איתמר לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איתמר לוין

איתמר לוין (נולד ב-1964) הוא עיתונאי, סופר וחוקר השואה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב, בנו של העיתונאי אלעזר לוין. את דרכו העיתונאית החל בשנת 1989 כפרילאנסר בעיתון גלובס ולאחר מכן צורף למערכת העיתון ככתב לענייני ערבים. בשנים 1995-2000 שימש כרכז מערכת. ב-2000 מונה לעורך החדשות, תפקיד אותו מילא עד 2006.

משמש כעורך המשפטי ובעל טור באתר News1 שבעריכת יואב יצחק. במסגרת זו סיקר מאז שנת 2010 שורה של משפטים ופסקי דין חשובים, ובראשם משפט הולילנד ומשפט משה קצב. מפרסם סקירות ייחודיות על שופטים במדור השבועי "שיפוט מהיר", ופעם בשנה - מדד בלעדי של תפוקת שופטי בית המשפט העליון. לוין משמש גם כעורך הראשי של הביטאון "רואה החשבון" בהוצאת לשכת רואי חשבון בישראל.

גרוש ואב לשלושה.

השבת הרכוש היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1995 פרסם מאות כתבות, תחקירים ומאמרים בנושא השבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה. בין היתר פרסם באפריל 1995 את התחקיר הראשון בנושא רכוש הקורבנות שהופקד בבנקים בשווייץ בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה. סדרת כתבותיו הביאה להתעוררות גופים ישראליים, יהודיים ובינלאומים לפעולה בנושא ויצרה לחץ בינלאומי רב על ממשלת שווייץ ועל הבנקים השווייצרים להשיב את הכספים שנגזלו.

בשנים 1998-1996 פרסם תחקירים דומים על גזל רכושם של קורבנות השואה בבריטניה, אוסטריה וארץ ישראל, על גזל אוצרות תרבות וספרות, על הפקדת הזהב ששדדו הנאצים בארצות ניטראליות ועוד. היה חבר במשלחות ישראל לוועידות הבינלאומיות שנערכו בנושא בלונדון (1997) ובוושינגטון (1998). בשנת 1999 פרסם גם תחקירים מקיפים על גורל רכושם של יהודי מדינות ערב, שנאלצו לעזוב את ארצותיהם ולהותיר מאחוריהם את הרוב המכריע של נכסיהם. תחקירים אלו מהווים עד היום בסיס לפעילות הציבורית והפרלמנטרית בנושא זה. לוין פרסם מאות מאמרים בארץ ובחו"ל בנוגע לשוד רכושם של קורבנות השואה ובחקר השואה בתחומים אחרים, כתב עשרה ספרים (ארבעה מהם תורגמו לאנגלית) וכתב שורה של חוברות בנושאים אלו. כמו כן, היה עורך הסדרה הכלכלית של הוצאת ידיעות ספרים, ובמסגרת זו ערך את הספר "בלי כפית של כסף".

במאי 1997 זכה בפרס הוקרה של הסוכנות היהודית, על תרומתו הייחודית לחשיפה ולתיעוד של המאבק להשבת הרכוש שנגזל מקורבנות השואה. בשנת 2002 קיבל ציון לשבח מארגון "בני ברית" ובשנת 2004 זכה בפרס בוכמן היוקרתי של "יד ושם" על ספרו "שוד ושבר". בשנת 2009 זכה באות אומ"ץ על עבודתו הציבורית והמקצועית בנושא רכוש קורבנות השואה.[1]

תחקירים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחקירים בולטים נוספים שכתב לוין: הליקויים במערכות הייעוץ בבנקים לרכישת קרנות נאמנות (1991); קניית קולות במגזר הערבי בבחירות לכנסת ה-13, בניגוד לחוק (1992); האימפריה הכלכלית שהקימה תנועת חב"ד (1992); אי-גילוי נאות בדיווחי חברות בורסאיות (1993); ליקויים באסיפות כלליות של חברות ציבוריות הרשומות למסחר בבורסה (1993); האמת על פרשת רמי דותן (1993). בתחום המשפטי חשף לוין בשנת 2013 את הודאותיהם במשטרה של הנאשמים במשפט הולילנד, והיה הראשון שהצביע על החשד לפיו קנה אהוד אולמרט את שתיקתה של ראש לשכתו לשעבר, שולה זקן. בשנת 2015 חשף את הודאותיהם במשטרה של הנאשמים והעדים המרכזיים בפרשת עו"ד רונאל פישר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרק האחרון של השואה? המאבק להשבת רכוש יהודי אירופה. הוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, 1997.
  • פיקדון אחרון: גזל כספי קורבנות השואה בבנקים השווייצריים. הד ארצי, 1998. (באנגלית: The Last Deposit: Swiss Banks and Holocaust Victims' Accounts. Praeger, 1999.)
  • אויבי הוד מלכותו: בריטניה, השואה ורכוש הקורבנות. הוצאת משרד הביטחון, 1999. (באנגלית: His Majesty's Enemies: Great Britain's War Against Holocaust Victims and Survivors. Praeger, 2001.)
  • הרצחת וגם ירשת? המאבק להשבת רכושם של קורבנות השואה. יד ושם, 2000.
  • שקיעה במזרח: חיסול הקהילות היהודיות במדינות ערב ושוד רכושן. הוצאת משרד הביטחון, 2001. (באנגלית: Locked Doors: The Seizure of Jewish Property in Arab Countries. Praeger, 2001.)
  • אותיות של אש: עדויות מתקופת השואה בספרות ההלכתית. ידיעות אחרונות, 2002 [שתי מהדורות].
  • שוד ושבר: יהודי ורשה בין גרמנים, פולנים ובוגדים. ידיעות אחרונות, 2003. (באנגלית: Walls Around: The Plunder of Warsaw Jewry during World War II and Its Aftermath. Praeger, 2004.)
  • מורשת, ציונות, דמוקרטיה: 100 מושגי יסוד (עם יואל רפל). ידיעות אחרונות, 2003.
  • מבעד לדמעות: הומור יהודי תחת השלטון הנאצי. יד ושם, ידיעות אחרונות, 2004.
  • לקסיקון השואה. ידיעות אחרונות, 2005 ו-2006 [שתי מהדורות].
  • יום חושך ואפלה: ארבעה חודשים בקורות השואה. ידיעות אחרונות, 2006.
  • בלי כפית של כסף: 10 סיפורי הצלחה עסקיים. ידיעות אחרונות, 2006.
  • דם ואש ותימרות עשן: הגדת השואה לפסח. ידיעות ספרים, תשס"ח-2008.
  • הקרב האחרון: מרד גטו ורשה – הסיפור האמיתי (עם שלומית לן). ידיעות ספרים, תשס"ט-2009.
  • חשבון משותף: לשכת רואי חשבון, היישוב והמדינה - 80 שנות דוח. לשכת רואי חשבון, תשע"א-2011.
  • הנדון: השמדה. ועידת ואנזה והפתרון הסופי (עם שלומית לן). מודן, תשע"ב-2012.
  • קאפו באלנבי: העמדת יהודים לדין בישראל באשמת סיוע לנאצים. מורשת ויד בן-צבי, תשע"ו-2015.
  • מרד באושוויץ, התקוממות הזונדרקומנדו בתאי הגזים, 7 באוקטובר 1944, גדעון גרייף ואיתמר לוין, הוצאת משכל, 2017 (בגרמנית Aufstand in Auschwitz: Die Revolte des jüdischen "Sonderkommandos" am 7. Oktober 1944. Böhlau, 2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]