לדלג לתוכן

לני קרביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לני קרביץ
Lenny Kravitz
קרביץ, 2013
קרביץ, 2013
לידה 26 במאי 1964 (בן 61)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה לאונרד אלברט קרביץ
שם במה Lenny Kravitz עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהדות אשכנז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
השכלה
  • תיכון בוורלי הילס
  • PS 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1988
סוגה רוק, פאנק (Funk), פיוז'ן, רטרו, מוזיקת נשמה, R&B, פופ, מוזיקה אלקטרונית, רגאיי, פולק, בלוז, ג'אז, גוספל
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, סקסופון, פסנתר, סיטאר, תופים, חצוצרה, בס
חברת תקליטים וירג'ין רקורדס, אטלנטיק רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג

ליסה בונה (16 בנובמבר 198712 באפריל 1993) עריכת הנתון בוויקינתונים

ילדים זואי קרביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר מסדר האמנויות והספרות (30 בנובמבר 2011)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (12 במרץ 2024)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • פרסי אמדאוס למוזיקה אוסטרית
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
lennykravitz.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאונרד אלברט "לני" קרביץאנגלית: Leonard Albert "Lenny" Kravitz; נולד ב-26 במאי 1964) הוא זמר-יוצר, מפיק מוזיקלי ושחקן אמריקאי ממוצא יהודי. זכה ארבע פעמים ברציפות בפרס הגראמי להופעת הרוק הטובה ביותר בשנים 1999–2002.

לאונרד אלברט קרביץ נולד במנהטן, ניו יורק. בנם היחיד של השחקנית רוקסי רוקר (1929–1995), שמוכרת בשל כיכובה בסיטקום משנות השבעים "משפחת ג'פרסון", ושל מפיק הטלוויזיה ברשת NBC סיי קרביץ (1924–2005). אמו באה ממשפחה נוצרית מאיי בהאמה, ממוצא אפרו-אמריקאי. אביו צאצא ליהודי אוקראינה[1]. מצד אמו, קרביץ הוא בן דודו השני של מגיש מזג האוויר בטלוויזיה אל רוקר, כיוון שהסבים שלהם היו אחים. הוא נקרא על שם דודו, לאונרד מ' קרביץ, שנהרג בפעולה במלחמת קוריאה בגיל 19 בעת שבלם לבדו התקפה סינית ואיפשר ליתר המחלקה לסגת בבטחה. קרביץ גדל באפר איסט סייד בבית הוריו ובסופי שבוע אצל סבתא בסי בשכונת בדפורד-סטייבסנט בברוקלין.

בצעירותו עברו הוריו לקליפורניה, שם לימד את עצמו לנגן בגיטרה, גיטרה בס, תופים ופסנתר. הוא למד פיתוח קול, והופיע בבית ספרו תחת שם הבמה "רומאו בלו" ("רומיאו הנוגה" או "רומיאו הכחול") בעקבות השפעתו מהזמר פרינס. בין חבריו של הוריו נמנו אמני ג'אז רבים, ביניהם אלה פיצג'רלד ומיילס דייוויס.

קרביץ לא גדל בסביבה דתית. לאחר חוויה רוחנית שחווה בגיל 13, החל להתפלל בקביעות ונעשה נוצרי אל-זרמי (ללא כנסייה ספציפית). קרביץ הוא מאמין אדוק. הוא כתב אלבום בשם "Baptism", ואף קעקע "My Heart Belongs to Jesus Christ" על גבו[2].

קרביץ הוא טבעוני. בריאיון ב-2020 סיפר כי חלק עיקרי מהתזונה שלו מגיע מפירות וירקות שהוא מגדל בגינה שלו[3].

קרביץ החל להקליט את אלבומו הראשון, "Let Love Rule", בעצמו ב-1985, שהוא מנגן בכל הכלים. אביו שילם עבור אולפן ההקלטות. באותה תקופה הוא הושפע רבות מאמני הנשמה והרוק הקלאסי, כמו ג'ימי הנדריקס, הביטלס, לד זפלין, בוב מארלי וסטיבי וונדר[4]. באוקטובר 1988, לאחר שסיים את רוב ההקלטות, קרביץ פנה לחברו סטיבן אלביס סמית', ששימש כמנהל מוזיקלי בסדרת הספין-אוף של "המופע של קוסבי" בכיכובה של אשתו ליסה בונה, "עולם אחר". סמית' עבד גם עם אמו של קרביץ בסיטקום המצליח "הג'פרסונים". קרביץ דחק בסמית' לנהל את הקריירה שלו ולסייע לו במציאת חוזה הקלטות. לאחר פחות מחודש של חיפושים, חמש חברות תקליטים (וורנר ברוס, אלקטרה, גפן, קפיטול ווירג'ין) היו במלחמת הצעות מחיר על האלבום. בסופו של דבר, נחתם חוזה עם חברת התקליטים "וירג'ין רקורדס". האלבום יצא לאור בספטמבר 1989 זכה להצלחה מסחרית בינונית, אך נכנס לרשימת 100 האלבומים הטובים של אותה שנה בארצות הברית[5].

