לדלג לתוכן

מועצה אזורית מגידו

מועצה אזורית מגידו
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 13
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 35
ראש המועצה גיל לין
תאריך ייסוד 1954
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 12,757 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 155
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.42 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 73.7 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 234
תחום שיפוט[4] 173,040 דונם
    - דירוג ארצי[1] 24
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 88
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4558
    - דירוג ארצי[1] 42
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.3%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 8.1%
גילאי 20 - 29 10.9%
גילאי 30 - 44 17.5%
גילאי 45 - 59 17.7%
גילאי 60 - 64 3.7%
גילאי 65 ומעלה 16.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 2
תלמידים 2,515
 –  יסודי 1,404
 –  על-יסודי 1,111
מספר כיתות 97
ממוצע תלמידים לכיתה 26.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית מגידו נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.megido.org.il

מועצה אזורית מגידו היא מועצה אזורית באזור רמות מנשה. שטח השיפוט שלה משתרע על פני 170,000 דונם בין יקנעם עילית בצפון, עמק יזרעאל והרי הגלבוע ממזרח, ואדי עארה מדרום, ורכס הרי הכרמל ממערב. אוכלוסיית המועצה מונה כ-11,674 איש המתגוררים בתשעה קיבוצים, שלושה מושבים ומושבה אחת. המועצה האזורית נקראת על שם העיר העתיקה מגידו ששרידיה נמצאים בגן הלאומי תל מגידו אשר הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית מגידו 12,757 תושבים (מקום 155 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 91.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,739 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6] ראש המועצה הוא גיל לין אשר נבחר לתפקיד ב שנת 2024

האזור נודע בשנות ה-30 בקרב הציבור כאזור "הרי אפרים". אולם ב-1944, עת התכנסו נציגי היישובים לקראת הקמת המועצה, כבר הופיעה הדעה שהשם לא מתאים, שכן אזור זה כלל לא נמצא בנחלת שבט אפרים. בעקבות זאת הקימו המתכנסים ועדה לבחירת שם למקום, כאשר האפשרויות היו "אזור אפרים", הרווח בציבור, חבל המנשה ואזור מגידו. אולם, במשך השנים השתמשו בשם "מועצת הרי אפרים", עד שהשם שונה ל"מועצה אזורית מגידו" בשנת 1952, וקיבל תוקף רשמי של ועדת השמות הממשלתית בשנת 1954.

סמל המועצה האזורית מגידו עוצב בשנת 1952 על ידי לאו פלטאו, חבר קיבוץ רמות מנשה. המוטיבים של הסמל כוללים את גבעות האזור, שיבולת חיטה המסמלת את אופייה החקלאי והכפרי של המועצה, ואריה מזנק. דמות האריה מועתקת מחותם לשמע עבד ירבעם שנמצא בחפירות הראשונות שנערכו בתל מגידו בשנים 1903–1905 על ידי גוטליב שומאכר מן הקהילה הטמפלרית הגרמנית בחיפה. החותם המקורי התגלגל לאיסטנבול ועקבותיו אבדו. על החותם נכתב באלפבית עברי עתיק ”לשמע עבד ירבעם”, והוא שייך ככל הנראה לאחד מפקידי ירבעם השני מלך ישראל מהמאה השמינית לפני הספירה.[7]

יישובי האזור, שנודע אז כאזור אפרים, השתתפו בוועד גוש נהלל ביחד עם היישובים באזור הקישון ונהלל[8]. לאחר התקדים של הקמת מועצה אזורית עמק חפר בשנת 1940, החלו דיונים לגבי הקמת מועצה אזורית עבור יישובי גוש נהלל. עמדו על הפרק שתי אפשרויות: הקמת מועצה אחת משותפת לכלל היישובים או הקמת שלוש מועצות אזוריות נפרדות. שיקול מרכזי להקמת מועצות נפרדות הייתה העובדה שאזור נהלל היה במחוז נצרת, בעוד אזור אפרים והקישון היה במחוז חיפה[9]. אולם, מאחורי הדיון עמדו גם שיקולים פוליטיים. יישובי אזור אפרים: משמר העמק (נוסד 1926), הזורע (נוסד 1936), עין השופט (נוסד 1937), רמת השופט (נוסד 1941) ודליה (נוסד 1939), השתייכו כולם לתנועת הקיבוץ הארצי, בניגוד ליישובי אזור נהלל שהיו מזוהים יותר עם מפא"י.

