חבורת שומר אמונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חבורת שומר אמונים (או השם הנפוץ אך השגוי שומרי אמונים[1]). הוקמה בעיר סאטמאר שברומניה, על ידי האדמו"ר רבי אהרן ראטה. מחבורה זו השתלשלו חסידות שומרי אמונים וכן חסידויות תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק הקיימות היום.

ראשיתה של החבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אהרן ראטה בעל "שומר אמונים"

הרב ראטה, תלמידם של הרב צבי אלימלך שפירא מבלוז'אב, הרב יהוסף רוטנברג מקסני, הרב ישכר דב רוקח מבעלזא והרב ישראל הגר (אהבת ישראל) מויז'ניץ. הקים בשנת תרפ"א-(1921) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה', שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. שיטתו היוותה למעשה מיזוג של מאפיינים שונים מדרכם של רבותיו. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של צעירים צמאי דעת, אותם הוא הדריך לחיי פרישות וחינכם לתפילה בהתלהבות ובקול רם.

למרות מוצאו של רבי אהרן שלא הגיע ממשפחה רבנית (אביו ר' שמואל יעקב היה קצב), התפרסם הוא כאדם קדוש וסגפן, ונודע בעבודת ה' שלו שהייתה בהתלהבות רבה.

בשנת תרפ"ח-(1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש, 'אוהל אלימלך' על שם רבו ר' צבי אלימלך מבלאז'וב. מטעמי בריאות חזר ר' אהרן לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של תלמידים הצועדים אחר דרכו הרעיונית.

עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[2]: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן". נראה ששינוי זה נוצר גם בעקבות הוצאת ספרו "שומר אמונים".

בשנת תרצ"ו - (1936) תבעה ממשלת גרמניה הנאצית את גירושם של כל הנתינים הזרים מרומניה, סלובקיה והונגריה. במסגרת זו, גורש רבי אהרן (שהיה בעל נתינות הונגרית) להונגריה והקים את חצרו בעיר ברגסז, שם אף הוחלף שמה של החצר לחברת "שומרי אמונים". עם כיבושה של הונגריה על ידי הנאצים והחלת מוראות השואה על יהודיה, נמלט האדמו"ר מהונגריה והגיע ארצה עם בני משפחתו, ביניהם בנו וחתנו – האדמו"רים לעתיד. עם הגיעו ארצה חיזק את קהילתו הקטנה והעמיק את יסודותיה. בארץ ישראל קיבל גם השפעה מחצרות ארצישראליות, כמו חסידות קרלין ממנה נטל את הצעקות בתפילה ואת עניין השמחה, ומחסידות סלונים ממנה קיבל את עניין שברון הלב וההתחטאות לפני הקדוש ברוך הוא. כמו כן הנהיג את לבישת הטלית בליל שבת כמנהגן של שתי חסידויות אלו. בצוואתו אף הורה שאם החבורה לא תחזיק מעמד אחר פטירתו, יצטרפו לחסידות קרלין.

את מקומו בראשות החבורה בברגסז מילא תלמידו רבי יוסף מאיר פולק, נינו של רבי יוסף מאיר מספינקא ואביו של רבי אברהם אלתר האדמו"ר מברגסאס-פתח תקווה.

רבי אהרן נפטר בו' בניסן ה'תש"ז-(1947). את מקומו בהנהגת החבורה תפסו בנו רבי אברהם חיים ראטה וחתנו רבי אברהם יצחק קאהן. בהמשך התפלגו הגיסים, ורוב החבורה הלכה עם רבי אברהם יצחק, שפתח את בית המדרש תולדות אהרן. מיעוט מחברי החבורה הלכו עם רבי אברהם חיים שירש את בית מדרשו של אביו ובה הקים את חסידות שומרי אמונים-ברגסאז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם הנכון הוא שומר אמונים, וכשם ספרו, וכפי שהרב אהרן ראטה בעצמו מכנה אותה עשרות פעמים בכתביו ובספריו. כך לדוגמה בספר הצוואה, הוצאת "חברת שומרי אמונים", שנת תש"ב, עמוד צ', הוא כותב: "וכן כל הרוצים להתחבר בחברתינו חברת שומר אמונים...". השם השגוי "שומרי אמונים", נפוץ כבר בימיו של הרב ראטה עצמו, ופזורים גם במכתבים של תלמידיו. מקור השגיאה הוא הדמיון הרב בין השמות, וכן החשיבה שדרושה התאמת ההטיה לרבים של השם, כדי להתאימו לחבורה של אנשים רבים.
  2. ^ מסכת שבת דף קי"ט