טסניי
| מדינה |
 אריתריאה |
|---|---|
| מחוז | גאש-בארקה |
| נפה | טסניי |
| שפה רשמית | תיגרינית, ערבית |
| גובה | 919 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,815 (2012) |
| ‑ במטרופולין | 65,000 (2012) |
| קואורדינטות | 15°06′36″N 36°39′27″E / 15.11°N 36.6575°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
  | |
טסניי (בתיגרינית: ተሰነይ, מבוטא Tessenei או Tesseney), היא עיירת שוק במחוז גאש-בארקה במערב אריתריאה. העיירה שוכנת מדרום-מערב לעיר קסאלה (Kassala) שבסודאן על גדות נהר גאש. העיר הייתה שדה קרבות במלחמת העצמאות של אריתריאה שבמהלכה נחרב חלק ניכר ממנה. למרות שחלק גדול ממנה נבנה מחדש היא עדיין מוקפת בשדות מוקשים.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
טסניי ממוקמת 45 ק"מ מגבול אריתריאה-סודאן וכ-115 ק"מ מהעיר בארנטו (Barentu). היא משמשת כמרכז לאוכלוסיית מערב המדינה. אוכלוסייתה מונה 64,000 איש ממגוון של קבוצות אתניות. מצפון לפרברי טסניי ניצבות כמה גבעות שמהם ניתן לצפות בנוף יוצא דופן של הגבעות והעמקים של סודאן. בשנים האחרונות דווח על הימצאותם של אריות בסביבה. נוף עולם החי של הסביבה כולל גם קופים וצבועים נקודים וצמחיית האזור כוללת עצי שיטה ודקלי דום מצרי.
השם טסניי, שמבוטא גם בצורת הקנטה "סניי", מקורו לא בשפה התיגרינית אלה בשפת התיגרה ופירושו "מקום נעים לגור". בשפתם של ילידי האזור נקרא המקום גם סאבוט (Sabbot). ב-1929 קראו השלטונות הקולוניאלים האיטלקים למקום "כפר גאספריני" (Gasperini) על שם מושל אריתריאה. טסניי מחולקת לכמה רבעים (Hillas) שבכל אחד מהם מתגוררת קבוצה אתנית אחרת. הקבוצות האתניות שבעיירה כוללות אנשים שמוצאם הוא משבט האוסה שבניגריה, מסודאן, מעם הבני-אמר (Beni-Amer), ומסומליה. אספקת המים לעיירה מבוצעת על ידי מערכת משאבות שנבנתה בשנות השלושים שמזינה מאגר מים גדול.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה הקולוניאלית היו טסניי והכפר השכן עלי גידיר מרכזו של מיזם פיתוח חקלאי שניצל את כמויות המים העצומות של נהר הגאש שזורם בעונות הגשומות מרמות אריתריאה, נשפך לנהר אטברה ומשם לנילוס הכחול. המיזם החל בשנת 1905 כאשר בדיקות היתכנות שלו החלו בניהולם של מהנדסים איטלקיים. העבודות החלו ב-1924 וכללו בניית סכר קטן שנבנה כדי לאצור את המים באגם קטן ונחנך בשנת 1928, ובנייתה של מערכת השקיה נרחבת שנועדה להשקות שטח אדמה של 100 קמ"ר. הגידול העיקרי היה כותנה שיוצאה לאיטליה כמו כן נבנו בעיר מפעלים לעיבוד סיבי וזרעי הכותנה, מפעלים לייצור בדי הכותנה ותחנת כוח. בתקופה מסוימת נסללה מסילת ברזל שקישרה את טנסיי עם העיר קסאלה (Kassala) שבסודאן. מסילה זו פורקה בשנות השישים. בכפר עלי גידיר נבנה מחנה העבודה למיזם ונבנו בו סדנה ומחסן למכונות חקלאיות וציוד חקלאי, הכול נוהל על ידי קבוצה של מנהלים איטלקים. בשנות השישים נשלחו מורים מטעם חיל השלום האמריקני לתרום לקידום החינוך באזור. כמו כן הוקמה בטסניי מרפאה בתרומה אמריקנית. אירועי מלחמת העצמאות של אריתריאה גרמו להריסתם של מפעלים קולוניאליים אלה. שרידים של הבנייה האיטלקית ניצבים עדיין בטסניי.
במהלך המלחמה בשנים 1961–1991, הופגזה העיירה שוב ושוב והתנהלה בה לחימה קשה בשל קרבתה לגבול עם סודאן, שממנה קיבלו המורדים נשק ואספקה, אך היא גם הייתה הראשונה ששוחררה ב-1998 וסבלה מנזקים כבדים. העיירה היא נקודת מעבר לפליטים אריתראים השבים מסודאן.
כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טסניי היא מקום מפגש לסוחרים ונוודים. בכיכר המרכזית שבחזית המסגד פועלים בתי עסק מגוונים כמו חייטים, בתי קפה, בארים וחנויות. שוק חליפין לכספים פועל במקום.
בעונה הגשומה (יולי-ספטמבר), רוב השטח מסביב לעיר הוא בלתי עביר, אך לאחרונה נסלל כביש אספלט בין בארנטו לבין טסניי. קווי אוטובוסים פועלים בין טנסיי לבין קאסלה, בארנטו ועיר הבירה אסמרה.