Flower Boy

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Flower Boy
אלבום אולפן מאת טיילר, דה קריאייטור
יצא לאור 21 ביולי 2017
מקום הקלטה צ'אליס • קולדוואטר • פראמאונט (לוס אנג'לס)
סוגה היפ הופ • ג'אז ראפ[1] • נאו סול[2]
שפה אנגלית
אורך 46:33
חברת תקליטים קולומביה
הפקה טיילר, דה קריאייטור
כרונולוגיית אלבומים של טיילר, דה קריאייטור
Cherry Bomb
(2015) 		Flower Boy
(2017) 		Music Inspired by Illumination & Dr. Seuss' The Grinch
(2018)
סינגלים מ-Flower Boy
  1. "Who Dat Boy" / "911"
    תאריך יציאה: 30 ביוני 2017
  2. "Boredom"
    תאריך יציאה: 11 ביולי 2017
  3. "I Ain't Got Time!‎"
    תאריך יציאה: 19 ביולי 2017
  4. "See You Again"
    תאריך יציאה: 29 באוגוסט 2017

Flower Boy הוא אלבום האולפן הרביעי של הראפר האמריקאי טיילר, דה קריאייטור. האלבום יצא לאור ב-21 ביולי 2017, על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס. האלבום הופק במלואו על ידי טיילר, דה קריאייטור והוא מכיל הופעות אורח של פרנק אושן, אייסאפ רוקי, אנה אוף דה נורת', ליל ויין, קאלי אוצ'יס, סטיב לייסי, אסטל, ג'יידן סמית' ורקס אורנג' קאנטי.

האלבום נתמך על ידי ארבעה סינגלים: "Who Dat Boy" / "911",‏ "Boredom",‏ "I Ain't Got Time" ו-"See You Again". האלבום זכה לשבחים נרחבים ממבקרי המוזיקה, והגיע היישר אל המקום השני במצעד הבילבורד 200 האמריקאי. האלבום נכלל ברשימות רבות הכוללות את האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017 ולעשור השני של המאה ה-21 על ידי פרסומים שונים והועמד לקטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר" בטקס פרסי גראמי לשנת 2018.

רקע והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם Flower Boy, טיילר החליט לנקוט בגישה אישית יותר בהשוואה לאלבום הקודם, Cherry Bomb, באומרו, "עבור Cherry Bomb בכוונה הייתי כמו, אני בכלל לא רוצה להיות אישי, כאילו להכין שירים, ובזה הייתי כמו, בסדר, תן לי לרשום כל תחושה".[3] טיילר הרגיש שהתגובה הכללית ל-Cherry Bomb הייתה גרועה והוא רצה להעביר אלבום שיצליח לו היטב.[4] שם האלבום במקור היה Scum Fuck Flower Boy, אך מאוחר יותר אושר כ-Flower Boy זמן קצר לפני צאתו.[5] טיילר ציין את עבודותיהם של מקס מרטין, פארל ויליאמס וג'סטין טימברלייק כהשראה מוזיקלית לאלבום.[4]

הקלטת האלבום החלה בסוף 2015.[4] כמו האלבומים הקודמים, האלבום הופק במלואו על ידי טיילר עצמו. הוא החליט לשמור על בתי הראפ שלו קצרים ונקודתיים כדי לתת לאמנים אורחים יותר מיקוד.[6] בשירים רבים באלבום הוצגה נגינת גיטרה מאת אוסטין פיינשטיין.[7] המקצב המשמש בשיר "I Ain't Got Time!‎" הופק בתחילה עבור קניה וסט במהלך הקלטת אלבום האולפן השביעי שלו, The Life of Pablo, אך וסט דחה אותו.[3] לאחר חודש, נשלח המקצב לראפרית ניקי מינאז' שדחתה אותו אף היא.[3] השיר "Glitter" נכתב עבור ג'סטין ביבר, אך ביבר לא השיב לאף אחת משיחותיו.[3] "See You Again" נכתב עבור חבר ואן דיירקשן לשעבר זאין מאליק, אך נשמר מאוחר יותר לאחר שמאליק דחה את השיר פעמיים.[8] השיר "Who Dat Boy" נדחה על ידי הראפר סקולבוי קיו.[4]

