ידידיה טיאה וייל
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1721 י' בתשרי ה'תפ"ב  פראג, ממלכת בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 1805 (בגיל 84) י"ז בתשרי ה'תקס"ו קרלסרוהה, נסיכות הבוחר מבאדן |
| מקום קבורה | קרלסרוהה, באדן-וירטמברג, גרמניה |
| תקופת הפעילות |
? – 10 באוקטובר 1805 |
| השתייכות |
יהדות אורתודוקסית |
| רבותיו | רבי יהונתן אייבשיץ, רבי יחזקאל לנדא |
| אב |
נתנאל וייל |
  | |
רבי ידידיה טיאה וַיְיל (בגרמנית: Tia Weil; י' בתשרי ה'תפ"ב, 30 בספטמבר 1721 – י"ז בתשרי ה'תקס"ו, 10 באוקטובר 1805) היה רב העיר קרלסרוהה, בנו של "הקרבן נתנאל", ותלמידו של הרב יהונתן אייבשיץ.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבינו ידידיה נולד בליל יום הכיפורים (י' בתשרי) ה'תפ"ב (1721) בפראג, בנו של הרב נתנאל וייל. עד גיל עשר למד אצל אביו ואחר כך למד בישיבתו של הרב יהונתן אייבשיץ. בשנת ה'תק"ג עזב את פראג ונסע לברסלאו, לאחר שרבו הרב אייבשיץ עזב שנה לפני כן את העיר ונסע למץ.
בשנת ה'תק"ד חזר לפראג ונשא את גיטל בת רבי יעקב איגר ראש הקהל בפראג. בפראג למד גם אצל הנודע ביהודה.
בשנת ה'תקי"ד התמנה לרב באוטיץ (גר'), שם ישב ארבע שנים. באותה תקופה חלה בעיניו ונסע לעיירת המרפא קרלסבד להתרפא.
בשנת ה'תקי"ח חזר לפראג ושהה שם חמש שנים. באלול ה'תקכ"ג (1763) נסע עם אחיו אליעזר ליפמן לקרלסרוהה, מקום כהונת אביהם. כשנפטר אביו בל' בניסן ה'תקכ"ט (מאי 1769), התמנה לרב העיר; בתחילה סירב, אך בשבועות ה'תק"ל (1770) התרצה והנהיג את הקהילה עד יום מותו.
בי"ט בטבת ה'תקמ"ח (1787) נפטרה אשתו גיטל, והוא נישא לשיינכא בת מרדכי אופנהיים. באותה שנה נפטרה גם היא, והוא נשא אישה שלישית: פראדא בת גבריאל ממנהיים, שגם היא נפטרה לאחר זמן מועט בשנת ה'תקס"א.
הרב וייל נפטר בי"ז בתשרי (חול המועד סוכות) ה'תקס"ו (1805), ונקבר ליד קבר אביו בקרלסרוהה.
בין בניו: הרבנים אברהם וייל רב בזולצבורג (1754–1831) ונתן וייל (1756–1829).
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחייו של וייל נדפס רק ביאורו להגדה של פסח, וזאת בעילום שמו והוא אף נתן הסכמה לספר. שאר ספריו נותרו בכתב יד, וחלקם יצא לאור בשנות השבעים ואילך של המאה העשרים.
אביו, הקרבן נתנאל, מביא מחידושי בנו מספר פעמים בספרו[1].
- הגדה של פסח עם ביאור המרבה לספר, קארלסרוא, דפוס פילטא עפסטיין, הירש ווירמייש, תקנ"א.[2] נדפס מחדש בירושלים תשס"ב, על ידי הוצאת המוסד ע"ש שמואל ואודט לוי[3]
- שו"ת רבי ידידיה טיאה ווייל, גנוזות, ירושלים, 1983[4]
- חידושים על מסכת נדה, מכון אהבת שלום, ירושלים, תשס"ג
- גנזי המלך, חדושים על מסכת מגילה ועל הלכות מגילה להרמב"ם, ירושלים, תשל"ז[5]
- ברכת יום טוב, חידושים וביאורים על מסכת ביצה, גנוזות, ירושלים, תשל"ז[6]
- אדני כסף, חידושים וביאורים על מסכת קידושין, גנוזות, ירושלים, תשל"ט[7]
- לבושי בדים, נדפס על ידי הרב ראובן מרצבך
- רטיות הגוף, פירוש על לימוד היפוקראט, בכתב יד, שנת תקל"ט[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Birgit E. Klein, 'R. Jedidja genannt Tia Weil (1721-1805). herausragender Rabbiner und Gelehrter Badens im Übergang zur Moderne,' in: Jüdisches Leben in Baden, 1809 bis 2009. 200 Jahre Oberrat der Israeliten Badens, Festschrift; Hrsg. von dem Oberrat der Israeliten Badens, Ostfildern: Thorbecke, 2009, S. 45-55. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידידיה טיאה וייל, באתר ויקיטקסט
ידידיה טיאה בן יעקב נתנאל ויל (1721-1805), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת הפרסומים של ידידיה טיאה וייל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- "טיאה (ידידיה) וייל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב ידידיה טיאה וייל על ציר הזמן |
|---|
 |
| בקרת זהויות |
|
|---|