אירוויזיון 1979

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירוויזיון 1979
1979 eurovision.jpg
מספר התחרות 24
תאריך 31 במרץ 1979
גמר 31 במרץ 1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחים ירדנה ארזי ודניאל פאר
רשת השידור המפיקה ישראלישראל רשות השידור
העיר המארחת ישראלישראל ירושלים, ישראל
השיר הזוכה ישראלישראל  ישראל – "הללויה"
שיטת הניקוד שופטים מהמדינות השונות מצביעים ומעניקים 1–8, 10 או 12 נקודות לעשרה שירים.
מספר המדינות המשתתפות 19
מספר השירים 19
מדינות שחוזרות לאחר פרישה אין
מדינות שפרשו מהתחרות טורקיהטורקיה  טורקיה
מופעי פתיחה/ביניים פתיחה: הסרטון "מראות מירושלים"
ביניים: "שלום 79"
סיימו עם 0 נקודות אין
המדינות המשתתפות
ESC 1979 Map.svg
  המדינות המשתתפות
  מדינות שהשתתפו בעבר אך לא השנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחרות הזמר אירוויזיון 1979 הייתה ההפקה ה-24 של תחרות השירים הבינלאומית השנתית של איגוד השידור האירופי. התחרות נערכה בבנייני האומה שבירושלים, ישראל. הגישו שדרן הטלוויזיה דניאל פאר (עברית ואנגלית) והזמרת ירדנה ארזי (צרפתית). ארזי ייצגה את ישראל באירוויזיון 1976, כחלק משלישיית שוקולד מנטה מסטיק. נציגיה של ישראל, להקת חלב ודבש (סולנית: גלי עטרי) ניצחו באירוויזיון הזה עם השיר "הללויה", אחד השירים המצליחים והאהובים ביותר בתחרות. זה היה ניצחון שני רצוף לישראל.

באירוויזיון נרשמו מספר חזרות מרשימות של משתתפים מהעבר; צרפת שלחה את אן-מארי דוד, שזכתה באירוויזיון 1973, עבור לוקסמבורג. שווייץ שלחה בפעם השלישית באותו עשור את פטר, סו ומארק, כשהפעם הם מלווים בפורי, גורפס וקנירי. סנדרה רימר שייצגה כבר את הולנד פעמיים בעבר, נשלחה בפעם השלישית. אניטה סקורגן הנורווגית נשלחת לייצג את ארצה, שנתיים אחרי ההופעה הקודמת שלה, ב-1977.

בתחרות ניצחה כאמור ישראל, שהייתה למדינה השלישית (אחרי ספרד ב-1969 ולוקסמבורג ב-1973), שזכתה שנתיים ברציפות. זכייתה של ישראל באירוויזיון זה הייתה דרמטית במיוחד, כאשר נותר צוות שיפוט אחרון וספרד הובילה על ישראל ביתרון של נקודה אחת (116 לספרד לעומת 115 לישראל). ישראל הייתה זקוקה לשתי נקודות כדי לזכות בתחרות, וצוות השיפוט האחרון – של ספרד – העניק לישראל 10 נקודות. ישראל זכתה בתחרות עם 125 נקודות לעומת 116 נקודות של ספרד, שהסתפקה במקום השני.

שיר זכור ואהוב מהתחרות הוא "ג'ינגיס חאן" בביצוע הלהקה בשם זהה. הלהקה ייצגה את גרמניה וסיימה במקום הרביעי, כשלאחר התחרות השיר נהפך ללהיט מצעדים והוא מהזכורים ביותר בתולדות התחרות. זאת הייתה הופעת הבכורה של הכותבים ראלף זיגל וברנד מיינונגר כצמד, כשבשנים הבאות הם כתבו, הלחינו והפיקו יחד שירים נוספים בתחרות (למדינות כמו גרמניה, לוקסמבורג, שווייץ, דנמרק, פורטוגל ומונטנגרו).

למקום השני, כאמור, הגיעה ספרד, ואילו במקום השלישי זכתה צרפת, כשגרמניה ואירלנד סוגרות את החמישייה במקום הרביעי והחמישי, בהתאמה.

זכייתה של ישראל בתחרות שימשה גם כבסיס לקומדיית הפולחן הטלוויזיונית "הללויה" משנת 2003, ורגעי הזכייה המקוריים אף מונצחים באותו סרט.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 19 מדינות, לאחר שטורקיה החליטה לפרוש. בספר האוטוביוגרפיה של האירוויזיון שיצא בשנת 2005 ונכתב על ידי ההיסטוריון ג'ון קנדי אוקנור, נכתב כי טורקיה התכוונה להשתתף בתחרות, והוגרלה להופיע כשיר מס' 11 (בין ישראל וצרפת), עם הזמרת מריה ריטה אפיק בשיר "Seviyorum" ("אני אוהבת"). למרות זאת, טורקיה הוכרחה לפרוש מהתחרות תחת לחץ מהמדינות המוסלמיות שהתנגדו לקיום התחרות בישראל.

המשלחת השווייצרית נתקלה בבעיות ביטחוניות בנמל התעופה בן-גוריון כשנאלצה להסביר מדוע היא נושאת עמה כמות כה גדולה של פחים, מגרפות, קוצרים ופותחני בקבוקים, שבהם נעשה שימוש במהלך ההופעה התיאטרלית של הלהקה שייצגה אותם.

