יהושע השיל פריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יהושע השיל הכהן פריד (תקפ"ד-כ"א בסיוון תרפ"א) היה אדמו"ר חסידי וראש ישיבה בקאפיש שבהונגריה (כיום נאג'י-קופושוני Veľké Kapušany בסלובקיה).

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה תלמידם של רבי חיים מצאנז, רבי צבי הירש מליסקא ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. בשנת תר"ל החל לכהן באדמו"רות בעיר קאפיש. חסידיו נמנו באלפים. הקים ישיבה גדולה בקאפיש. חיבר ספר בשם "זיכרון יהושע". בשנת תר"ס מסר את הרבנות לבנו כשהוא ממשיך לכהן באדמו"רות בלבד.

התייחד בתפילותיו הנלהבות והארוכות. מתלמידיו היה רבי אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים.

היה מפורסם כפועל ישועות, ורבים מסיפורי המופת התפרסמו בספר "תולדות אנשי מופת" (גרוסוורדיין ת"ש).

נפטר בכ"א בסיון תרפ"א, ונקבר בקאפיש. על קברו הוקם אהל ויהודים רבים היו באים לפקוד את קברו. האהל והקבר שרדו את השואה ומתוחזקים גם היום על ידי אחד הצאצאים.

בנו רבי יעקב מאיר (תרט"ו - תרצ"ה) שימש בחייו בהוראתו ברבנות.

חתנו רבי אהרן (אחיו של הרב יוסף מאיר מספינקא) כיהן משנת תרמ"ט כאב"ד בנדיקוביץ שם שימש גם באדמו"רות. בשנת תרע"ד עבר לרסוויגף (פרבר של העיר מונקאץ') והחל לכהן כראב"ד מונקאץ'. חיבר ספר בשם "מדרש אהרן". נפטר בי"ד בחשוון תרצ"ג. נכדו היה הרב אברהם צבי וייס.