לדלג לתוכן

דליק ווליניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דליק ווליניץ
דליק ווליניץ, יוני 2009
דליק ווליניץ, יוני 2009
דליק ווליניץ, יוני 2009
לידה 10 באוגוסט 1951 (בן 74)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה גדליהו ווליניץ
מדינה ישראלישראל ישראל
פעילות בולטת שמיניות באוויר
סוגה מועדפת קומדיה
תקופת פעילות מ-1970
עיסוק שחקן, במאי, מנחה
מספר ילדים 2
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דליק ווליניץ מנחה את התוכנית "מדליק", ששודרה בימיה הראשונים של ערוץ 2

גדליהו (דליק) ווליניץ[1] (נולד ב-10 באוגוסט 1951) הוא שחקן, במאי תיאטרון ומנחה טלוויזיה ורדיו ישראלי.

ווליניץ נולד ברחובות. עם גיוסו לצה"ל התגייס לחטיבת הצנחנים ולחם במלחמת ההתשה[2]. כצנחן במילואים, בחטיבה 226, השתתף במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה[3]. עם שחרורו משירות צבאי למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1977–1978 השתתף בקבוצת פרויקט התיאטרון החברתי של נולה צ'לטון בקריית שמונה במסגרת תיאטרון חיפה[4]. החל מתחילת שנות ה-80, החל לפתח קריירה כשחקן תיאטרון ובמקביל כמנחה תוכניות טלוויזיה, בעיקר לילדים ולנוער.

קריירה כמנחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווליניץ ומוני מושונוב בשנים הראשונות של זהו זה! שנים 1978–1980

בטלוויזיה הנחה את התוכנית "זהו זה!" בשנים 1978–1980[5]. אחר כך בשנים 1981–1988 הנחה את תוכנית הנוער "שמיניות באוויר" ששודרה בערוץ הראשון, ובה אירח בני נוער במגוון תחומים, כשהוא מדבר עמם "בגובה העיניים" ולידו רבץ כל הזמן כלבו טוליפ (ומאז הם זכורים כצמד "דליק וטוליפ").

במהלך שנות ה-90 הנחה תוכניות טלוויזיה נוספות לילדים ונוער, כמו "חיות וחיוכים" בערוץ הראשון והוחלף בידי אבי דור, שבה נולדה דמותו של "שוש", אשר הפך לחטיף בוטנים המתחרה ב"במבה", וכן "בוקר של כיף", "חמש חמש" ו"מדליק" בערוץ 2. בתוכנית "גדולים מהחיים", שהנחה בשנים אלו בערוץ הילדים, אירח ילדים שהתמודדו עם קשיים שונים ובהמשך בתוכנית "סיפורי אולי ויולי" ששודרה גם בערוץ הילדים[6]. ווליניץ שיחק את אלון בעונה הרביעית של "ראש גדול", והופיע בכל ארבע קלטות הילדים בסדרת "דיג דיג דוג", והופיע בקלטות הווידאו: "מזי בארץ האנגלית", "חלונות בהקיץ", "הכלב ואני - המדריך לאנשים שאוהבים כלבים", "כחולבן", "דליק וסתם מגלים את העולם" ו"סיפורי לוין קיפניס - אליעזר והגזר".

בשנים 2003–2005 הגיש לצד גילת אנקורי את תוכנית הבריאות "מישהו מטפל בך" בערוץ החיים הטובים[7]. בנוסף הגיש באותו ערוץ תוכנית תרבות[8].

בגלי צה"ל הנחה במשך שנים את התוכניות "יש עם מי לדבר"[9], "יוצאים לאור" ותוכנית ראיונות עם לוחמים בצה"ל - "ביטחון אישי"[10]. ווליניץ כתב גם מחזות וספרי ילדים. הוא מנחה את התוכנית "המועדון" בטלוויזיה החינוכית לצדה של חני נחמיאס, תוכנית לבני החמישים פלוס העוסקת בנושאיך כמו קריירה, משפחה, תרבות, בריאות ופנאי.

ווליניץ מזוהה עם נושא איכות הסביבה ופועל בהתנדבות לקידום המודעות הסביבתית דרך אמצעי התקשורת מזה כשני עשורים[11]: מרצה בהתנדבות לאורך השנים בעשרות בתי ספר וכן בפני מטפלים, חקלאים ועוד. בין שנת 2006 לשנת 2012 ייחד מדי יום זמן לנושאי סביבה בתוכנית הבוקר "יוצאים לאור" בגלי צה"ל. בתוכניות "באלי, דליק ושלוק"[12], "דפנה ודודידו" (כקריין ויוצר הסדרה) ו"דיג דיג דוג - שלוש, ארבע לעבודה!" בערוץ הופ וברדיו "קול הילדים" ייחד זמן לנושאי סביבה. בנוסף לאלה, הגיש פינה קבועה על איכות סביבה וצרכנות אורגנית ברשת, והיום מופיע מפעם לפעם בתוכנית הבוקר בערוץ 10.

ב-2010 החל להגיש לצד מיכל דליות את התוכנית "איך להיות הורים טובים יותר".

