יוחנן מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוחנן מזרחי, מגדולי רבני תימן בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי שמו האמיתי היה רבי זכריא החלפוני, אך הוא כינה את שמו "יוחנן מזרחי", יוחנן כהודאה לה' על שחננו בבנים ונענה לתפילותיו, מזרחי כנראה על שם מקום מגוריו שנקרא "מדנח" שבארמית הוא מזרח.

חי בערים מדנח וגרמא, שניהם באזור העיר רדאע. באחד משירי ההודאה לה' על שזיכהו בבנים הוא מתפלל שיהיו תלמידי חכמים וכך הוא כותב:

לעולם יהיו גורסים לאנ"ך והגדות וכל הקונדריסים, ומתניתין ותוספות ורבא ותוספתא לחיבור הקרסים, מלומדים יהו תלמוד שנים אשר כולם בחכמתם בלוסים, ירושלימי ובבלי והרי"ף והרא"ש ופרש"י והרמב"ם יחוסים.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יוחנן מזרחי חיבר פירוש הלכתי על המשנה והתלמוד, משערים שהיה זה חיבור על כל הש"ס (משנה ותלמוד), וממנו שרד רובו של החיבור. שם החיבור בכללותו נקרא "מזרחי".

עיקר החיבור מבוסס על הלכותיו של הרמב"ם במשנה תורה. יש מסכתות שכל פירוש המזרחי מבוסס על הרמב"ם ואף במסכתות ששילב בהן פוסקים נוספים, עדיין השפעתו של הרמב"ם היא המכרעת. מעבר למלאכת ההעתקה, רגיל המחבר לשנות בנוסח ההלכות לבאר בקצרה להחסיר ולהוסיף לאורך כל חיבורו.

יש דמיון מה במגמה בין המזרחי לבין "שלטי הגיבורים" הידוע, ואכן בחלק ניכר מחיבור המזרחי נחלק החיבור לשתי כותרות משנה הנקראות "שלטי הזהב" ו"טירת כסף". גדולי חכמי תימן במאה ה-17, רבי יחיא בשירי ורבי יצחק ונה מזכירים אותו בחיבוריהם, דבר המעיד על פרסומו ועל גדלותו בעיני בני דורו. גם גדול רבני תימן במאתיים השנים האחרונות, המהרי"ץ, מצטט את המזרחי בפסקיו, אך נראה כי לא ידע את שם המחבר.

בשנת ה'תשנ"ז, 1997, הוציא לאור בפעם הראשונה הד"ר משה גברא את פירוש המזרחי למסכתות ברכות ופסחים, אולם זהו רק חלק קטן מתוך חיבור רב היקף שעדיין נשאר בכתב יד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר משה גברא, מבוא למשנה ותלמוד עם פירוש המזרחי, התשנ"ז 1997.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]