מוזיקה ומילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאמה לשם האלבום, טיילר ציין כי פרחים הם הנושא החוזר של האלבום.[4] אנדי קלמן מ-AllMusic תיאר את התוכן הלירי הכללי של האלבום כ"הוצאה הפחות וולגרית" של טיילר בהשוואה למילים בעלות ערך ההלם בפרויקטים הקודמים שלו. רצועת הפתיחה של האלבום, "Foreword", תוארה על ידי סקוט גליישר מ-XXL כמכתב פתוח למעריצים ולאומה. "Where This Flower Blooms" מתייחס לתקופות שלו לפני התהילה והכסף בשורה הראשונה, וכן הוא מתייחס לתקופה שלפני צאתו של מיקסטייפ הבכורה שלו Bastard משנת 2009 כאשר הוא התגורר בבית סבתו.[9] "Sometimes...‎" הוא רצועה קצרה הכוללת זכר לא מזוהה הקובע שהוא רוצה לשמוע את השיר עליו, ורומז כי השיר הבא, "See You Again", הוא על המאהב הגברי של טיילר. "See You Again" מתואר כ"שיר אהבה קליידוסקופי באופן חיובי" על אדם לא מזוהה.

ג'סי פיירפקס מ-HipHopDX תיאר את "Who Dat Boy" כ"ג'אם סוער שנשמע כמו פסקול לסרט אימה", וזכרי הוסקינס מ-Slant השווה את השיר לשירו של קניה וסט, "Freestyle 4".‏ "Pothole" תואר כ"מצטיין בפרופיל נמוך" הכולל מטאפורה להיותו תקוע בחיים.[4] קאלום סלינגרלנד מ-Exclaim!‎ כתב כי "Garden Shed" מכיל "ליקוקי גיטרות פסיכדליים וסינתזים [שבונים] בלדה הכוללת שירה של אסטל, שכן מעודדים שחרור לפני שמשוב רועש מפנה מקום לבית וידוי". סלינגרלנד הכריז כי השיר הוא "אחד הרגעים החזקים ביותר של טיילר עד כה", וציין גם את ההתייחסות למיניות. זכרי הוסקינס ממגזין Slant תיאר את "Garden Shed" כ"מטאפורה נלכדת בארון". קווין לוזאנו מפיצ'פורק דיבר על השיר "Boredom", באומרו: "הטווח של טיילר הוא קליידוסקופי, וצליל הנאו סול שהוא החל לעצב ב-Wolf הוא בפריחה מלאה" ו"חלקים גדולים מהשיר הם תרגיל עבורו להגמיש את כישורי ההפקה שלו".[10]

קאלום סלינגרלנד זיהה את ההתייחסות לריבר פיניקס ב-"I Ain't Got Time!‎", מה שעשוי להיות התייחסות לווידאו קליפ של "Who Dat Boy" בו טיילר נמצא במכונית יושב במושב הנוסע במה שנראה כמו ריבר פיניקס. השיר מכיל שורות שהושוואו ל"הצהרות המוזרות" של אמינם לאורך כל הקריירה שלו. מגזין The A.V. Club העיר על הדגימה שבשיר, באומרו שהיא הפכה "אקורדיון למראה של בית כיף, מעוות ומבלבל".[11] השיר "Garden Shed" מכיל גם אזכורים עדינים למיניות, מה שגרם לרבים להעלות השערה כי טיילר יצא מהארון כביסקסואל או הומוסקסואל.[12][13]

"911 / Mr. Lonely" תואר על ידי ונסה אוקות'-אובו מפיצ'פורק כ"הסתכלות על נושא העל של בדידות, על שני מקצבים מנוגדים, אך מסקרנים לא פחות" וקבעה כי השיר "מייצג התבגרות נוספת בצליל, ונראה שגם בבעיות שלו".[14] מגזין Affinity ניתח את השיר "Glitter" וקבע כי הוא "בעל איכות חוזרת, אך כמעט ניתן לחוש קרשנדו בתוכן". רצועת הסיום, "Enjoy Right Now, Today" היא אינסטרומנטלית והיא כולל קולות רקע של פארל ויליאמס.[15]

קידום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האלבום, רשימת הרצועות ותאריך צאתו הוכרזו על ידי טיילר ב-6 ביולי 2017 באמצעות הרשתות החברתיות.[16][17] שתי עטיפות נחשפו עם ההכרזה, העטיפה הראשית שעוצבה על ידי האמן אריק וייט והעטיפה האלטרנטיבית שעיצב טיילר עצמו.[18] האלבום דלף 11 יום לפני תאריך צאתו.[19]