קרביץ זכה בהכרה בינלאומית ב-1990, כאשר מדונה ביצעה את השיר אשר כתב, "Justify My Love". אלבומו השני, "Mama Said", שיצא בשנת 1991, הגיע לרשימת 40 המקומות הראשונים במצעד השנתי של ארצות הברית. הסינגל הבולט מהאלבום הזה היה "It Ain't over till it's over" שהגיע למקום השני במצעד השנתי. באלבום זה הופיע גם שון לנון, בנו של ג'ון לנון, בהקלטת בכורה.

ב-1993 יצא אלבומו השלישי "Are You Gonna Go My Way"[6], בגינו זכה בשנת 1994 בטקס פרסי המוזיקה הבריטית בפרס לאמן הבינלאומי הטוב ביותר. השיר "Are You Gonna Go My Way" זכה בפרס לקליפ הטוב ביותר לזמר זכר. האלבום היה אחד המצליחים של קרביץ. שיתוף הפעולה המפורסם ביותר של קרביץ בשיר זה היה עם המוזיקאי והגיטריסט לשעבר של להקת ההארד רוק Guns N' Roses, סלאש. שיר נוסף באלבום זה היה "Believe".

ב-1995 יצא האלבום הרביעי של קרביץ "Circus" שזכה להצלחה מועטה.

ביציאת אלבומו החמישי אשר נקרא "5" ב-1999, התחיל קרביץ להשתמש יותר בכלי נגינה אלקטרוניים כגון סינתיסייזר וכלים אחרים של מוזיקה אלקטרונית. להיטו הגדול ביותר מאלבום זה היה "Fly Away", שהגיע למקום ה-12 במצעד השנתי בארצות הברית, אך זכה להצלחה בקרב הקהל ובקרב חברות פרסום. השיר הפך לאחד השירים המסמלים את החופש ואת התעופה. עבור אלבום זה זכה בפרס גראמי עבור אמן הרוק הטוב ביותר.

גרסת הכיסוי שלו לשיר של להקת "הנחש מי?" (The guess who?) לשיר "American Woman" זיכתה אותו בפרס גראמי לשיר הטוב ביותר לזמר לשנת 2000. באותה שנה הוציא את אלבום הלהיטים הראשון שלו "Greatest Hits", שהיה לאלבום הנמכר ביותר שלו אי פעם.

באוקטובר 2001 הוציא את האלבום "Lenny", שהסינגל "Dig in" מתוכו הצליח במצעדים בארצות הברית ובבריטניה, אך הצליח הרבה יותר ברחבי העולם ובעיקר במדינות לטיניות. ב-2003 קרביץ עבד עם מייקל ג'קסון על השיר "יום אחר".

במאי 2004 יצא האלבום השביעי של קרביץ "Baptism".

בפברואר 2008 הוציא קרביץ את אלבומו השמיני " It Is Time For A Love Revolution" שאותו הוביל הלהיט "I'll Be Waiting". קרביץ הקליט את האלבום בניו יורק, בהאמס, מיאמי, פריז ובברזיל. קרביץ אף סימפל את עצמו בשיר "Will You Marry Me" כאשר הוא משתמש בהקלטות מתוך אלבומו "Are You Gonna Go My Way" מ-1993. קרביץ הוציא שני סינגלים נוספים מן האלבום – "Love Love Love" ו-"Dancin' Till Dawn".

באפריל 2009 הוציא קרביץ גרסת 20 שנה מיוחדת לצאת אלבומו הראשון "Let Love Rule". האלבום המחודש כולל גרסאות חדשות לכל הסינגלים שיצאו מן האלבום, דיסק עם גרסאות חיות של שירי האלבום, גרסאות דמו שלא יצאו לאור מעולם, וספרון בן 25 עמודים.

אלבומו ה-9 של קרביץ "Black And White America" יצא באוגוסט 2011. הסינגל הראשון מתוכו "Come On Get It", שימש כשיר פתיחת העונה של ליגת ה-NBA ברשת הטלוויזיה האמריקאית TNT. הסינגל השני והמוביל מתוך האלבום הוא שיר הסול-רוק "Stand".

באוקטובר 2012 היה אומר להופיע בישראל[7], אך ביטל את ההופעה בעקבות הקדמת צילומי סרט בהשתתפותו[8].

בשנת 2015 הופיע קרביץ יחד עם קייטי פרי במחצית סופרבול XLIX, הופעה זו היא הופעת המחצית הנצפית בהיסטוריה. בשנת 2020 התארח בחידוש לשירם של להקת הרוק אואזיס "stop crying your heart out".

ב-12 במרץ 2024 קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד. באוגוסט של אותה השנה, פורסם שקרביץ יופיע בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2024, שיתקיים ב-11 בספטמבר 2024 בניו יורק ויחזור להופיע בטקס לראשונה מזה יותר מ-25 שנים[9].

