יגאל תיבון
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
לידה |
1944 (בן 80 בערך) דליה, ישראל |
---|---|
סוגה מועדפת | סרט תיעודי |
מדינה | ישראל |
http://igaltibon.blogspot.co.il/ | |
יגאל תיבון (נולד ב-1944 בקיבוץ דליה) הוא במאי קולנוע ישראלי, תסריטאי ומפיק עצמאי.
שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבו של תיבון, זאב-ווילמוש פפרמן, נולד בשנת 1873 בטרנסילבניה באימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1914, התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי ונלחם בחזית עד סיום מלחמת העולם הראשונה. המשפחה התגוררה אז בעיר הרמנשטאט, שרוב תושביה היו דוברי גרמנית. לימים, הוא עלה ארצה וחי בירושלים עם אשתו השנייה עד לפטירתו בגיל 95 שנה. הוא נמנה עם צאצאיו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ המכונה "השל"ה הקדוש".
אביו של תיבון, יעקב (פפי) פפרמן, נולד בשנת 1908 בהרמנשטאט במחוז סיביו בטרנסילבניה, שסופחה לרומניה ב־1919 וגדל ולמד בה בבית-ספר יהודי, שם נחשף לתנועת שיבת-ציון, לתחיית תרבות ישראל בארץ- ישראל ולדרכי הגשמתם של רעיונות אלו במסגרת התנועה החלוצית. הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר, בה הכיר את כרמלה (לבית מנדולה) מי שתהיה אשתו ושאתה עלה ארצה בשנת 1935 במסגרת גרעין "מעלה", שביחד עם גרעין "במפנה" ייסדו את קיבוץ דליה. פפי מילא תפקידים רבים, ציבוריים, תנועתיים וקיבוציים: שליחותו הראשונה מטעם התנועה הייתה התגייסותו לבריגדה היהודית (1942–1945); בסיום המלחמה נשאר באירופה לחפש במחנות הפליטים קרובי משפחה של חברים בקיבוץ; בשובו ארצה, הוא מתמנה לאחראי על הביטחון (מא"ז) בקיבוץ; בשנת 1947 הוא התגייס לצה"ל, שהיה אז בהתארגנות, ומשתחרר בשנת 1950 בתפקיד סגן ראש מטה חטיבה 9 בדרגת רב-סרן. בשובו לקיבוץ, הוא ממלא את תפקיד האחראי למחלקת הביטחון של הקיבוץ הארצי. בהמשך, הוא ממלא תפקידים נוספים, בהם גזבר הקיבוץ, מנהל מפעל ארד לייצור מודדי צריכת מים; מנהל מפעלי "תכן" בקיבוץ הארצי ; ראש המועצה האזורית מגידו (1959–1963 ); מנהל מטעם הקיבוץ הארצי של בית החרושת "נעמן" לייצור קרמיקה שימושית.[1] פפי הקפיד לחזור בסיום מילוי תפקידים ציבוריים ותנועתיים שלו לתורנויות – שירותים בקיבוץ (לרבות במטבח).[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיבון נולד בשנת 1944 בעפולה. הוא גדל בקיבוץ דליה בתקופת "הלינה המשותפת" בקיבוצים. את שנות התיכון עשה במוסד החינוכי של השומר הצעיר "הרי אפרים". לקראת השירות הצבאי עבר בהצלחה מבחנים ללהקה צבאית, אבל החליט לשרת כחייל קרבי. הוא שרת בחטיבת גולני בסיירת החטיבתית ולאחר מכן כמדריך בבית הספר למ"כים בג'וערה. תיבון נשוי ואב לשניים וחי עם רעייתו מילכה (לבית דגאי) בקיבוץ עין שמר.
פעילות חינוכית בתחום המדיה הקולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיבון זכה במלגות להשתלמות בימוי בחול מטעם 'קרן שרת' לאמנים וקרן 'ג'ויס ווינר'. בשנות ה-70, הוא ייסד את 'ארגון יוצרי הסרטים בתנועה הקיבוצית'. ריכז מגמות קולנוע מעשי בתיכון 'חוף הכרמל' ובתיכון למדעים ואמנויות בחדרה. ניהל סדנאות לבימוי והפקה. ייסד וניהל צוותי הפקה של טלוויזיה קהילתית בפרדס חנה, בחוף הכרמל, בגליל המערבי, ובחיפה. הפיק וביים משדרים לערוצים האזוריים בכבלים, ביניהם 'צעיר באוויר', 'כרמל וחוף', 'חד-shot'. ב-1995 יזם, הפיק וניהל את הפסטיבל הראשון לקולנוע צעיר בישראל.
סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיבון נמנה עם הבמאים הראשונים של שדות – חברת הפקות הסרטים של התנועה הקיבוצית. תיבון כתב, ביים והפיק למעלה מ-60 סרטים. סרטיו הופצו והוקרנו בישראל ובחוץ לארץ. בשנות ה-70, ביים במסגרת 'סרטי שדות' את הקומדיה הקצרה בעקבות התרנגולות, שהייתה ללהיט בקרב הילדים. באותה עת, ייסד בתנועה הקיבוצית והוביל צוות הפקות ייחודי בשם 'גליריס', שכלל מספר שחקנים של אנשי קיבוץ עין-שמר. בהשתתפותם כתב וביים למעלה מעשרה סרטי עלילה קצרים, בהם המבוקשים, נערת הצמרת, נפילה חופשית, דגים, ובעקבות התרנגולות. תיבון פנה לבימוי והפקה של סרטים ארוכים, שנושאים חותם של סגנון אישי מובהק ועוסקים בנפש האדם, הזיכרון האנושי ואלמנט הזמן כגורם משמעותי בחיי האדם. סרטים בסגנון זה הם, למשל, הטרילוגיה הקולנועית שלו שהשלים בשנת 2012 בשם כאבים המקיפה את:
- צועקת לגלים – סרט תעודי על המשוררת בוצי ארון ברות (2007)
- שדה האפונים הירוקות – דרמה דוקומנטרית.
- הולך על הידיים – סרט תעודי על האחיקם פולונסקי (2012)
הפקה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיבון הקים חברה פרטית בבעלותו בשם "גליר סרטים" לבימוי והפקת סרטים, שבמסגרתה יצר את הסרטים הבאים:
- לשיר בשביל לשיר – סרט מוזיקלי לטלוויזיה הישראלית על להקת הזמר הגבעטרון (1974).
- וידאו ים התיכון – סרט תעודי על מסע שיט של תלמידי בית הספר לקציני ים עכו לקפריסין (2001).
- מי משובה – קומדיית סלפסטיק קצרה בסגנון הסרט האילם על ארבעה חלוצים בשנות ה-30 העובדים בפרדס (1977).
- אל הגבעה – דרמה עלילתית על הסכסוך הערבי-ישראלי (1977).
- בנים ובני בנים – דרמה דוקומנטרית עם להקת שחקני בימת הקיבוץ, על משבר הקיבוצים בשנות ה-80 (1980).
מופעי במה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לעבודתו כבמאי סרטים, שימש תיבון כבמאי מופעי במה גדולים ליובלות של מועצות, שכונות, קיבוצים וישובים עירוניים, ביניהם: נווה חיים שבחדרה, אשרת, בני דרור, גבעת אלה, עין חרוד, כפר גלים, כפר הנוער מאיר שפיה, כפר הנוער מבואות ים.
פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסרט | ז'אנר | תאריך | אורך | הערות |
---|---|---|---|---|
ניצחון מזהיר | עלילתי, אילם | 1967 | 7 דקות | הסרט הראשון |
בעקבות התרנגולות | עלילתי | 1967 | 15 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
בעקבות התרנגולות | עלילתי | 1971 | 19 דקות | סרט הסברה |
חזרה הביתה | תעודי | 1973 | 8 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
המבוקשים | עלילתי | 1974 | 35 דקות | מערבון |
לשיר בשביל לשיר | מוזיקלי | 1974 | 34 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
אל הגבעה | עלילתי | 1977 | 22 דקות | חוץ לארץ |
מי-משובה | עלילתי | 1977 | 7 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
נפילה חופשית | עלילתי | 1978 | 8 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
5 ימים בבית שטרן | תעודי | 1979 | 10 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
בנים ובני בנים | עלילתי | 1980 | 55 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
נערת הצמרת | עלילתי | 1981 | 23 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
לגעת במים | דוקודרמה | 1982 | 35 דקות | הקרנה בטלוויזיה |
לגדול יחד | תעודי | 1983 | 20 דקות | הקרנה חו'ל |
הגה המדינה | תעודי | 1998 | 10 דקות | הסברה |
כח הרוח | תעודי | 2001 | 14 דקות | הקרנה חו'ל |
וידאו ים התיכון | דוקודרמה | 2001 | 30 דקות | |
דיאלוג ללא גבולות | תעודי | 2002 | 22 דקות | הקרנה חו'ל |
עוברים דירה | תעודי | 2004 | 13 דקות | תדמית |
צועקת לגלים | דוקודרמה | 2001-2007 | תעודי אורך מלא | הקרנות בטלוויזיה 87 דקות |
שדה האפונים הירוקות | דרמה תעודית | 2005-2008 | אורך מלא 77 דקות | מסע הקרנות בכל הארץ. הקרנות בטלוויזיה |
הפפרמנים | תעודי | 2010 | 5 שעות | היסטוריה משפחתית |
הולך על הידיים | תעודי | 2012 | 59 דקות | דוקודרמה |
כל אחד לפי יכולתו | דוקודרמה | 2018 | 70 דקות | בשלב הפצה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של יגאל תיבון
- דליק ווליניץ מראיין את יגאל תיבון. http://youtu.be/60YHz8tpInE(הקישור אינו פעיל)
- אתר האינטרנט של יגאל תיבון