יאנוש רדזיוויל
 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1880 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 באוקטובר 1967 (בגיל 87) ורשה, רפובליקת פולין |
| מדינה |
פולין |
| השכלה |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| תפקיד |
שגריר פולין לספרד |
| מפלגה |
גוש לא מפלגתי לשיתוף פעולה עם הממשלה, Stronnictwo Prawicy Narodowej |
| בן או בת זוג |
אנה מאיה לובומירסקי (9 בדצמבר 1905–?) |
  | |
הנסיך (אנ') יַאנוּשׁ פְרַנְצִ'ישֶׁק קְסָוֵרִי רַדְזִיוִיל (בפולנית: Janusz Franciszek Ksawery Radziwiłł; 3 בספטמבר 1880 – 4 באוקטובר 1967), היה אציל פולני ופוליטיקאי.
משפחתו הקרובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך רדזיוויל נולד ב-3 בספטמבר 1880 בברלין שבאימפריה הגרמנית. הוא היה בנם של הנסיך פרדיננד רדזיוויל (1834–1926) והנסיכה פלאגיה סאפיחה (Pelagia Sapieha; 1844–1929). אחיו היו מיכל רדזיוויל רודי וקרול פרדיננד רדזיוויל.
סבו וסבתו מצד אביו היו הנסיך פרדיננד רדזיוויל והרוזנת לאונטינה פון קלארי אונד אלדרינגן. סבו וסבתו מצד אימו היו הנסיך לאון סאפיחה-קודנסקי והרוזנת יוהאנה טישקייביץ'. סבא רבא שלו היה הנסיך אנטון היינריך רדזיוויל וסבתא רבתא הייתה הנסיכה לואיזה (אנ') מפרוסיה (1770–1836).
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה חבר בממשלת ממלכת פולין ופוליטיקאי שמרן ברפובליקה הפולנית השנייה. בין השנים 1919 עד 1920, הוא היה השליח הפולני ללונדון וכיהן כשר החוץ הפולני בין השנים 1920 ל-1921.[1][2]
הוא היה תומך של יוזף פילסודסקי, חבר בקואליציית ה-BBWR (אנ') שלו, חבר בסיים מ-1928 עד 1935 וחבר בסנאט הפולני מ-1935 עד 1939.[2] למרות היותו תומך בממשלה, הוא מתח ביקורת על הקיצוניות של הסנאציה (רדיפה של יריבים פוליטיים, צנזורה). ב-1937 הצטרף למחנה האחדות הלאומית (אנ') (OZON).[3][4][5]
לאחר פלישת ברית המועצות לפולין ב-1939, הוא נעצר על ידי ה-נ.ק.ו.ד.. נכלא בכלא לוביאנקה הידוע לשמצה, הוא נחקר אישית על ידי לברנטי בריה. הוא שוחרר לאחר מספר חודשים לאחר לחץ בינלאומי מצד, בין היתר, משפחת המלוכה האיטלקית (בשל יוקרתה של משפחת רדזיוויל). הוא חזר לפולין הכבושה (אנ') בידי הנאצים, שם ניסה לנצל את יוקרתו כדי לשפר את היחס הנאצי לפולנים; הוא נפגש עם הרמן גרינג (אותו הכיר מלפני המלחמה)[6] אך מאמציו היו חסרי תועלת.[3] הוא נכלא לזמן קצר על ידי הגרמנים במהלך מרד ורשה ב-1944.
לאחר המלחמה ב-1945 הוא שוב נעצר על ידי ה-נ.ק.ו.ד.. אשתו עתידה למות בכלא קומוניסטי ב-1947. בסופו של דבר הוא שוחרר, כאשר רוב רכושו הוחרם והולאם על ידי הממשלה הקומוניסטית. בשנת 1959, ממשלת פולין נתנה לבן ה-77 דרכון לבקר את בנו ובתו באנגליה ובספרד.[7]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בדצמבר 1905, רדזיוויל נישא לנסיכה אנה יאדוויגה מריה לובומירסקה (1882–1947) ברובנו, פולין. היא הייתה בתם של הנסיך סטניסלב לובומירסקי והנסיכה ונדה לובומירסקה. יחד, הם היו ההורים של:
- הנסיך אדמונד פרדיננד רדזיוויל (יליד 1906), שנישא ב-2 ביוני 1934 לנסיכה איזבלה רדזיוויל (ילידת 1915), בתם של הנסיך קרול רדזיוויל והנסיכה איזבלה רדזיוויל.
- הנסיכה קריסטינה מריה רדזיוויל (נולדה ב-1908), שנישאה לרוזן יוזף אלפרד פוטוצקי (1895–1968), בנם של הרוזן יוזף פוטוצקי והנסיכה הלנה רדזיוויל, ב-8 באוקטובר 1930. הנסיך פוטוצקי היה שגריר ממשלת פולין בגולה בספרד.[8]
- הנסיך לודוויק פרדיננד רדזיוויל (1911–1928), שמת בגיל 16.
- הנסיך סטניסלב אלברכט רדזיוויל (1914–1976), שהיה נשוי שלוש פעמים, ולבסוף ללי רדזיוויל (1933-2019), אחותה של הגברת הראשונה של ארצות הברית ג'קלין קנדי.[9]
רדזיוויל מת בדירת שני החדרים שלו בוורשה, פולין ב-4 באוקטובר 1967,[10] לפני המלחמה היו בבעלותו שני ארמונות בוורשה.[8] הוא נקבר בפולין.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Orr, Peter David (2005). Peace at Daggers Drawn (באנגלית). Beachfront Press. p. 50. ISBN 9781413748291. נבדק ב-13 באוקטובר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 "NEW POLISH PARTY HAS RICH BACKERS; Prince Radziwill Returns to Warsaw With Pledges From Magnates of Lodz. WANT PILSUDSKI AS KING Monarchists Get Support From Powerful Landowners In Other Parts of Country". The New York Times. 19 בנובמבר 1926.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Zimmerman, Joshua D. (2015). The Polish Underground and the Jews, 1939–1945 (באנגלית). Cambridge University Press. p. 81. ISBN 9781107014268.
- ^ Lee, Loyd E. (1991). World War II: Crucible of the Contemporary World : Commentary and Readings. M.E. Sharpe. p. 77. ISBN 9780873327329.
- ^ Cooper, L. (2000). In the Shadow of the Polish Eagle: The Poles, the Holocaust and Beyond. Springer. p. 138. ISBN 9780333992623.
- ^ Williamson, David G. (2012). The Polish Underground 1939-1947. Pen and Sword. p. 44. ISBN 9781848842816.
- ^ "Poland Gives Prince Passport". The New York Times. 17 בינואר 1959.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "PRINCE RADZIWILL BURIED IN POLAND". The New York Times. 8 באוקטובר 1967.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Haslam, Nicky (7 בפברואר 2013). "The Real Lee Radziwill". The New York Times T magazine.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Prince Janusz Radziwill Dies; Leader in Polish Aristocracy". The New York Times. 7 באוקטובר 1967.
{{cite news}}: (עזרה)