יהודית אנגלרד
לידה |
18 בנובמבר 1946 (בת 77) בגדאד, ממלכת עיראק |
---|---|
תחום יצירה | ציור |
צאצאים | אגם אנגלרד- סער |
www | |
יהודית אנגלרד (נולדה ב-18 בנובמבר 1946) היא ציירת ישראלית.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודית אנגלרד נולדה בבגדאד, עיראק, בשם פאוזיה צפר (פאוזיה, על שם אחותו של המלך פארוק), החמישית במשפחה בת שמונה ילדים. אביה, נאג'י צפר (ספר) היה מהנדס הרכבות של העיר בגדאד ואמא, ז'ולייט (ויולט) הייתה בישראל צירה במפלגת העבודה. עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1951, כשהייתה בת חמש, המשפחה התיישבה בתל אביב ואחר-כך ברמת גן. בהיותה נערה ובבגרותה רקדה בסטודיו של להקת בת דור.[2]
יהודית אנגלרד החלה לצייר בשנות הארבעים לחייה ולמדה בכוחות עצמה, בלא מסגרת רשמית. בשנת 2005 החלה להציג ומאז הציגה בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם: ב-2015 יצרה שתי עבודות וידאו ארט.
חברה באיגוד האמנים הפלסטיים בישראל, בארגון הבינלאומי של האמנים הפלסטיים של אונסק"ו ובעמותה לחקר אמנות נשים ומגדר מייסודה של ד"ר רות מרקוס, כמו כן, באגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר.[3]
יהודית אנגלרד נשואה מאז 1974, מתגוררת בהוד השרון. איבדה את בנה הבכור בהיותו ילד בן ארבע, אם לאגם אנגלרד סער, גפן אנגלרד ענתבי ועילי אנגלרד. אחותה, רות צופר, היא פרופסור חבר במחלקה לספרות השוואתית, לימודי נשים ומגדר, ולימודי יהדות באוניברסיטת מישיגן.
אודות עבודתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי האוצרת, דניאלה טלמור: "בכוחו של הקו לבנות אמיתות כמו בחוקי הטבע," אומרת יהודית אנגלרד. ההפשטה מבחינתה היא תנועה, כמו איתני הטבע המצויים בתנועה מתמדת, כמו העננים, כמו העצים הגלים והרוח. עבודותיה מנסות לגעת בחיים ובטבע, ולגלות אותם. הדמויים של יהודית אנגלרד מבטאים זעקה אמיתית מתוך רצון עז בשינוי. הם מציבים זה מול זה ניגודים של חושך ואור, כאב ושמחה, סבל ותקווה – הנשזרים יחד בנוף יצירתה הענפה. הנוף הציורי הניבט מהם מעוגן בעולם החוויות בתעוזה רבה, ונטוע בהוויה הקיומית. יצירתה האקספרסיבית מאופיינת בשפה מופשטת חופשית ופתוחה, במשטחי צבע גדולים ובצבעוניות עשירה. ואכן, היצירות נעות בין ההיסטוריה הפרטית והפנטזיה בין מציאות ודמיון. ציורי השמן הנועזים והמרתקים משקפים את זירת המאבקים שבין אדם לסביבתו, את ההתגוששות המתמדת שבה מתעצבים יחסיו עם סביבתו, עם אנשים אחרים, עם העולם האופף אותו ועם עצמו.[4] לדברי ד"ר דליה בכר: "פעולת מחיקת העין מהדיוקן בציור היא פגיעה סימבולית בעצמי, בשלמות הגוף. זהו ייצוג של נכות, אובדן וטראומה, ומטרתו להעביר מסרים שעליהם אנסה לעמוד בהמשך. כשאנגלרד נותנת שם לציור הדיוקן ומגדירה את מצבה הנפשי, היא יכולה לשלוט בו ולקנות בעלות על הדימוי, גם אם זו בעלות מדומה".[5]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ראשון (Best of collection) בתחרות Artbuzz 2010.
- דורגה בין 100 ציירים בולטים בתחרות Art top 100 Artisits 2012.[6]
- עבודה שלה (מחאה, 2011) הייתה בין 250 עבודות מרחבי העולם שנבחרו על ידי אוצרי תערוכת NordArt (גר') שבגרמניה.[7]
- פרס אגודת אח"י - לשנת 2019 (בקטגוריה ציור) אגודה לעידוד המחקר, והאמנות.[2]
- ציון לשבח על ידי גלריית לינוס קליפורניה[דרוש מקור]
- פרפורמנס וידאו זוכה תחרות (London international creative competition)[8]
- פרס של גלריה Lab ברומא לשנת 2024[9]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שירת היקום ,2006, שמן על בד, 150x200 ס"מ
-
שחר, 2008, שמן על בד, 110x160
-
נערה צבעונית, 2013, שמן על בד, 70x70 ס"מ
-
אחרי הסערה, 2010, שמן על בד, 100x120 ס"מ
-
הטווס, שמן על בד, 120x140
-
הפארק, 2013, שמן על בד, 100x100 ס"מ
-
חתיכה של שמים, שמן על בד, 110x200 ס"מ
-
לך לך (מחאת הנעליים) 2012, שמן על בד, 210x600 ס"מ
-
נאחזת, 2009, שמן על בד, 59x49 ס"מ
-
ראש, עיניים, פה, 2013, שמן על בד, 44x47 ס"מ
-
רוצה לצאת אל האור, 2013, שמן על בד, 40x44 ס"מ
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2004 - "הקסם שבצבע", גלריה "על האגם", רעננה.