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ספירה לאחור של שבוע בטוויטר ובאינסטגרם, טיילר הוציא קליפ, שכותרתו "Who Dat Boy", לערוץ היוטיוב הרשמי שלו ב-29 ביוני 2017.[20][21] הסינגל המוביל מתוך האלבום, המכיל שני שירים: "Who Dat Boy" ו-"911 / Mr. Lonely", יצא כסינגל כפול ב-30 ביוני 2017.[22] הסינגל הגיע בשיאו למקום ה-87 במצעד הבילבורד הוט 100.[23] הסינגל השני מתוך האלבום, "Boredom", יצא ב-11 ביולי 2017.[24] הסינגל השלישי מתוך האלבום, "I Ain't Got Time!‎", יצא ב-19 ביולי 2017.[25] הסינגל הרביעי מתוך האלבום, "See You Again", יצא ב-29 באוגוסט 2017 לרדיו הקצבי העכשווי והרדיו האורבני העכשווי.[26][27]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציונים משוקללים
מקור ציון
AnyDecentMusic?‎ 7.9/10[28]
Metacritic 84/10[29]
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [30]
The A.V. Club A−‎[31]
Exclaim!‎ 7/10[32]
הגרדיאן [33]
HipHopDX 4.5/5[34]
אינדיפנדנט [35]
NME [36]
פיצ'פורק 8.5/10[37]
Slant Magazine [38]
XXL 4/5[39]

Flower Boy זכה להערכה ביקורתית רחבה. באתר Metacritic, שמקצה דירוג מנורמל מתוך 100 לביקורות מפרסומים מקצועיים, האלבום קיבל ציון ממוצע משוקלל של 84, בהתבסס של 18 ביקורות.[29] באתר AnyDecentMusic?‎ הוענק לאלבום ציון של 7.9 מתוך 10, בהתבסס על הערכת האתר לגבי הקונצנזוס הביקורתי לגבי האלבום.[28]

אנדי קלמן מ-AllMusic נתן לאלבום ביקורת חיובית באומרו: "בעוד שרוב השירים הללו מלאי חרדה ובידוד, הליריקה הפתוחה וההפקות רחבות היקף, שהורכבו על ידי אמן בשיאו, שהופך אותם לסוחפים מאוד. פרנק אושן, פארל ויליאמס, קאלי אוצ'יס, סיד ואסטל הם בין 11 חברי צוות תומכים, שאף אחד מהם אינו חשוב לכלל".[30] האלבום זכה בתואר "המוזיקה החדשה הטובה ביותר" על ידי פיצ'פורק, כאשר המבקר שלדון פירס כתב, "האלבום הכי כן והכי מוגמר של טיילר, הוא מגיע למהות של מה שהוא חיתר עליו: החרדה של החמצה, הכאב של חוסר תשובה לאהבה וניווט נעורים".[37] בסקירתו קבע אנדי גיל מאינדפנדנט כי האלבום "מציג אישיות רגישה להפליא, מתחשבת ואף נעימה".[35] ג'סי פיירפקס מ-HipHopDX הצהיר כי "האלבום הוא האלבום הקצר והמגובש ביותר של טיילר, דה קריאייטור עד כה והוא מלא בקבלות אינטרוספקטיביות שמתאימות באופן הגיוני לאופיו הציבורי".[34] רנאטו פגנני מ-The A.V. Club אמר כי האלבום הוא "הפעם הראשונה שהוא [טיילר] מתקרב באותה מידה במוזיקה האמיתית שלו. הזרימה שלו התהדקה, ובשביל אדם שקולו בעצם ייעד אותו לכוכבות ראפ, הוא הפך טוב עוד יותר במתיחת הבריטון הרועם שלו לצורות של רומן, תוך שימוש בשפע זרימות".[31] סקוט גליישר מ-XXL שיבח את האלבום באומרו: "בימינו אין הרבה אלבומי ראפ שיכולים לשמש כיצירת אמנות מעוכלת עמוק כמו גם מוזיקה להאזנה קלה, ובכל זאת טיילר, דה קריאייטור ממלא היטב את שני הנתיבים. הוא מצליח למצוא את המדיום השמח ב-Flower Boy ומתרגם אותו לאלבום הטוב ביותר שלו עד כה".[39]