תושבי אזור אפרים הכריעו במשאל על מועצה נפרדת[10][11]. באוקטובר 1944 התכנסו נציגי היישובים באזור אפרים לישיבת הקמה של המועצה, בה נקבע תקציב נסיוני. בין המתכנסים היו, בנוסף לנציגי חמשת קיבוצי הקיבוץ הארצי, גם נציג של יקנעם ונציגי שני היישובים שעמדו לקום באזור, עין העמק וגלעד[12]. התכנסות זו זכתה לביקורות בעיתון דבר שכינתה את הצעד חפוז ו"התבדלות". אנשי אזור אפרים טענו מנגד שאין יסוד לטענות שכן איתם נמנים גם אנשי המושבה יקנעם[13].

בסופו של דבר, המועצה הוקמה רשמית באמצע 1945[14] ובסוף יולי 1945 התקיים טקס חגיגי. המועצה כללה רק את חמשת יישובי הקיבוץ הארצי[15]. עם ההקמה נקבע שהיישובים החדשים עין העמק וגלעד, יצורפו למועצה עם התבססותם. יקנעם ושער העמקים לא הוכללו במועצה האזורית, למרות היותם באותו אזור, אך פורסם שהם בקשרים אמיצים עם המועצה. בכל 9 היישובים יחדיו היו כ-3000 תושבים[16]. יקנעם קיבלה בסוף 1945 מעמד של מועצה מקומית נפרדת.

היישוב הוותיק ביותר במועצה הוא קיבוץ משמר העמק שנוסד בשנת 1926, והצעיר ביותר - מושב מדרך עוז, שנוסד בשנת 1952. בשנת 1967 הצטרפה המושבה יקנעם למועצה, לאחר שהופרדה לשתי רשויות - יקנעם ויקנעם עלית[17].

חינוך והעשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה ישנם 3 בתי ספר יסודיים: בית הספר הממלכתי דתי "התקווה" באליקים, ובתי הספר הממלכתיים "עומרים" בעין השופט ו"פלגים" בהזורע. כמו כן קיים בית ספר תיכון אזורי בקיבוץ עין השופט, בו מתחנכים תלמידי תיכון מכל יישובי המועצה. חלק קטן מן התלמידים תושבי המועצה לומדים בבתי ספר המצויים מחוץ לתחום שיפוט המועצה.

הקתדרה העממית מגידו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתדרה העממית מגידו היא מוסד לחינוך מבוגרים ולפעילויות העשרה. מדי שנה מציעה הקתדרה מגוון חוגים וקורסים לילדים ולמבוגרים תושבי המועצה בתחומים שונים, כולל שפות זרות, מיומנויות מחשב, אמנות, מחול, מוזיקה, היסטוריה, יהדות, דתות העולם ואמנויות לחימה. כמו כן נערכים טיולי שדה וידיעת הארץ.

האולפנה למחול ולמוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפנה למחול מגידו פועלת לטיפוח אמנות המחול ביישובי המועצה. במסגרת האולפנה מועברים שיעורי מחול לתלמידים מבתי הספר השונים במועצה, כולל פעילויות לשילוב בעלי מוגבלויות בתחום המחול.

אולפנה למוזיקה מגידו היא מוסד להקניית ידע מעשי ותאורטי במוזיקה לתלמידים מבתי הספר של המועצה. באולפנה לומדים מוזיקה קלאסית, מוזיקה מודרנית, שיעורי פיתוח קול ותאוריה של המוזיקה. את לימודי האולפנה מלווים נגנים ותיקים מקצועיים מיישובי המועצה. אנשי המועצה רוצים לסגור את האולפנה, אך יש מתנגדים רבים לכך ואף נעשתה עצומה נגד הסגירה.