- 2005 - "צבעים בנשמה", גלריה עמליה ארבל, תל אביב.
- 2005 - "ספק החיים מול סוד הצבע", המשכן לאמנויות הבמה, ירושלים.
- 2006 - "ווחושתוכי", תיאטרון היהלום, רמת גן.
- 2006 - "מתוך עצמי", גלריית מצפה הימים, ראש פינה.
- 2006 - "הבחירה שלי", בית אסיה, תל אביב.
- 2006 - "קשרים", גלריה לאמנות, עין הוד.
- 2006 - "פנים עצמי", גלריה "על האגם", רעננה.
- 2007 - "התבוננות", בית יד לבנים, הוד השרון.
- 2007 - "תפילה קטנה", גלריה "על האגם", רעננה.
- 2007 - היכל התרבות, ראשון לציון.
- 2007 - פייננשיאל גארדיאנס, מגדלי אביב, רמת-גן.
- 2007 - "שערי שלום", בית בלגיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
- 2008 - "מרחב אורבני", האופרה הישראלית, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב.
- 2008 - "תפילת אשה", גלריה "על האגם", רעננה.
- 2010 - "מקום אחר", בנק דיסקונט לישראל, תל אביב.
- 2010 - "קונטור", אוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, ארצות הברית.
- 2011 - "פאוזיה", האנגר 2, נמל יפו, תל אביב –יפו.
- 2011 - "אראה לא אראה", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב.
- 2016 – "רוח אשה", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב.
- 2020 - "נפש מתבוננת", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב
- 2024-2023 "מהגרת" מוזיאון ומרכז מורשת יהדות בבל, אור יהודה.[10]
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2005 - "Imagination", תערוכה למען הוועד למלחמה באיידס בחסות בנק הפועלים.
- 2007 - הי טאצ' לאמנות עכשווית, הרצליה.
- 2007 - "דרך השינוי", מרכז עזריאלי, תל אביב.
- 2008 – "החיטה", מוזיאון ראש פנה.
- 2008 - "זכרוננו". תערוכה נודדת של עבודות שנבחרו על ידי משרד הביטחון ויד לבנים.
- 2008 - בית יד לבנים, נתניה.
- 2008 - הביאנלה בפירנצה, איטליה.
- 2009 – בית יד לבנים, תל אביב.
- 2009 – "Imagination", תערוכה למען הועד למלחמה באיידס, בחסות בנק הפועלים.
- 2010 - "שכנות", גלריית בנין רקהאם, אוניברסיטת מישיגן.
- 2010 - מרכז בלוויל, פריז.
- 2010 - "Art in Mind", גלריית בריקליין, לונדון.
- 2010 - "נשים, תודעה, עוצמה", גלריית בית גבריאל לחוף הכנרת.
- 2010 - בית יד לבנים, באר שבע.
- 2013 - NordArt 2013, Büdelsdorf, גרמניה.
- 2013 - "מעבר לחומר", אוניברסיטה בר-אילן.
- 2015 - "40 פעימות לב", יד לבנים, לזכרם של חללי מלחמת יום הכיפורים.
- 2015 - Art Amersfoort, הולנד
- 2017 - Malamegi –ImagoArs, ונציה, איטליה.
- 2017 - Archipel Gallery, אמרספורט, הולנד.
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוספים ציבוריים
- בנק דיסקונט
- בנק לאומי לישראל
- מרכז יצחק רבין
- בית החולים שיבא, תל-השומר
- אוניברסיטת מישיגן
- אוספים פרטיים בארץ ובעולם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של יהודית אנגלרד
- יהודית אנגלרד, בתוכנית יצירה מקומית, ערוץ 2, מראיינת: טל מן
- דורון חלוץ, מוזיאון התמימות, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
- בלוג חי תרבות, דורון בראונשטיין, יהודית אנגלרד: "כשאני מציירת אני פוגשת את כל היקום.", 27 ביוני 2020
- אני יהודית וקראו לי פאוזיה, תאגיד השידור החדש
- יואל אמת, נפש מתמודדת – תערוכתה של האמנית יהודית אנגלרד, 18 ביוני 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודית אנגלרד, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ^ 1 2 חגית פלג רותם, יהודית אנגלרד: יש לנו יכולת לשנות מציאות; לפחות להשתדל, פורטפוליו, 30 ביוני 2020
- ^ יהודית אנגלרד באתר העמותה.
- ^ מתוך קטלוג התערוכה 'פאוזיה':
- ^ דליה בכר. עַיִן וְאַיִן: משמעות "הדיוקן החסר" בציוריה של יהודית אנגלרד. ערב רב. 6 בפברואר 2024
- ^ קטלוג התערוכה, פאוזיה. עמוד 32
- ^ באתר שגרירות ישראל בגרמניה
- ^ Yehudit Englard at Licc, Uk
- ^ פרס Lab ROME’24 לאמנות עכשויות. זוכים.
- ^ צביה ויצמן כספי, המהגרת שלא פחדה, מנצחת, בכיוון הרוח.