ג'יימי מילטון מ-NME כתב כי האלבום "מגובה בקאסט תומך של כוכבי R&B ואמנים חדשים", וכי הוא "תיעוד של קיץ ארוך ואצלן; נשען ומביט בעננים".[36] לואיס ליסטר מ-Clash אמר, "בעבר הרגיש כאילו שני הצדדים הללו היו קשים ליישוב באלבום; השוחק יהיה לעיתים קרובות בסתירה לשלווה, במיוחד באלבום האולפן האחרון Cherry Bomb. עם זאת, ב-Flower Boy, טיילר שיכלל את נישואיהם של השניים".[40] פול לסטר מהגרדיאן כתב: "אם כבר, Flower Boy לוכד את טיילר לפחות מעונה ומפותל; זהו אלבום של סינת'-ראפ מסודר להפליא, מלוכלך, נוגה ורפלקטיבי, כבד ונהדר. זה לא הכל חולמני - היזהר מהמכל החולני מדי פעם - אבל במידה רבה זו יצירתו של אמן מפותח ואדם בוגר".[33] אוסטין ריד מ-Pretty Much Amazing אמר, "Flower Boy העלה את טיילר קרוב יותר לקו. מהלך בלתי צפוי כדי להיות בטוח, אך מרשים לא פחות מכל".[41] בביקורת מעורבת, אמרה קלי מקקלור מ-Consequence: "זה נראה כמו עוד מאותו הדבר. זה נראה כזקוק למשהו נוסף. ניצוץ נוסף של עניין".[42]

דירוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון רשימה דירוג מקור
בילבורד 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

29

[43]

Clash אלבומי השנה לשנת 2017

7

[44]

Complex האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

6

[45]

Exclaim!‎ 10 אלבומי ההיפ-הופ המובילים לשנת 2017

6

[46]

HipHopDX אלבומי הראפ הטובים ביותר לשנת 2017

5

[47]

Newsweek 17 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

17

[48]

NME אלבומי השנה לשנת 2017

19

[49]

Now 10 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

7

[50]

Noisey 100 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

5

[51]

100 האלבומים הטובים ביותר משנות ה-2010

53

[52]

Paste 100 האלבומים הטובים ביותר משנות ה-2010

96

[53]

פיצ'פורק 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

8

[54]

200 האלבומים הטובים ביותר משנות ה-2010

120

[55]

PopMatters 60 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

54

[56]

Q 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

40

[57]

Rap-Up 20 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

12

[58]

Slant Magazine 25 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

14

[59]

Sputnikmusic 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017

12

[60]

The Wire 50 ההוצאות המובילות לשנת 2017

18

[61]

פרסי תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ארגון פרס תוצאה מקור
2018 פרסי גראמי אלבום הראפ הטוב ביותר מועמדות [62]

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הגיע היישר אל המקום השני במצעד הבילבורד 200, עם 106,000 יחידות שקולות לאלבום, מתוכן 70,000 היו מכירות אלבום טהורות.[63]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם משך
1. Foreword (בהשתתפות רקס אורנג' קאנטי) 3:14
2. Where This Flower Blooms (בהשתתפות פרנק אושן) 3:14
3. Sometimes... 0:36
4. See You Again (בהשתתפות קאלי אוצ'יס) 3:00
5. Who Dat Boy (בהשתתפות אייסאפ רוקי) 3:25
6. Pothole (בהשתתפות ג'יידן סמית') 3:57
7. Garden Shed (בהשתתפות אסטל) 3:43
8. Boredom (בהשתתפות רקס אורנג' קאנטי ואנה אוף דה נורת') 5:20
9. I Ain't Got Time!‎ 3:26
10. 911 / Mr. Lonely (בהשתתפות פרנק אושן וסטיב לייסי) 4:15
11. Droppin' Seeds (בהשתתפות ליל ויין) 1:00
12. November 3:45
13. Glitter 3:44
14. Enjoy Right Now, Today 3:55
משך כולל:
 46:39

