2010) • טיילר, דה קריאייטור (2011) • ואן דיירקשן (2012) • אוסטין מאהון (2013) • פיפת' הרמוני (2014) • פטי ואפ (2015) • DNCE ‏(2016) • חאליד (2017) • קארדי בי (2018) • בילי אייליש (2019) • דוג'ה קאט (2020) • אוליביה רודריגו (2021) • דאב קמרון (2022)
פרס המוזיקה הבריטית לזמר הבינלאומי הטוב ביותר
מייקל ג'קסון (1989) • מייקל האצ'נס (1991) • לני קרביץ (1994) • פרינס (1995) • פרינס (1996) • בק (1997) • ג'ון בון ג'ובי (1998) • בק (1999) • בק (2000) • אמינם (2001) • שאגי (2002) • אמינם (2003) • ג'סטין טימברלייק (2004) • אמינם (2005) • קניה וסט (2006) • ג'סטין טימברלייק (2007) • קניה וסט (2008) • קניה וסט (2009) • ג'יי-זי (2010) • סי-לו גרין (2011) • ברונו מארס (2012) • פרנק אושן (2013) • ברונו מארס (2014) • פארל ויליאמס (2015) • ג'סטין ביבר (2016) • דרייק (2017) • קנדריק לאמאר (2018) • דרייק (2019) • טיילר, דה קריאייטור (2020) • דה ויקנד (2021)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיילר,_דה_קריאייטור&oldid=35081961"