מאז שנת 2013 מגיש ווליניץ תוכנית בוקר יומית ברדיו תל אביב, התוכנית משודרת בסינדיקציה גם בתחנות רדיו דרום, רדיו חיפה וברדיו גלי ישראל. ב-2016 זכה על התוכנית בפרס השדר המצטיין מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב, פרס שהוענק במסגרת "כנס אילת לעיתונות"[13]. בספטמבר 2024 הוסרה תוכניתו מרדיו דרום, מכיוון שנהג להקריא בשידוריו כותרות מעיתון "הארץ", בעוד שהקהל הדרומי סבר כי "הארץ" מבקר יתר על המידה את מדיניות המדינה והצבא[14].

קריירה כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית 1975, בעת שלמד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שיחק בהצגה "חברים מדברים עם גידי", ערב שהעלה יחד עם חוה אורטמן, דניאלה מיכאלי ואיציק ויינגרטן לזכרו של חברם ללימודי התיאטרון גידי רוזנטל, שנהרג במלחמת יום הכיפורים, בבימויה של נולה צ'ילטון[15]. באותה שנה גם השתתף באחד הפרקים בסדרת הנוער "גם אנו שופטים".

ווליניץ החל את דרכו כשחקן מקצועי בתיאטרון חיפה, שם שיחק בין השאר במחזות: "שובי שבא הקטנה" (1976)[16], "מראה מעל הגשר" (1977)[17] "נעים" על פי "המאהב" מאת אברהם ב. יהושע (1978)[18], "השתיקה", "סורגים" ובהצגות נוספות, כגון "תיירות פנים", "מחכים לגודו" ו"גרון עמוק". כמו כן כיכב ב-1989 בהפקה הפרטית של "אפרים חוזר לצבא", מחזהו הפוליטי של יצחק לאור. הוא גם השתתף בהצגות בתיאטרון בית ליסין ובהן: "טנזי", "נטושים", "שחק אותה סם", "ערפל" ו"כולם היו בניי".

בשנת 1977 השתתף לראשונה בסרט קולנוע, "מסע אלונקות", בבימויו של יהודה ג'אד נאמן[19], בנוסף שיחק בסרט "אפטר", סרט קצר של רנן שור[20]. ב-1978 שיחק בתפקיד הראשי בדרמת הטלוויזיה "חרבת חזעה"[21]. ב-1980 שיחק בסרט "חמש חמש"[22].

בשנת 1981 כתב את המחזה "מחלקה שלוש כיתה אחת", שעלה במרכז התיאטרוני בנווה צדק בבימויו של איציק ויינגרטן[23]. בהצגה השתתפו רוברטו פולק, יעקב יעקובסון, עמוס לביא, איציק ויינגרטן, סיני פתר, עפרה ויינגרטן, יוני חן ומכרם ח'ורי. ההצגה מספרת על קורותיה של כיתת צנחנים, בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, החל בטירונות והמשך בפעולות שיטור במחנות הפליטים ברצועת עזה[24].

בשנת 1982 שיחק בסרטו של אורי ברבש, "אות קין"[25], ושיחק במחזמר "קשר אייר" מאת יהונתן גפן בבימויו של איציק ויינגרטן[26].

ב-2001 שיחק בדרמת הטלוויזיה "אברמוב", ששודרה בערוץ 2[27]. ב-2005 שיחק בתיאטרון "הבימה" במחזה "תשמ"ד" מאת שמואל הספרי[28].

בשנים 20042007 גילם את אודי שניר (מנהל ערוץ 2) בסדרות "השיר שלנו" ו"דני הוליווד", שבה גילם גם את נחמיה שניר. בשנים 2010 ו-2012 הופיע בסדרה "חטופים", ובה גילם את הפסיכולוג ד"ר שמואל אוסטרובסקי.

בשנת 2009 ביים בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים בתל אביב את המחזה "כיתת יורים", בהשתתפות קבוצת הלומי קרב[29]. ב-2013 ביים בסמינר הקיבוצים את המחזה "קונצרטה לשמונה"[30]; וב-2014 את המחזה "חיות, אדם"[31]

בשנת 2018 שיחק במחזמר "אנני" בדמותו של הנשיא רוזוולט בהפקתו של מאור מימון ובבימויו של צדי צרפתי[32]. באותה שנה שיחק גם כחבר במקהלה בסדרה "המנצח"[33].

בשנת 2019 שב לשחק את אודי שניר בסדרה "גיבור אמיתי" ב-yes.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווליניץ היה נשוי לעיתונאית רונית ויס ברקוביץ, אך הם התגרשו זמן קצר לאחר נישואיהם. בהמשך נישא בשנית ליעל ולזוג בן ובת. מתגורר בהוד השרון.

פילמוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דליק ווליניץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לפי דבריו בתוכנית "יוצאים לאור", גלי צה"ל, 28 ביולי 2008
  2. ^ אביחי בקר, שלום לידיד, הארץ, ‏5 בספטמבר 1997, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ בני ברבש, מלחמות בלי קונצנזוס - גבע לא לבד, העיר, 10 בספטמבר 1982
  4. ^ יצחק יעקבי, צעירים שהביאו את התיאטרון לקריית שמונה, דבר, 27 במרץ 1978
    חוה נובק, טרמפ לקרית־שמונה, דבר, 16 במאי 1979
  5. ^ גידי אורשר, חדשות התוצרת הישראלית - זהו זה!, מעריב, 12 ביולי 1978
  6. ^ גיורא יהלום, ‏בתפקיד עלה התאנה, באתר גלובס, 30 ביולי 2000
  7. ^ אהוד אשרי, דליק מטפל בך, באתר הארץ, 18 בינואר 2005
  8. ^ אביבה קרול, ‏החיים הטובים של דליק ווליניץ, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2000
  9. ^ גילי איזיקוביץ, אחרי 21 שנים: "יש עם מי לדבר" ירדה משידור, באתר הארץ, 10 ביוני 2010
  10. ^ אמילי גרינצווייג, דליק ווליניץ יחדל מהגשת התוכנית "יוצאים לאור", באתר הארץ, 19 באפריל 2012
  11. ^ אביב לביא, חצה את הקו הירוק, באתר הארץ, 16 בפברואר 2004
  12. ^ רוגל אלפר, ילדות מסוג אחר, באתר הארץ, 12 באפריל 2002
  13. ^ יונתן כיתאין, ‏כנס אילת לעיתונות: פרס שדר הרדיו המצטיין יוענק לדליק ווליניץ, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2016
    אלכסנדר כץ, דליק בפרסי הרדיו: "הכל ארעי, מה שנותר לעשות זה רק טוב", באתר אייס, 16 בנובמבר 2016
  14. ^ שגיא בן נון‏, דליק ווליניץ פוטר מרדיו דרום לאחר שציטט כותרות מ"הארץ", באתר וואלה, 8 בספטמבר 2024
    בעקבות ציטוט כותרות מעיתון "הארץ": דליק ווליניץ פוטר מרדיו דרום, באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2024
  15. ^ תמר רותם, למה החברים דיברו עם גידי, ולא על גידי, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2013
  16. ^ החלו הצגות־ההרצה של מחזהו של ויליאם אינג' "שובי שבא הקטנה", על המשמר, 7 ביולי 1976
    שובי שבא הקטנה" - בימוי " ראשון של בנימין צמח בארץ, דבר, 22 ביוני 1976
  17. ^ הצגות בכורה - מראה מעל הגשר (תיאטרון עירוני היפה), מעריב, 1 ביולי 1977
  18. ^ "נעים" מאת א. ב. יהושע בתיאטרון החיפני, על המשמר, 26 באוקטובר 1978
  19. ^ טלילה בן־זכאי, טירון ויסמן נשבר בדרך לכומתה אדומה, מעריב, 22 באפריל 1977
  20. ^ "אפטר' בסינמטק, על המשמר, 22 ביוני 1977
  21. ^ "השעה השלישית" עם "חירבת חיזע'ה", על המשמר, 3 בפברואר 1978
  22. ^ אורי קליין, דיסקו במושב - "חמש חמש" סרט מוזיקלי בבימויו של שמואל אימברמן, דבר, 14 במרץ 1980
  23. ^ טלי נתיב, מחזאות צבאית חדשה, דבר, 11 בספטמבר 1981
    דינמיקה של מבצעי פקודות, העיר, 22 במאי 1981
  24. ^ תיאטרון - "מחלקה 3 כיתה 1", דבר, 30 באוקטובר 1981
  25. ^ מאיר שניצר, סרט ישראלי - העכבר, המבוך והגבינה השוויצרית - "אות קין". במאי: אורי ברבש; תסריט: ערן פרייס, העיר, 12 בנובמבר 1982
  26. ^ תיאטרון - קשר אייר — תיאטרון בית ליסין. • • • "מחאזמר" מאת יהונתן גפן בבימויו של איציק ויינגרטן, כותרת ראשית, 15 בדצמבר 1982
  27. ^ רותה קופפר, מחילות וחטאים חדשים, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2001
  28. ^ ציפי שוחט, תשמ"ד, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005
    מיכאל הנדלזלץ, אם לא אפוקליפסה עכשיו, אימתי?, באתר הארץ, 27 בפברואר 2005
  29. ^ נתי אורנן, כיתת יורים: שחקנים צעירים במדינה מדממת, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
    אלעד רובינשטיין, יורים וזוכרים: הלם הקרב עולה על הבמה, באתר ynet, 27 באפריל 2009
  30. ^ טל אימגור, עכבר העיר, המלצות במה לשבוע:דליק וולניץ מביים הצגה על לקויות קשב, באתר הארץ, 2 ביוני 2013
  31. ^ יעקב בר-און, ‏דליק ווליניץ מביא את המהפכה הטבעונית מהצלחת לבמה, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2014
  32. ^ ננו שבתאי, "מה שמאלני אוהב לאכול?": המחזמר "אנני" נחת בישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2018
  33. ^ גילי איזיקוביץ, "המנצח" עם ליאור אשכנזי: נוגעת ללב אך סובלת מפאתוס, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2018