לדלג לתוכן

יאמבליכוס (סופר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאמבליכוס
לידה סוריה
שפות היצירה יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 165–180 (כ־15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאמבליכוסיוונית: Ἰάμβλιχος; פעל בסביבות השנים 165–180 לספירה) היה סופר יווני סורי עתיק. הוא היה המחבר של ה"בבילוניאקה"[1] (Βαβυλωνιακά, "סיפורים בבליים"), רומן רומנטי ביוונית. זו הייתה אחת היצירות הראשונות מסוג זה בספרות היוונית, ואולי אף המוקדמת ביותר.[2]

יאמבליכוס היה איש העיר אמסה (חומס) שבסוריה, והוא זכה לבולטות רחבה במאה ה-2. הוא מתאר את עצמו כ"צאצא המלכים העתיקים", כלומר שושלת המלכים של אמסה (אנ') של בית סמפסיגראמוס. יאמבליכוס ידע שלוש שפות: אשורית, בבלית ויוונית.

יאמבליכוס התחנך בעיר בבל, ולא התוודע לשפה היוונית עד מאוחר יותר בחייו. לאחר שחי בבבל במשך מספר שנים, הוא נלקח בשבי ונמכר כעבד לאיש סורי, שככל הנראה שחרר אותו. נאמר עליו שרכש ידע כה מושלם ביוונית עד שאפילו הצטיין כרטוריקן.[2] במשך זמן מה הוא חי בארמניה, כאשר הייתה תחת שלטונו של המלך הקליינט של רומא, איש אמסה בעצמו וקרוב משפחתו הרחוק, סוהיימוס (אנ').

"בבילוניאקה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן "בבילוניאקה" סיפר על שני אוהבים, רודאנס (Rhodanes) וסינוניס (Sinonis). גארמוס (Garmus), מלך בבל אגדי, מאלץ את סינוניס להתחתן איתו ומשליך את רודאנס לכלא. האוהבים מצליחים להימלט, ולאחר הרפתקאות ייחודיות רבות, שבהן הקסם משחק תפקיד משמעותי, גארמוס מודח על ידי רודאנס, שהופך למלך בבל.[3]

לפי הלקסיקון הביזנטי סודא (המאה ה-10), היצירה כללה 39 ספרים,[4] אולם פוטיוס (המאה ה-9), שכתב תקציר די מלא של היצירה,[2] מזכיר רק 16 ספרים.[5]

עותק מושלם של היצירה בכתב יד היה קיים עד שנת 1671, אז נהרס בשריפה.[2] מלבד התקציר של פוטיוס השתמרו גם כמה פרגמנטים (קטעים) מהיצירה המקורית.[2][3]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הגיית השם ביוונית: בבילוניאקה, במלרעהטעמה בהברה האחרונה).
  2. ^ 1 2 3 4 5 Iamblichus, In: William Smith (ed.), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, Vol. 2. pp. 548-549
  3. ^ 1 2 Iamblichus (writer), המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ סודא, יאמבליכוס – Suidas, s.v. Ιάμβλιχος
  5. ^ פוטיוס, ביבליותקה, 94.