לדלג לתוכן

יוחנן לקיצביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן לקיצביץ
יוחנן לקיצביץ
יוחנן לקיצביץ
יוחנן לקיצביץ
לידה 20 בפברואר 1943 (בן 81)
יוגוסלביה
לאום ישראלי
תחום יצירה קריקטורה, אנימציה, ציור
אתר רשמי

יוחנן לָקיצֶביץ (נולד ב-20 בפברואר 1943) הוא צייר, אנימטור ואמן קריקטורות ישראלי יליד יוגוסלביה.

יוחנן לקיצביץ נולד ביוגוסלביה. בשנת 1951 עלה לישראל. בסוף שנות השישים של המאה ה-20 למד אנימציה במחזור הראשון של היחידה לאנימציה בבצלאל. לאחר לימודיו הצטרף כמעצב, לטלוויזיה הישראלית, שם עבד עד שנת 2005. במסגרת עבודתו יצר קטעי אנימציה, גרפיקה ועיצב תפאורות לתוכניות שונות. בין יצירותיו פתיח האנימציה וקטעי אנימציה נוספים לתוכנית "ניקוי ראש" (19741976), קטעי אנימציה לתוכנית "ריצ'רץ'" (19751980), עיצוב הבובות עבור התוכנית "שלוש ארבע חמש וחצי" (1980), קטעי מעבר לאירוויזיון 1979 ועוד.

בנוסף לעבודתו בטלוויזיה הישראלית פרסם לקיצביץ קריקטורות בעיתונים "חדשות" "מוניטין" ו"קול ירושלים", אייר ספרי ילדים רבים ובהם "דבורה עומר מספרת על הרצל" (1998), ויצר את הדמות "שוש" שהפכה למותג של חברת "עלית". בין השנים 2000–2003 יצר סדרת קריקטורות יומיות שליוו קטעי תחזיות מזג האוויר. בשנת 2006 ראה אור ספר הקריקטורות שלו "כלוב הזהב".

לקיצביץ נשוי ליהודית, מורה, ובני הזוג הם הורים לשתיים: נעמי ותמר.[1]

  • 1967–1971 בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שאייר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גדעון רייכר וחיים שפירא, דרך גבר בעלמא, ספרי עידן, 1977.
  • גידי קורן, עלילות שובי דובי, ספריית הפועלים ,1979
  • לאה גרונוביץ, דבננה, הקיבוץ המאוחד ,1979
  • צבי רימון, מה העניינים: ספורים שאפשר לשכח, אלישר 1980
  • גידי קורן, צבעלונים: איך צבע ועוד צבע עושים בלון, ישראתז, 1982
  • לאה נאור, לא בכיתי הפעם, כתר, 1983
  • שושנה עינב, חיה הרטמן, (עורכות), מספורי 3, 4, 5 וחצי, 1983
  • ע. הלל, מה עושים העצים?, כנרת, 1986
  • עמרי יבין, הארנבת והצב ועוד., כנרת, 1988
  • עמרי יבין, החברים של שוש 1: זה שלי וזה שלי!, כתר, 1997

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב בר-און, ‏הכירו את האיש מאחורי הלוגו של שוש, באתר מעריב השבוע, 29 באפריל 2014.