טופו

טופו רגיל, לא מבושל
	ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	84.55 ג'
קלוריות	76 קק"ל
חלבונים	8.08 ג'
פחמימות	1.88 ג'
שומן	4.78 ג'
שומן רווי	%14.456
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים
ויטמין B6	0.047 מ"ג
ויטמין C	0.1 מ"ג
ברזל	5.36 מ"ג
סידן	350 מ"ג
מגנזיום	30 מ"ג
זרחן	97 מ"ג
אשלגן	64 מ"ג
נתרן	7 מ"ג
סיבים תזונתיים	0.3 ג'
	מקור:

שניצלים טבעוניים העשויים פרוסות טופו נוקשה; הבלילה המחליפה את הביצה מבוססת על קמח חומוס (הנפוץ במטבח הפרסי וההודי), צ'ילי מתוק, תבלינים, ומעט מים.

טוֹפוּ הוא מאכל שמקורו במזרח אסיה, העשוי מחלב סויה שעבר תהליך של גיבון (בדומה לאופן בו גבינה מיוצרת מחלב). טופו הוא מזון בסיסי בארצות מזרח אסיה כגון סין, יפן, תאילנד ועוד, שם הוא מוגש לצד אורז לבן מוקפץ ברוטב, או מוקפץ יחד עם אטריות ועוד.

פרוסות טופו גולמי מוגשות סביב תבשיל מתובל היטב. מנה קוריאנית טיפוסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של הטופו בסין. המסורת הסינית מייחסת את המצאתו ללי אן משושלת האן הקיסרית, דודו ויועצו של הקיסר וו, בשנת 164 לפנה"ס.

הטופו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופו גולמי משווק כגוש שנראה כמו גוש גבינה. טופו לא מתובל הוא כמעט חסר טעם, ולרוב משמש כבסיס להכנת מתכונים שונים. כיום נמכרים מאכלים שונים על בסיס טופו, שבהם הטופו משמש כתחליף גבינה או כתחליף בשר, ובהם פיצה, קציצות, שניצלונים, קובה, ומאפים שונים מטופו.

גידולי הסויה אינם זקוקים לכמויות מים גדולות - הם נחשבים לבעלי צריכת המים הנמוכה ביותר ביחס לערכם התזונתי. הגידולים אינם זקוקים לקרקע מסוג מסוים, ומתפתחים בקרקעות שונות. בשנים האחרונות חלה התפתחות גדולה בשיטות גידול הסויה ובהפצתו, זאת בעקבות עליית הדרישה לטופו בקרב הציבור בעולם המערבי שנובעת מסיבות שונות, בהן פתיחות למתכונים ממטבח המזרח אסייתי, וכמו כן הביקוש לתחליפי בשר או חלב.

סוגי טופו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופו נוקשה (Hard tofu): זהו טופו המשמש להקפצה ונאכל למשל גם בתוך סושי. טופו זה מתאים להכנת שניצלים ומרקמו דומה יותר לזה של בשר עוף.

טופו מוצק רך (Firm tofu): טופו זה נקרא גם טופו משי שכן הוא רך ונחתך בקלות (בדומה לרפרפת עדינה). טופו זה נפרס לפרוסות דקות ונאכל בדומה לגבינה. מסוג זה של טופו ניתן להכין קינוחים כגון מלבי.