בשנת 2009 שיחק קרביץ בתפקידו המשמעותי הראשון בהוליווד בסרט הדרמה "פרשס" את ג'ון מק'פיידן, האח שמתיידד עם הנערה במצוקה פרשס ג'ונס (גבורי סידיבי).

בשנים 2012 ו-2013 שיחק קרביץ בסדרת סרטי "משחקי הרעב" בתפקיד סינה, הסטייליסט של גיבורת הסרט, קטניס אוורדין.

במהלך 2024, הופיע קרביץ בהופעת קמע קצרה בסרט "צאי מזה" של בתו, זואי קרביץ, בו הוא נראה בסרטון אינסטגרם כשהוא מתאמן בחדר כושר[10].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנתיים של היכרות, ב-16 בנובמבר 1987 נישא לשחקנית ליסה בונה, ביום הולדתה ה-20. בשנת 1988 נולדה לזוג ילדה, השחקנית והזמרת זואי קרביץ. ב-1991 קרביץ ובונה נפרדו, וב-1993 התגרשו.

קרביץ היה בזוגיות עם הזמרת והשחקנית הצרפתייה ונסה פאראדי בשנים 1992–1996, עמה גם שיתף פעולה מוזיקלית[11]. הוא כתב והפיק את האלבום הראשון שלה באנגלית, שנקרא על שמה, "Vanessa Paradis"[12].

הוא החל לצאת עם הדוגמנית הברזילאית אדריאנה לימה בשנת 2001, והם התגוררו יחד לפני שהתארסו בשנת 2002. האירוסים בוטלו באפריל 2003. לאחר מכן יצא במשך זמר קצר ואף התארס לשחקנית האוסטרלית ניקול קידמן בשנים 2003–2004[13][14].

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי להיטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
1998 ראגרטס: הסרט תינוק שרק נולד דיבוב
2001 זולנדר בתפקיד עצמו
2007 הפרפר ופעמון הצלילה
2009 פרשס האח ג'ון
2012 משחקי הרעב סינה
2013 משחקי הרעב: התלקחות
המשרת ג'יימס הולוואי
2016 זולנדר 2 בתפקיד עצמו ללא קרדיט
2022 חתונה אש! שון
2024 צאי מזה[10] עצמו הופעת קמע
TBA Cutman אמריט
The Trainer
שנה סדרה תפקיד הערות
2002 משפחת סימפסון בתפקיד עצמו דיבוב; פרק: "How I Spent My Strummer Vacation"
2004 Rebelde פרק: "Capítulo 1"
2010 הפמליה פרק: "Tequila and Coke"
2016 דברים טובים יותר מר טרובלוד פרק: "Brown"
סטאר רולנד קריין 2 פרקים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אתר האינטרנט הרשמי של לני קרביץ (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ליאור פרידמן, ‏לני קרביץ: "אבא שלי יהודי, אמא נוצריה, אני באמצע", באתר ‏מאקו‏, 15 באוגוסט 2012
  2. ^ Lenny Kravitz: Baptism - Christian Music Today, web.archive.org, ‏2007-11-14
  3. ^ שי לב, ‏כוכב הרוק לני קרביץ מציג: קוביות בבטן בגיל 56, באתר ONE‏, 7 באוקטובר 2020
  4. ^ טל פרי, המירוץ לצמרת של לני קרביץ, מעריב, 24 בנובמבר 1989
  5. ^ יורם בר, ליסה בפני עצמו - לני קראביץ, "תנו לאהבה לשלוט"; הליקון - לני קראביץ מתנפל על שנות השישים, כל העיר, 24 בנובמבר 1989
  6. ^ גל אוחובסקי, תקליטים - למה יש לו כל כך הרבה קעקועים? - לני קרביץ. 'האם תלכי בדרך שלי" הליקון, חדשות, 11 במרץ 1993
  7. ^ טל פרי, ‏עכשיו זה רשמי: לני קרביץ מגיע לישראל, באתר גלובס, 17 במאי 2012
    אסף נבו, ‏לני קרביץ: "אני מתרגש להופיע בישראל", באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2012
  8. ^ אורי זר אביב, לני קרביץ ביטל את הופעתו בישראל, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012
    נתי טוקר, הישראלי שסיכל את ההופעה של לני קרביץ, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2012
  9. ^ Jem Aswad, Blackpink’s Lisa, Halsey, Benson Boone, Lenny Kravitz to Perform at MTV’s VMAs, Variety, ‏2024-08-21 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ נילי לנדסמן, שוקולד - לני קרביץ מעדיף את המוזיקה של שנות ה-60, חדשות, 12 במרץ 1993
  11. ^ עמית שהם, תקליט / ימתו הגברים (ששמם לני) - אם יש דבר אחד טוב בתקליט החדש של לני קרביץ, הוא שונסה פרדי שרה אותו, חדשות, 25 בנובמבר 1992
  12. ^ ניקול קידמן מתחתנת עם לני קרביץ?, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2003
  13. ^ ניקול זרקה את לני, באתר ynet, 19 בינואר 2004