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2017)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 57
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 8
אירלנד מצעד האלבומים האירי 7
ארצות הברית בילבורד 200 2
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 1
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 9
גרמניה GfK – טופ 100 66
דנמרק היטליסטן 11
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 14
ולוניה אולטראטופ 40 60
נורווגיה VG-lista 12
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 6
סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 26
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 37
פלנדריה אולטראטופ 50 29
צרפת SNEP 65
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 2
שוודיה סוורייטופליסטן 20
שווייץ המצעד השווייצרי 40

מצעדי סוף שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 105[64]
מצעד האלבומים המסחריים 41[65]
מצעד אלבומי ה-Tastemakers 12[66]

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום תארים מכירות
אוסטרליה (ARIA) זהב 35,000
קנדה (Music Canada) זהב 40,000
דנמרק (IFPI Denmark) זהב 10,000
בריטניה (BPI) זהב 100,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה 1,000,000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rolli, Bryan (5 באפריל 2018). "Drake's 'God's Plan' Is The Feel-Good, Escapist Pop Smash Listeners Need Right Now". Forbes. ארכיון מ-6 באפריל 2018. נבדק ב-6 באפריל 2018. Tyler, the Creator mused on fluid sexuality and crippling loneliness on his jazz-rap opus, Flower Boy {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Thiessen, Christopher (4 באוגוסט 2017). "Tyler, The Creator: Flower Boy". PopMatters. ארכיון מ-16 בדצמבר 2017. נבדק ב-3 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 Eferighe, Joshua (23 בינואר 2018). "5 jewels Tyler, the Creator gave us in his new interview about 'Flower Boy'". Kulture Hub. ארכיון מ-4 במאי 2018. נבדק ב-3 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 William Cowen, Trace (22 בינואר 2018). "Tyler, the Creator and Jerrod Carmichael Talk All Things 'Flower Boy' in New Hour-Long Conversation". Complex. ארכיון מ-4 במאי 2018. נבדק ב-3 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Tyler, the Creator's New Album Not Actually Titled Scum Fuck Flower Boy". Pitchfork. ארכיון מ-20 ביולי 2017. נבדק ב-19 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Harling, Danielle (25 ביולי 2017). "Tyler The Creator Discusses Lack of Rap on "Flower Boy". HipHopDX. ארכיון מ-23 ביולי 2018. נבדק ב-3 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Dandridge-Lemco, Ben (21 ביולי 2017). "Meet Austin Feinstein, The L.A. Guitarist All Over Tyler, The Creator's Flower Boy Album". The Fader. ארכיון מ-5 במאי 2018. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Tyler, the Creator reveals he originally wrote 'See You Again' for Zayn Malik". NME. ארכיון מ-26 במאי 2018. נבדק ב-25 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Odd Future's Tyler, the Creator on Race, Broken Homes, and Waking Up Rich". Spin. 21 בנובמבר 2011. ארכיון מ-18 ביולי 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ ""Boredom" by Tyler, the Creator Review". Pitchfork. ארכיון מ-13 בספטמבר 2018. נבדק ב-13 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Shepherd, Jack (10 ביולי 2017). "Tyler, the Creator appears to come out on new album track". The Independent. ארכיון מ-5 במאי 2018. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ music, Guardian; Gayle, Damien (27 באוגוסט 2015). "Tyler, the Creator: I've been banned from entering the UK". The Guardian. ארכיון מ-6 במאי 2018. נבדק ב-5 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Tyler the Creator has been 'coming out' as gay or bisexual for years and no-one cared". The Independent. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Tyler, the Creator: "911/Mr. Lonely" [ft. Frank Ocean] by Tyler, the Creator Review". Pitchfork. ארכיון מ-17 ביוני 2018. נבדק ב-13 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Tyler, The Creator's 'Flower Boy': A Track-by-Track Analysis – Arts + Culture". Affinity Magazine. ארכיון מ-16 בספטמבר 2018. נבדק ב-16 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Weinstein, Max (6 ביולי 2017). "Tyler, The Creator Shares Release Date, Tracklist for New Album 'Scum F*#k Flower Boy'". XXL. ארכיון מ-6 ביולי 2017. נבדק ב-6 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Dandridge-Lemco, Ben (6 ביולי 2017). "Tyler, The Creator Announces Flower Boy Album". The Fader. ארכיון מ-7 ביולי 2017. נבדק ב-6 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Yoo, Noah (6 ביולי 2017). "Tyler, the Creator Announces New Album Scum Fuck Flower Boy". Pitchfork. ארכיון מ-18 באוגוסט 2017. נבדק ב-6 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Rindner, Grant (11 ביולי 2017). "Tyler, the Creator (maybe) opens up about his sexuality on leaked new album". Vox. ארכיון מ-31 ביולי 2017. נבדק ב-12 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "So What Is Tyler, the Creator Actually Dropping Next Week?". Complex. ארכיון מ-11 ביולי 2017. נבדק ב-7 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Aaron Mansfield (29 ביוני 2017). "Tyler, The Creator Shares New Video for "Who Dat Boy" f/ ASAP Rocky". Complex. ארכיון מ-4 בינואר 2018. נבדק ב-19 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Moore, Sam (30 ביוני 2017). "Tyler, the Creator just reminded us of his dark genius with 'Who Dat Boy' and its gory video". NME. ארכיון מ-16 בספטמבר 2018. נבדק ב-15 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Tyler, the Creator Chart History: Hot 100". Billboard. ארכיון מ-14 באוגוסט 2018. נבדק ב-14 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Weinstein, Max (11 ביולי 2017). "Tyler, The Creator Releases New Song 'Boredom". XXL. ארכיון מ-12 ביולי 2017. נבדק ב-12 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Wicks, Amanda (19 ביולי 2017). "Tyler, the Creator Shares New Song "I Ain't Got Time!": Listen | Pitchfork". Pitchfork. ארכיון מ-19 ביולי 2017. נבדק ב-19 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Top 40 Rhythmic Future Releases". All Access. אורכב מהמקור ב-אוגוסט 13, 2017. נבדק ב-אוגוסט 13, 2017.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  27. ^ "Urban/UAC Future Releases". All Access. אורכב מהמקור ב-אוגוסט 13, 2017. נבדק ב-אוגוסט 13, 2017.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  28. ^ 1 2 "Flower Boy by Tyler, The Creator reviews". AnyDecentMusic?. ארכיון מ-26 ביולי 2017. נבדק ב-25 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 "Reviews and Tracks for Flower Boy by Tyler, The Creator". Metacritic. ארכיון מ-12 בספטמבר 2017. נבדק ב-28 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 Kellman, Andy. "Flower Boy – Tyler, The Creator". AllMusic. ארכיון מ-24 בספטמבר 2017. נבדק ב-16 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 Pagnani, Renato (28 ביולי 2017). "Flower Boy sees Tyler, The Creator at his most vulnerable and commanding yet". The A.V. Club. ארכיון מ-29 באוגוסט 2017. נבדק ב-28 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Slingerland, Calum (27 ביולי 2017). "Tyler, the Creator: Flower Boy". Exclaim!. ארכיון מ-30 בספטמבר 2017. נבדק ב-27 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 Lester, Paul (21 ביולי 2017). "Tyler, the Creator: Flower Boy review – closet door opens to gawky gorgeousness". The Guardian. ארכיון מ-21 ביולי 2017. נבדק ב-22 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 Fairfax, Jesse (27 ביולי 2017). "Review: Tyler, The Creator Finally Makes An Album You Don't Have To Defend With "Flower Boy"". HipHopDX. ארכיון מ-28 ביולי 2017. נבדק ב-27 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 Gill, Andy (26 ביולי 2017). "Album reviews: Tyler, The Creator – Flower Boy, Nine Inch Nails – Add Violence, Arcade Fire – Everything Now". The Independent. ארכיון מ-26 ביולי 2017. נבדק ב-26 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ 1 2 Milton, Jamie (21 ביולי 2017). "Tyler, The Creator – 'Scum Fuck Flower Boy' Review". NME. ארכיון מ-9 באוקטובר 2017. נבדק ב-13 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 Pearce, Sheldon (21 ביולי 2017). "Tyler, the Creator: Flower Boy". Pitchfork. ארכיון מ-21 ביולי 2017. נבדק ב-21 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Hoskins, Zachary (28 ביולי 2017). "Tyler, the Creator: Flower Boy". Slant Magazine. ארכיון מ-31 ביולי 2017. נבדק ב-28 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 Glaysher, Scott (9 באוגוסט 2017). "Tyler, The Creator's Creativity Blossoms on 'Flower Boy' Album". XXL. ארכיון מ-11 בספטמבר 2017. נבדק ב-11 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Lister, Lewis (24 ביולי 2017). "Tyler, The Creator – Flower Boy". Clash. ארכיון מ-24 ביולי 2017. נבדק ב-24 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Reed, Austin (25 ביולי 2017). "Review: Tyler, the Creator, Flower Boy". Pretty Much Amazing. ארכיון מ-28 ביולי 2017. נבדק ב-25 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ McClure, Kelly (17 ביולי 2017). "Tyler, The Creator – Flower Boy". Consequence. ארכיון מ-17 ביולי 2017. נבדק ב-21 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Billboard's 50 Best Albums of 2017: Critics' Picks". Billboard. 12 בדצמבר 2017. ארכיון מ-13 בדצמבר 2017. נבדק ב-12 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Clash Albums of the Year 2017". Clash. 19 בדצמבר 2017. ארכיון מ-23 בדצמבר 2017. נבדק ב-25 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "The Best Albums of 2017". Complex. 6 בדצמבר 2017. ארכיון מ-8 בדצמבר 2017. נבדק ב-7 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Exclaim!'s Top 10 Hip-Hop Albums". Exclaim!. 5 בדצמבר 2017. ארכיון מ-15 בדצמבר 2017. נבדק ב-15 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "HipHopDX's Best Rap Albums of 2017". HipHopDX. 29 בדצמבר 2017. ארכיון מ-30 בדצמבר 2017. נבדק ב-30 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "The 17 Best Albums of 2017: Kendrick Lamar, Lorde and Other Favorites". Newsweek. 15 בדצמבר 2017. ארכיון מ-15 בדצמבר 2017. נבדק ב-25 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "NME's Albums of the Year 2017". NME. 23 בנובמבר 2017. ארכיון מ-30 בנובמבר 2017. נבדק ב-28 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "The 10 best albums of 2017". Now. 12 בדצמבר 2017. ארכיון מ-19 בדצמבר 2017. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "The 100 Best Albums of 2017". Noisey. 5 בדצמבר 2017. ארכיון מ-4 בינואר 2018. נבדק ב-7 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "The 100 Best Albums of the 2010s". Noisey. 6 בנובמבר 2019. ארכיון מ-22 בינואר 2020. נבדק ב-7 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "The 100 Best Albums of the 2010s". Paste. 9 באוקטובר 2019. ארכיון מ-22 בדצמבר 2020. נבדק ב-10 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "The 50 Best Albums of 2017". Pitchfork. 12 בדצמבר 2017. ארכיון מ-13 בדצמבר 2017. נבדק ב-12 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "The 200 Best Albums of the 2010s". Pitchfork. 8 באוקטובר 2019. ארכיון מ-14 במרץ 2020. נבדק ב-10 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "The 60 Best Albums of 2017". PopMatters. 11 בדצמבר 2017. ארכיון מ-11 בדצמבר 2017. נבדק ב-30 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Q Magazine's 50 Best Albums of 2017". Q. ארכיון מ-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Rap-Up's 20 Best Albums of 2017". Rap-Up. 12 בדצמבר 2017. ארכיון מ-14 בדצמבר 2017. נבדק ב-14 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "The 25 Best Albums of 2017". Slant Magazine. 6 בדצמבר 2017. ארכיון מ-7 בדצמבר 2017. נבדק ב-8 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "Sputnikmusic – Staff's Top 50 Albums of 2017". Sputnikmusic. 21 בדצמבר 2017. ארכיון מ-23 בדצמבר 2017. נבדק ב-25 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Rewind 2017: Releases of the Year 1–50". The Wire. London (407): 34. בינואר 2018. ארכיון מ-23 ביולי 2018. נבדק ב-22 ביולי 2018 – via Exact Editions. {{cite journal}}: (עזרה)(נדרשת הרשמה)
  62. ^ "2018 Grammys Winners List: See Who Won The Music Awards". Variety. 28 בינואר 2018. ארכיון מ-30 בינואר 2018. נבדק ב-31 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Caulfield, Keith (2 באוגוסט 2017). "Lana Del Rey Debuts at No. 1 on Billboard 200 Albums Chart, Tyler, The Creator and Meek Mill Bow at Nos. 2 & 3". Billboard. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-2 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ Billboard 200 Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  65. ^ Catalog Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  66. ^ Tastemakers Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Flower_Boy&oldid=38263878"