יואן קמרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יואן קמרון, בסביבות 1967

דונלד יואן קמרוןאנגלית: Donald Ewen Cameron; ‏24 בדצמבר 1901 - 8 בספטמבר 1967) היה פסיכיאטר אמריקאי-קנדי יליד סקוטלנד. נשיא האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, נשיא האגודה הפסיכיאטרית הקנדית ונשיא האגודה הפסיכיאטרית העולמית (אנ').

על אף המוניטין המקצועי הגבוה שלו, היה קמרון מושא לביקורת חריפה על ניסויים שערך בבני אדם ללא הסכמה מספקת מדעת, בטיפול בהלם חשמלי אינטנסיבי מאד, תרופות ניסיוניות וסמים פסיכואקטיבים קשים כולל LSD שנועדו "לבטל את הדפוסים הפתולוגיים" ובנייה מחדש של תודעת המטופלים. חלק מעבודה זו התרחשה במימון ה-CIA כדי להשיג הגנה על חיילים אמריקנים מפני שטיפת מוח סובייטית ושלא באופן רשמי להשיג שיטה מדעית לחקירת חשודים ולחילוץ מידע מנחקרים אלו, כחלק ממה שכונה "פרויקט MKUltra".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד יואן קמרון נולד בבריג אלן (אנ') שבסקוטלנד, בנו הבכור של כומר בכנסייה הפרסביטריאנית. קיבל תואר M.B., Ch.B. בפסיכולוגיה רפואית באוניברסיטת גלזגו בשנת 1924, ותואר D.P.M. מאוניברסיטת לונדון בשנה שאחריה. בשנת 1936 קיבל תואר דוקטור לרפואה בהצטיינות מאוניברסיטת גלזגו.

את התמחותו המעשית בפסיכיאטריה החל קמרון בבית החולים המלכותי לבריאות הנפש גרטנוול (אנ') בגלזגו בשנת 1925, בהמשך הוצג בפני הפסיכיאטר הסקוטי דייוויד הנדרסון (אנ') שהיה תלמידו של הפסיכיאטר השווייצרי-אמריקאי אדולף מאייר (אנ'). בעקבות התמחותו אצל הנדרסון נשלח להתמחות אצל מאייר בארצות הברית במרפאת פיפס שבבית החולים ג'ונס הופקינס (אנ') בבולטימור, מרילנד. תקופת ההתמחות שלו בארצות הברית בין השנים 1926–1928 מומנה באמצעות מלגת מחקר שהעניק לו הנדרסון.

ב-1928 עזב קמרון את בולטימור לטובת בורגהלזלי (אנ'), בית החולים הפסיכיאטרי של אוניברסיטת ציריך בשווייץ, שם למד אצל הנס וו. מאייר, ממשיך דרכו של הפסיכיאטר השווייצרי המשפיע אויגן בלוילר.

בשנת 1933 נישא קמרון לז'אן רנקין שאותה הכיר בעת שהיו סטודנטים באוניברסיטת גלזגו. היא הייתה קודם לכן הקפטן נבחרת הוקי שדה הסקוטית, שחקנית טניס תחרותי, ובהמשך מרצה למתמטיקה באוניברסיטת גלזגו. נולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת אחת.

ב-1936, עקר למסצ'וסטס כדי לכהן כמנהל חטיבת המחקר בבית החולים הממשלתי ווסטר (אנ'). בשנה זו פרסם את ספרו הראשון, "Objective and Experimental Psychiatry" אשר הציג את אמונתו כי הפסיכיאטריה צריכה לגשת ללימוד ההתנהגות האנושית בצורה מוקפדת ומדעית המבוססת על הביולוגיה. תאוריות ההתנהגות שלו הדגישו את האחדות של האורגניזם עם הסביבה. קמרון האמין בלב שלם בפסיכיאטריה קלינית שתהיה בנויה על שיטה מדעית קפדנית.

מלחמת העולם השנייה ומשפטי נירנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט MKUltra[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרויקט MKUltra

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואן קמרון בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.