לדלג לתוכן

יאק-38

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאק-38
Як-38
מאפיינים כלליים
סוג strike fighter עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד נאט"ו Forger עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינת מקור ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פיתוח יאקובלב עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן יאקובלב, Saratov Aviation Plant עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 11 באוגוסט 1977 – 2004 (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 231 עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמש ראשי
ממדים 
אורך 15.5 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטת כנפיים 7.32 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היאקובלב יאק-38רוסית: Яковлев Як-38; קוד נאט"ו: "Forger") היה מטוס הקרב המבצעי הראשון והיחיד בעל טכנולוגית דחף וקטורי של חיל הים הסובייטי, ובנוסף המטוס הראשון בעל כנף קבועה שלה. היא פותחה במיוחד עבור נושאות המטוסים מסדרת קייב.

עיצוב ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים המציג את כוח העילוי של היאק
יאק-38 נוחת על סיפון נובורוסיסק בשנת 1984

עוצב על ידי איי. אס. יאקובלב עיצוב הלשכה JSC, הציורים הראשונים הראו מטוס על-קולי שמזכיר את ההוקר סידלי הרייר שהיה בפיתוח בבריטניה. אבל עם שני מנועי R27-300 רוסים. מטוס על קולי היה קשה לפיתוח, ולכן הוחלט בסופו של דבר לפתח מטוס פשוט יחסית בעל מהירות מוגבלת של 0.95 מאך. אף על פי שהיאק-28 והיאק-38M פותחו על בסיס היאקובלב בלה-36, לא היה כמעט שום דבר במשותף ביניהם.

פיתוח אב הטיפוס VM-01 הסתיים ב-14 באפריל 1970.

תכונה מתקדמת של היאק-38 היה כסא מפלט אוטומטי. שכאשר אחד המנועים נכשל בהמראה, כשהמטוס הגיע לכיוון של 60 מעלות הטייס היה נפלט באופן אוטומטי מן המטוס.

היסטוריה מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נושאת המטוסים מינסק, נושאת המטוסים השנייה מסדרת קייב, נכנסה לשירות בפברואר 1978 היא ציודה במטוסי יאק-38.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאק-38 בוויקישיתוף