"קשת התקווה" בית הספר הממלכתי-דתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית חינוך יסודי 'קשת התקווה' נמצא במושב אליקים, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית. בית החינוך פועל במודל בתי ספר "קשת", בליווי מקצועי ארגוני ופדגוגי של צו פיוס. זהו בית הספר כפרי, הטובל בצמחייה וירק ונמצא בשטח שיפוטה של המועצה שהוכרזה על ידי אונסק"ו כמרחב ביוספרי. בית הספר קולט תלמידים משלושת יישובי המועצה: מדרך עוז, עין העמק ואליקים ומשולבים בו ילדים עולים מיקנעם ומילדי הקיבוצים שבאזור. בית הספר הוכר כבית ספר ירוק וכאחד ממוסדות החינוך היסודיים המצטיינים בארץ[18] בית הספר מוביל תוכנית ייחודית של כיתות מעורבות בהן לומדים תלמידים חילוניים ודתיים יחדיו. כיום בבית הספר שתי כיתות א וב'.

פלגים - בית ספר יסודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר " פלגים" פועל במרחב ביוספרי, על בסיס הגישה ההומניסטית ומחנך את תלמידיו לערכים של סובלנות, כבוד האדם, וצדק חברתי. תוך מענה לצורכי ההווה ודאגה לדורות הבאים. בית הספר שייך לזרם החינוך הממלכתי. תוכני הלימוד נושאים אופי חילוני הניזון מהתרבות והמורשת היהודית לדורותיה. בית הספר מונה בשנת הלימודים תשע"ב 560 תלמידים הבאים מיוקנעם המושבה, מושב היוגב, קיבוץ גבעת עוז, קיבוץ מגידו, מדרך עוז, קיבוץ משמר העמק, קיבוץ הזורע. בבית הספר 19 כיתות מא' עד ו' וכתת C.P – "קרן אור".

עומרים - בית ספר יסודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר האזורי - תיכון שש שנתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות אדמה היא מרכז חינוכי חווייתי, רב תחומי ובר קיימא לפיתוח מודעות סביבתית. החווה נוצרה מתוך שאיפה קהילתית ליצור איזון בין צורכי האדם לצורכי הסביבה. החווה רוקמת שיתופי פעולה בין מרכיבי המארג הביוספרי ומשלבת התבוננות, פיתוח ועשייה סביבתיים תוך שמירה על תהליכים טבעיים. שאיפה זו מובילה לשינוי מהותי המפתח קרקע פורייה לצמיחת אדם, חברה וסביבה מאוזנים ובריאים לאורך שנים. החווה היא חלק ממ.א. מגידו, מהמרחב הביוספרי וממערכת החינוך במועצה.

רעות היא חברת הנעורים של המועצה, הנמצאת בקמפוס בית הספר מגידו. רעות, שנבנתה על יסודותיו של מוסד הרי אפרים, נפתחה ב-2003 ומהווה את הלב הפועם של החינוך החברתי-קהילתי של המועצה. כיום מתחנכים ברעות כ-200 חניכים בשכבות ז'-י"ב, וצוותה מונה 15 אנשי צוות, כולם עובדי המועצה.

תרבות ואמנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולם המופעים עין השופט מתקיימים קונצרטים למוזיקה, מופעי מחול, הצגות תיאטרון, הרצאות, כינוסים, ומופעי בידור. כמו כן מוקרנים בו סרטי קולנוע, ומוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות פלסטית. אולם המופעים נוסד בשנת 1956 לציון 20 שנה לעליה על הקרקע של קיבוץ עין השופט.

פסטיבל יערות מנשה מתקיים מאז שנת 2009 ונחשב לאירוע ה"דגל" של האזור.

תזמורת כלי הפריטה "הר ועמק" הוקמה על ידי נגנים תושבי המועצה האזורית מגידו בשנת 1989, וכיום חברים בה גם מוזיקאים מחיפה ומישובים בעמק יזרעאל. התזמורת מנגנת באירועים מוזיקליים מקומיים. בשנת 1999 הופיעה בהונגריה, ובשנת 2005 בגרמניה.

מקהלת מגידו הוקמה בשנת 1995 על ידי פנינה ענבר ומונה כיום כשלושים חברים. הרפרטואר של המקהלה כולל מוזיקה קלאסית, ליטורגיה דתית, מוזיקה מודרנית, שירים ישראליים ושירי עמים. המקהלה מופיעה ברחבי הארץ, והשתתפה בתחרויות בינלאומיות בישראל, אוסטריה ורוסיה.

