טמפה (מאכל)
![]() | |
מאכלים | |
---|---|
סוג |
מאכלים מסויה, תחליף בשר, מזון מותסס, תחליף בשר צמחי ![]() |
מטבח |
המטבח האינדונזי ![]() |
מוצא |
אינדונזיה ![]() |
אופן הגשה |
חם ![]() |
מרכיבים עיקריים |
פול סויה ![]() |
![]() ![]() |

ערך תזונתי ל-100 גרם (בממוצע) | |
מים | 59.65 ג' |
---|---|
קלוריות | 193 קק"ל |
חלבונים | 18.54 ג' |
פחמימות | 9.39 ג' |
שומן | 10.80 ג' |
כולסטרול | 0 מ"ג |
ויטמינים | |
‑ ויטמין A | 0 מק"ג |
‑ ויטמין B1 | 0.078 מ"ג |
‑ ויטמין B2 | 0.358 מ"ג |
‑ ויטמין B3 | 2.640 מ"ג |
‑ ויטמין B6 | 0.215 מ"ג |
‑ ויטמין B9 | 24 מק"ג |
‑ ויטמין C | 0 מ"ג |
ברזל | 2.70 מ"ג |
סידן | 111 מ"ג |
מגנזיום | 81 מ"ג |
זרחן | 266 מ"ג |
אשלגן | 412 מ"ג |
נתרן | 9 מ"ג |
מקור: משרד החקלאות האמריקאי[1] |
טֶמְפֶּה (témpé) הוא מאכל חלבוני אינדונזי העשוי פולי סויה שעברו התססה. הטמפה מבוסס על פולי סויה שלמים ועל כן מכיל כמות רבה של סיבים תזונתיים וחלבון. חלבון הטמפה מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות. הטמפה מכיל אף יותר חלבון מן הטופו (שעשוי סויה גם הוא).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטמפה נוצר לראשונה באי ג'אווה שבאינדונזיה במסגרת תעשיית ייצור הטופו המקומית של סינים תושבי אינדונזיה; לאחר ייצורו הראשוני הפך פופולרי ובשלב מסוים החל להיות משווק ומיוצר גם ברחבי העולם.
הטמפה נפוץ בארצות הברית ואירופה מאז שנות השבעים של המאה העשרים ונמכר גם בישראל.[2]
הכנת טמפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להכנת טמפה שוברים תחילה את פולי הסויה, משרים אותם במים עד שהם מתרככים, ומבשלים אותם. אחרי הבישול מסננים את המים ואז מוסיפים להם נבגים של פטריה בשם Rhizopus oligospours. על הגוש לשהות למשך כעשרים וארבע שעות באינקובטור ייעודי ליצור הטמפה, שם נשמרת טמפרטורה של כשלושים מעלות, הנדרשת לגדילת הפטריה. הפטריה גדלה על פני פולי הסויה וקושרת אותם יחד לבלוק אחד.
עבודה עם טמפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לטופו (ולסויה בכלל), לטמפה טעם עדין מאוד, כמעט תפל, כך שהוא משמש בפועל כחומר גלם אליו סופחים את הטעמים הרצויים לכל מתכון. הכנת מזון בעזרת טמפה מתחילה לרוב בחיתוך פרוסות או נתחים מגוש טמפה. ניתן להכין את פרוסות הטמפה על ידי טיגון, צלייה, או אפיה, לרוב עם תוספות שונות, כגון רוטב תמרינדי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בקצב הטמפה: מתכוני טמפה להמונים, באתר "טבעוניות נהנות יותר"
- בקצב הטמפה 2: גרסת הפירורים, באתר "טבעוניות נהנות יותר"
- מאמר על טמפה ומתכון, באתר אנונימוס
- מאמר על טמפה ומתכון, באתר מנטרה
- טמפה ישראל, אתר של יצרני טמפה עם מבחר מתכונים והסברים
רונית ורד, בתוך אינקובטור קטן בירושלים גדל אחד המזונות המסקרנים ביותר של ימינו, באתר הארץ, 27 במאי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Food Composition Databases Show Foods -- Peanuts, all types, cooked, boiled, with salt, ndb.nal.usda.gov
- ^ בקצב הטמפה: מתכוני טמפה להמונים, בבלוג "טבעוניות נהנות יותר" מאת אורי שביט