הנציגה הבלגית, מישה מארה, התאכזבה מהשיר איתו נשלחה להשתתף בתחרות. היא סירבה להקליט אותו באולפן מקצועי, ועד היום השיר הוא אחד מהשירים הבודדים באירוויזיון שלא הוקלטה להם גרסת אולפן.

מונקו, שסיימה במקום ה-16 בתחרות, החליטה לפרוש מאירוויזיון 1980, וחזרה רק 25 שנים לאחר מכן, באירוויזיון 2004.

מלבד המדינות המתחרות, התחרות שודרה גם ברומניה, בהונג קונג ובאיסלנד.

בראש מטה הפקת המופע של הטלוויזיה הישראלית עמד יצחק שמעוני, הבמאי היה יוסי צמח, ומפיק המופע היה אלכס גלעדי. הליווי המוזיקלי בוצע על ידי 39 נגנים מישראל, בניצוחו של יצחק גרציאני. תפאורת המופע תוכננה על ידי דב בן-דוד, ולטובת הקמתה פורקו הכיסאות של 10 שורות הישיבה הראשונות בבנייני האומה. במסגרת ההכנות הותקנה תאורה שצרכה כחצי מגוואט חשמל, ולטובת הפעלתה הותקן חיבור חשמל משני מקורות נפרדים וגנרטור לגיבוי. ציוד השידור כלל גם שש מצלמות טלוויזיה צבעוניות ו-65 מיקרופונים. המופע כלל את הסרטון "מראות מירושלים" שארך כ-5 דקות והוקרן לפני השירים המתחרים, והופעת ריקודי עם ישראליים. קטעי הקישור בין השירים בוצעו על ידי דודו גבע ויוחנן אלקבץ וכללו תמונות נוף טיפוסיות של המדינה המתחרה, כרקע להופעה של להקת פנטומימה שכללה את יורם בוקר, עזרא דגן, חנוך רוזן ואחרים. הערכות היו כי כלל המשתתפים במשלחות הגיע לכ-700 אנשים בסך הכל[1].

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

# מדינה שפה ביצוע שם השיר בשפת מקור שם השיר בעברית מיקום ניקוד
1 פורטוגלפורטוגל פורטוגל פורטוגזית מנואלה בראבו Sobe, sobe, balão sobe מעלה, מעלה, בלון, מעלה 9 64
2 איטליהאיטליה איטליה איטלקית מתיה בזאר Raggio di luna קרן הירח 15 27
3 דנמרקדנמרק דנמרק דנית טומי סיבאך Disco Tango דיסקו טנגו 6 76
4 אירלנדאירלנד אירלנד אנגלית קהאל דאן Happy man אדם מאושר 5 80
5 פינלנדפינלנד פינלנד פינית קטרי הלנה Katson sineen taivaan אני מסתכלת על שמי התכלת 14 38
6 מונקומונקו מונקו צרפתית לורן וויינר Notre vie c'est la musique חיינו הם המוזיקה 16 12
7 יווןיוון יוון יוונית אלפידה Σωκράτη סוקרטס 8 69
8 שווייץשווייץ שווייץ גרמנית פיטר, סו, מארק + פורי, גורפס וקנירי Trödler & Co הבטלן וחבורתו 10 60
9 גרמניהגרמניה גרמניה גרמנית ג'ינגיס חאן Dschinghis Khan ג'ינגיס חאן 4 86
10 ישראלישראל ישראל עברית חלב ודבש (סולנית: גלי עטרי) הללויה 1 125
11 צרפתצרפת צרפת צרפתית אן-מארי דוד Je suis l'enfant soleil אני ילדת השמש 3 106
12 בלגיהבלגיה בלגיה הולנדית מישה מארה Hey Nana היי נאנא 18 5
13 לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג צרפתית ג'ין מנסון J'ai déjà vu ça dans tes yeux כבר ראיתי זאת בעיניך 13 44
14 הולנדהולנד הולנד הולנדית סנדרה Colorado קולורדו 12 51
15 שוודיהשוודיה שוודיה שוודית טד יארדסטאד Satelitt לוויין 17 8
16 נורווגיהנורווגיה נורווגיה נורווגית אניטה סקורגן Oliver אוליבר 11 57
17 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה אנגלית בלאק לייס Mary Ann מרי אן 7 73
18 אוסטריהאוסטריה אוסטריה גרמנית כריסטינה סימון Heute in Jerusalem היום בירושלים 18 5
19 ספרד (1977)ספרד (1977) ספרד ספרדית בטי מיסייגו Su canción השיר שלך 2 116

מבצעים חוזרים בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע מדינה שנים קודמות
אן-מארי דוד צרפתצרפת צרפת 1973 (מקום ראשון) כנציגת לוקסמבורג
סנדרה הולנדהולנד הולנד 1972 (מקום 4), 1976 (מקום 9)
אניטה סקורגן נורווגיהנורווגיה נורווגיה 1977 (מקום 14)
פיטר סו ומארק שווייץשווייץ שווייץ 1971 (מקום 12), 1976 (מקום 4)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירוויזיון 1979 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף וקסמן, אירוויזיון 79, מעריב, 8 בפברואר 1979
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיון
Eurovision Song Contest logo.svg
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארההולנדהולנד לני קורבריטניהבריטניה לולוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ' איןבריטניהבריטניה אחוות האדםצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזילי