יהודה קווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבמאי יהודה קווה

יהודה קווה (נולד ב-1940) הוא במאי סרטים דוקומנטריים. כתב וביים למעלה מחמישים סרטים, רובם במסגרת הטלוויזיה הישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה קווה נולד ברעננה לבלומה, תופרת במקצועה וליעקב, פועל יומי, יוצאי פולין שעלו ארצה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. כילד בן חמש השתתף במסדר הניצחון לסיום המלחמה שהתקיים בכפר סבא, מעשה שהטביע בו חותם שבא לידי ביטוי במגוון עבודותיו העוסקות בשואה, בהיסטוריה הפוליטית של עם ישראל ושל העם היהודי ובשורה של פרשיות עלומות. בית הספר היסודי-עממי בו למד השתייך לזרם העובדים אשר בוטל לאחר כינון המדינה. כתלמיד מחונן המשיך את לימודי התיכון בבית הספר ע"ש כצנלסון בכפר סבא. בזמן לימודיו היה חניך ומדריך בתנועת הנוער המחנות העולים. בהמשך התגייס לנח"ל בגרעין משלים לקיבוץ רגבים שבהרי אפרים. קווה השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. את שירות המילואים עשה במסגרת שתי סיירות: של החטיבה הירושלמית ושל חטיבת שריון. קווה למד ספרות וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי לדליה לבית יקותיאלי, להם שלושה ילדים ונכדים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1975- 1965 ערך משדרי תעודה בקול ישראל. בשנת 1975 עבר לטלוויזיה הישראלית בה עבד כבמאי סרטי תעודה עד שפרש לגמלאות.

סרטיו זכו להערכה רבה בקרב מבקרים, אנשי מקצוע, בהם היסטוריונים וצופים רבים. חלק מסרטיו זכו בפרסים בארץ ובעולם.

אחרי שפרש מהטלוויזיה המשיך לביים סרטים עבור גורמים פרטיים ובמקביל לימד כמורה מהחוץ בחוג לתקשורת של אוניברסיטת ירושלים, חיפה ומכללת יזרעאל.

חלק מסרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]