מיכל סנונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכל סנונית
מיכל סנונית צילום אלי אלון.png
לידה 1940 (בת 81 בערך)
עין החורש, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת לילדים, עיתונאית
בן או בת זוג צבי אל-פלג עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טל סנונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכל סנונית (נולדה ב-1940) היא משוררת, סופרת לילדים, ועיתונאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל סנונית נולדה וגדלה בקיבוץ עין החורש שבעמק חפר. אביה, ממשפחת לרנר - יהלומנים אמידים מאנטוורפן ואמה, גם היא יוצאת בלגיה, היו ממייסדי הקיבוץ[1].

בנערותה עבדה כרועת צאן בקבוץ. לאחר שירותה הצבאי חזרה לקיבוץ והחלה ללמוד ספרות ותיאטרון.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנונית החלה את כתיבתה כבר בגיל צעיר, והוריה שמרו מחברות שירים וסיפורים שלה, כבר מכיתה ג'[2],

לאחר שסיימה את לימודיה, עבדה כעיתונאית בעיתון "על המשמר", במסגרתו ניהלה ראיונות וערכה את נושאי התרבות, ובמשך כארבע שנים ערכה את המוסף השבועי שלו "חותם".

במשך שנים רבות עבדה סנונית במסגרת "אמנות לעם", מרצה ומשוחחת עם ילדים ותלמידים בכל הארץ בנושאי ספרות.

היא כתבה 12 ספרי שירה לקוראים מבוגרים, שזכו להצלחה רבה, וספרים רבים לילדים, בהם עבדה עם מיטב המאיירים. ספריה לילדים זכו לתפוצה רבה.

בשנת 2021, קיבצה 500 שירים מפרי עטה במשך כ-55 שנים, בספרה "שירת מיכל - כל השירים"[3]

ציפור הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ציפור הנפש (ספר)

בשנת 1985, בזמן שהותה באיטליה, כתבה סנונית את הספר "ציפור הנפש". במקור נכתב הספר לילדים, ועד מהרה תורגם לעשרות שפות, הפך לרב-מכר בינלאומי וזכה בפרסים רבים[4]. בישראל נמכר הספר בכ-100 אלף עותקים תוך פחות משנתיים[5]. בשנת 1986 הוא עובד להצגה על ידי דניאלה מיכאלי, רחל שיין ארגמן ומיכל ורד[6], הן גם הפיקו לאחר מכן קלטת וידאו של ההצגה, שיצאה ב-1991[7]. בינואר 1988 יצא אלבום של יוסי בנאי ונורית גלרון המבוסס על הספר, הכולל שירים שהולחנו על ידי אילן וירצברג ויוני רכטר וקטעי קריינות של יוסי בנאי[8]. בשנת 1993 זכה הספר במקום הראשון בעולם בתחרות לספרי ילדים. בשנת 2004 הופקה סדרת אנימציה על פי הספר[9]. בשנת 2009 עלה שוב כמחזה בפסטיבל ישראל[10], שזכה לביקורות אוהדות[11].

משיריה שהולחנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תחת עץ האהבה" (לחן: אילן וירצברג, ביצוע: נורית גלרון ויוסי בנאי), "בסוף כל הדרכים" (לחן: דרורה חבקין, ביצוע: הפרברים), "כשנגעת בי" (לחן: יסמין אבן, ביצוע: יסמין אבן וסימה לוי דוכין). בשנת 2008, עובד ספרה "ירמיאו החתול" ליצירה מוזיקלית שהלחין אייל באט וביצעה התזמורת הקאמרית הישראלית[12].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודה מצד אביה, נספה בשואה, ואביה הקפיד לשמור על שם משפחתם לרנר, לזכרו, למרות הבקשה לעברות השם באותם ימים בארץ[2]

סנונית הייתה חברה בעין החורש כ-20 שנה, נישאה ליהודה סנונית (הנדסאי בניין), שהיה ילד חוץ בקבוץ שלה, ולהם 7 נכדים משלושת ילדיהם: השחיין ושחקן כדורמים טל סנונית, לליב, מנכ"לית הקרן לפיתוח לוד, ותמר פורר-סנונית שופטת לענייני משפחה[2]

נישאה נישואים שניים לצבי אל-פלג עד לפטירתו ב-2015. אחותה היא העיתונאית ניבה לניר[13].

מתגוררת בתל אביב[2].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיניים בראי (1966)
  • זהר שובב (1969) – סיפור פיוטי על ילד שאהב להתפאר ולהציק לחיות, עד שלמד לקח.
  • שירים ואוהבים (1969)
  • אישביש (1969) – מעשה באדם שביקש לשווא לעשות המון דברים יפים, עד שרצונו העז גבר על כל מכשול.
  • מה יש לי לעשות (1970. פרס אסתר רבינוביץ')
  • שירים למי שאוהבים (1972)
  • שפתיים לעשות דבש (1973)
  • יואש ראש קש (1975)
  • אני ויואב מטיילים עכשיו (1976)
  • טל ומיה וכל החבריה (1977) – קובצי שירה לילדים.
  • פנטזיה קיבוצית (1980)
  • יורם והגור הקטן (1981) – סיפור מצולם.
  • בקצה הגוף (1984)
  • ציפור הנפש (1985) – מעשה בציפור המסמלת את נפשו של האדם.
  • הסוד של אבשלום (1987)
  • אדם והפרח (1988) - מעשה באדם שנקשר לפרח שצמח בגינתו שמודיע לו שהגיע זמנו ללכת[14].
  • מי מפחד משירים רומנטיים? (1988)
  • איילת השחר (1988) - מעשה בנערה מסתורית בעלת כוכבים בתור עיניים שאינה מסוגלת להביט על עצמה ומחפשת דרך שבה תוכל לעשות זאת.
  • דרך הלב (1988)[15]
  • נגיעה (1990)
  • מסיבה משפחתית (1992)
  • בא והולך (1992)
  • איש עם כובע על הגובה (1994)
  • תום כבר לא לבד (1995)
  • כשאמא ואני (1996)
  • שלום גן, אני כאן (1998)
  • לי אור (1999)
  • בוא וחבק אותי (2000)
  • יד ביד עם אלוהים (2000)
  • תגיד לי שאתה... תגידי לי שאת... (2004)
  • כמה דב בבית (2004)
  • שירה נוסעת העירה (2006)[16]
  • שירת הלב (2007)
  • ירמיאו החתול (2008)[17]
  • שאהבה נפשי (2009)
  • דניאל וסודות הים (2010)
  • יחזקאל הצב, מודן, (2011)
  • גלי והמפלצת המעופפת, מודן, (2013)
  • אני אומרת זאת מאהבה, מודן, (2015)[18]
  • ערש חלב ודבש, מודן, (2017)[19]
  • שירת מיכל, מודן, (2021) - כל השירים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מיכל סנונית, library.osu.edu
  2. ^ 1 2 3 4 5 שיר, סמדר (21 באוקטובר 2021). "מיכל סנונית: "הוצאת הספרים לא רצתה בהתחלה את 'ציפור הנפש'"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-28 באוקטובר 2021. 
  3. ^ שירת מיכל - מיכל סנונית
  4. ^ מיה סלעלאחר מכירת 120 אלף עותקים, "ציפור הנפש" ייצא בבריטניה במהדורה מיוחדת, באתר הארץ, 20 בינואר 2010
  5. ^ דב אלפון, מדפיסים בלבד, כותרת ראשית, 7 במאי 1987
  6. ^ יוסי עוזרד, הצגה - ציפורה נחמדת, חדשות, 30 בדצמבר 1986
    רחל שיין ארגמן, הצגת ה־200 - ציפור הנפש, גם אמריקה רוצה, חדשות, 25 בדצמבר 1988
  7. ^ חגי לוי, "ציפור הנפש" מכה שלישית, חדשות, 12 באוגוסט 1991
  8. ^ תקליט בעבודה, חדשות, 11 בדצמבר 1987
  9. ^ ענת באלינטסדרת אנימציה ישראלית לפי "ציפור הנפש" נמכרה לשידור בארה"ב, באתר הארץ, 3 בינואר 2004
  10. ^ תמר רותםהכי נוח עם ילדים: מיכל סנונית ו"ציפור הנפש" בפסטיבל ישראל, באתר הארץ, 17 במאי 2009
  11. ^ נורית אסיאג, עכבר העיר תל אביב, ציפור הנפש: הצגה מושלמת לאוהבי הספר, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2009
  12. ^ אורון שמיר, עכבר העירירמיאו החתול - קונצרט, באתר הארץ
  13. ^ הבלש הפרטי של ניבה, "העולם הזה", גיליון 1999 מ-24 בדצמבר 1975, עמוד 29
  14. ^ ירון פריד, 'בשבי הנחמדות' - איילת השחר ואדם והפרח, מאת מיכל סנונית, כותרת ראשית, 9 במרץ 1988
  15. ^ מיכאל דק, 'עוד להיט' - "דרך הלב" מאת מיכל סנונית, כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1988
  16. ^ קובי ניב, ‏הצילו את יערות הגשם, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2007
  17. ^ רן יגיל, סיפור אחד ודי: אושר בסוסלנד, באתר nrg‏, 18 בינואר 2010
  18. ^ עפרה בנג'ו"אני אומרת זאת מאהבה": שירה קלאסית במיטבה, באתר הארץ, 1 ביוני 2015
  19. ^ יותם ראובני"ערש חלב ודבש": בין הפשוט לפשטני, באתר הארץ, 24 ביולי 2017