להקת המחול התימנית של מועצה אזורית מגידו הוקמה בשנת 2001 על ידי רקדנים ממושב אליקים. הלהקה משלבת את הריקודים התימניים האותנטיים עם כוריאוגרפיה מקורית של יוצרים ישראליים, ומופיעה בפסטיבלים ואירועי תרבות ברחבי הארץ.

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח בקיבוץ הזורע הוקם בשנת 1951. המוזיאון מציג אוסף ארכאולוגיה מקומית, אוסף אמנות מן המזרח הקרוב, אוסף אמנות מן המזרח הרחוק, וכן תערוכות מתחלפות.

"קהילה לומדת" של מועצה אזורית מגידו היא קבוצת לימוד פתוחה המתכנסת מדי שבוע לשמיעת הרצאות בנושאי יהדות מפי מרצים ממכללת אורנים, אוניברסיטת חיפה ומסגרות אקדמיות נוספות. הפורום נוסד בתחילת שנות השמונים על ידי חברי עין השופט, ומפגשיו נערכים בקיבוץ זה עד היום. בשנת 2009 נמצא סליק בעין השופט מתקופת מלחמת העצמאות.

הספרייה האזורית מגידו פועלת בתוך מתחם תיכון מגידו ומספקת במקביל שירותים לתלמידי התיכון ולכלל תושבי המועצה האזורית.

בספריה אוסף, גדול ומגוון, ממוחשב וממופתח, של ספרי עיון ויעץ, מאגר כתבי העת של אוניברסיטת חיפה, ספרי ילדים, ספרות יפה לנוער ולמבוגרים בעברית ובאנגלית, אוסף עשיר של ספרי אמנות, ספרי שמע וכתבי עת במגוון תחומים. מנויים יכולים באופן שוטף לקבל קודים לספרים דיגיטליים, להשאיל סרטים או במקביל לבחור סרטים לצפייה ישירה

ניתן לעיין בקטלוג הממוחשב של הספרייה בקישור: http://www.infocenters.co.il/megiddo/

הספרייה האזורית מהווה מוקד לפעילות תרבותית וחינוכית ומקיימת באופן שוטף אירועים לילדים, מבוגרים ונוער. מדי שנה מציינים בספרייה את חודש הקריאה במגוון אירועי ילדים ומבוגרים. כמו כן מתקיימות לאורך השנה סדנאות לילדים, נוער ומבוגרים בנושאים שונים (מדע, אנימציה, יצירה, כתיבה ועוד).

הספרייה עומדת בתקני הנגישות המקובלים לאנשים עם מוגבלויות, כגון חניית נכים, שירותי נכים, שימוש בקובצי אודיו לכבדי ראייה, סיוע במציאת ספרים או נשיאתם לפי דרישה, וכל הדרכה בשימוש באמצעי העזר המוחזקים בספרייה, ו/או שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם, ברצונו ולפי נסיבות העניין.

קבוצת הכדורסל הפועל יקנעם/מגידו שיחקה בעבר בליגה הלאומית בכדורסל. בנוסף, מטפחת המועצה האזורית את קבוצת הכדורגל "הפועל רמות מנשה מגידו", המשחקת במגרש שבקיבוץ, וכן פעילויות הוקי גלגיליות (קואד), טניס, אתלטיקה קלה, רכיבה על סוסים, ורכיבה על אופניים. מדי שנה נערך במועצה מרוץ אופני כביש "סובב מגידו" וכן טריאתלון יקנעם.

קהילה ורווחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הוקמה במועצה אזורית מגידו העמותה לפיתוח שירותים לאוכלוסייה מבוגרת. עמותה זו פועלת מתוך מרכז יד לבנים במתחם המועצה. היא מספקת שירותים רפואיים וסיעודיים לתושבי המועצה המבוגרים, מעניקה ייעוץ גריאטרי לקשישים ולבני משפחותיהם, ומארגנת מגוון פעילויות תרבות והעשרה לגיל הזהב.

מרחב ביוספרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק רמות מנשה משתרע על פני 84,000 דונם משטח המועצה האזורית מגידו. בשנת 2006 פתחה המועצה האזורית בהליכים רשמיים מול אונסק"ו להכרה בפארק כשמורה ביוספרית. לאחר השלמת כל הפעולות התכנוניות הדרושות ביוני 2011 החליט אונסק"ו להכיר במרחב הביוספרי רמת מנשה[19]. המרחב משתרע על כל שטחי המועצה ומחייב את תושבי המועצה על שמירת האיזון שבין אדם לטבע שסביבו.

בתחומי פארק רמות מנשה ניתן למצוא יער מחטני, יער של אלון התבור, יער מעורב, שטחי בתה, שטחי חקלאות ומרעה, גבעות געשיות, אתרים ארכאולוגיים, נחלים ומעיינות. בין האתרים הבולטים בפארק: עמק השלום, מערת הפלמ"ח, אנדרטת הקיבוצים, נחל השופט, מעין עין ריחניה, גבעת הרקפות ויער הזורע.

יישובי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר סוג היישוב יישוב מס' תושבים שנת הקמה
1 מושב אליקים 928 1949
2 קיבוץ גבעת עוז 475 1949
3 קיבוץ גלעד 497 1945
4 קיבוץ דליה 843 1939
5 קיבוץ הזורע 932 1936
6 מושבה יקנעם 1,375 1935
7 קיבוץ מגידו 858 1949
8 מושב מדרך עוז 828 1952
9 קיבוץ משמר העמק 1,268 1926
10 מושב עין העמק 829 1944
11 קיבוץ עין השופט 882 1937
12 קיבוץ רמות מנשה 1,232 1948
13 קיבוץ רמת השופט 1,166 1941

ראשי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם שנים קיבוץ
אברהם פיין 1945-1946 עין השופט
אריה זמיר 1946-1949 הזורע
יחזקאל ברעם 1949-1957 משמר העמק
יהושע דיין 1957-1959 עין השופט
יעקב תיבון 1959-1963 דליה
אלחנן הלוי 1963-1970 רמת השופט
דב זלינגר 1970-1974 רמות מנשה
מיכאל פלד 1974-1980 גבעת עוז
יוסף שטרן 1980-1986 מגידו
יוחנן מעוז 1986-1994 הזורע
חיים חכים 1994-2004 רמת השופט
חנן ארז 2014-2004 הזורע
איציק חולבסקי 2014-2024 עין השופט
גיל לין 2024-מכהן משמר העמק

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ פרופיל מועצה אזורית מגידו באתר הלמ"ס
  7. ^ אודות, באתר מועצה אזורית מגידו
  8. ^ בעיות מוניציפאליות בעמק, משמר, 10 באוגוסט 1943
  9. ^ גוש נהלל שלוש מועצות אזוריות, משמר, 9 בדצמבר 1943
  10. ^ המשאל בעניין המועצות האזוריות בגוש נהלל, משמר, 24 ביולי 1944
  11. ^ לקראת מועצות מקומיות בגוש נהלל, דבר, 7 בספטמבר 1943
  12. ^ הוקמה מועצת אזור אפרים, משמר, 22 באוקטובר 1944
    מועצת אזור אפרים, דבר, 7 בנובמבר 1944
  13. ^ הוקמה מועצת אזור אפרים, דבר, 17 בנובמבר 1944
    אברהם פיין, הלזאת ייקרא התבדלות?, משמר, 7 בדצמבר 1944
  14. ^ במועצת אזור אפריים, דבר, 31 במאי 1945
  15. ^ הוקמה מועצה אזורית באיזור אפרים, דבר, 31 ביולי 1945
  16. ^ מועצת אפריים נפתחה חגיגית, משמר, 1 באוגוסט 1945
  17. ^ א. מש, חקלאות ותעשיה בהר ובעמק באזור מגידו, דבר, 25 באוקטובר 1968
  18. ^ אדי גל, קשת התקווה: נבחר כאחד ממוסדות החינוך היסודיים המצטיינים בארץ, באתר כוכב רשת עיתונות מקומית, ‏19 ביולי 2016 (ארכיון)(הקישור אינו פעיל, 3.9.2023)
  19. ^ http://www.biosphere.org.il/cgi-webaxy/item?10110208