יוחנן שטסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן שטסמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אין תמונה חופשית

יוחנן שטסמן (נולד ב-1943) הוא ראש המכון לחקר הזקנה ולשעבר מייסד וראש המערך לשיקום וגריאטריה בבית החולים הדסה הר הצופים, ויו"ר החוג לגריאטריה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. הוא פרופסור מן המנין ברפואה פנימית וגריאטרית. בין השנים 1998 ל-2004 שימש מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

התמחותו של שטסמן היא בתחום הרפואה הפנימית והרפואה הגריאטרית. יזם מחקרים רבים בתחום זה והיה אחראי להקמתן של מחלקות גריאטריות בבתי חולים שונים ושירותים קהילתיים ברפואה גריאטרית, בישראל. כתב ופרסם למעלה מ-150 מאמרים מדעיים במיטב הספרות הרפואית הגריאטרית והגרונטולוגית. היה אחד מחמשת המומחים הראשונים בישראל ברפואה גריאטרית (1985).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לד"ר ברוך והלנה שטסמן. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר. בשנים 1964-1962 שירת בצה"ל כלוחם ביחידות נח"ל מוצנח וחי"ר, בשילוב לימודים בישיבת ההסדר "כרם ביבנה", ובשנת 1965 הוסמך לרבנות.

בשנים 1967–1973 למד רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. עם סיום לימודיו עבר קורס קציני רפואה, והשתלב כרופא במערך המילואים של צה"ל, במסגרתו הגיע לדרגת רב-סרן.

בשנים 1977–1984 עבד כרופא במחלקה הפנימית בבית החולים הדסה הר הצופים. בשנים 1984-1980 עבד במקביל כרופא ראשי במחלקות לשיקום וגריאטריה בבית החולים הרצוג בירושלים. בשנים 1988-1984 היה מנהל המחלקות לשיקום וגריאטריה בבית החולים הרצוג, ובשנים 1988–1991 היה מנכ"ל בית החולים. בשנים 1967-1970 למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים[1].

בשנת 1991 הוזמן להקים את המכון לרפואה גריאטרית של שירותי בריאות כללית בירושלים.

בשנים 1993–1998 ובשנים 2004–2011 היה גם ראש המערך לשיקום וגריאטריה בבית החולים האוניברסיטאי הדסה הר-הצופים.

ב-1998 מונה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. הוא הרחיב את הפעילות המקצועית של המוסד ובמיוחד טיפח את גמלאות הסיעוד. במהלך כהונתו נאבק במגמה של קיצוץ קצבאות המוסד, ובין השאר כתב בעניין ביטוח אבטלה:

"מדי שנה מוגשות הצעות לקיצוץ באחדים מענפי הביטוח הלאומי במסגרת חוק ההסדרים. רובן נופלות בדרך במסלול המפותל של האישור בממשלה ובכנסת. אולם כוח ההתמדה והעקשנות מביאים לקיצוצים מסוימים מדי שנה, עד שלא נשאר כמעט מאומה מביטוח אבטלה וגם את כבשת הרש מעוניינים לקצץ."[2]

ב-2004 התפטר מתפקידו במחאה על הקיצוצים בקצבאות[3] וחזר לתפקידיו המקצועיים והרפואיים.

לשטסמן, ששימש כרופאו האישי של הרב עובדיה יוסף, היו קשרים קרובים עם תנועת ש"ס.[4]

שטסמן נמנה עם ראשוני היישוב בית אל, וכיום הוא מתגורר בירושלים, נשוי לפנינה ואב ל-5 ילדים. ב-2007 התמנה בנו, הרב שלמה שטסמן, לדיין.[5]


יסוד וניהול שירותים רפואיים וגריאטריים בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור יוחנן שטסמן יזם, תכנן, הקים וניהל שירותים גריאטריים רבים בירושלים.

בשנים 1984–1991 הוא הפך את בית החולים הפסיכיאטרי הרצוג (עזרת נשים), שהייתה בו מחלקה שיקומית אחת, למרכז לשיקום וגריאטריה ובו שבע מחלקות גריאטריים בנוסף לשתי מחלקות פסיכיאטריות. בשנים 1989-1991 שימש כמנכ"ל בית החולים הרצוג. במסגרת זאת, הוא יזם את הקמת המחלקה הראשונה בישראל ל"גריאטריה תת-חריפה", שמטרתה לאשפז חולים לטיפול המשכי במחלות פנימיות בזיקנה.

פרופ' שטסמן הוזמן ב-1991 להקים את המכון לרפואה גריאטרית של שירותי בריאות כללית בירושלים, ומאז ניהל אותו באופן כמעט רצוף עד היום. במסגרת זאת היה הרופא הראשון בישראל שיסד וניהל מפעל "אשפוז בית" לקשישים בירושלים במסגרתו אושפזו בביתם משך השנים עד 500 חולים קשים בו זמנית, ובמשך השנים עשרות אלפי קשישים. באשפוז בית במסגרת המכון, מטופלים חולים במחלות פנימיות קשות. חולי סרטן מתקדם, שיקום בית וכמאה חולים בהנשמה ממושכת. הוא הקים במסגרת המכון, "יחידה להערכה גריאטרית", הראשונה מסוגה בישראל, לאבחון רפואי תפקודי וקוגניטיבי של קשישים בירושלים, ושירותים רבים נוספים.

פרופסור שטסמן יזם והקים ב-1997 את המרכז לשיקום וגריאטריה "הוד עמל" במעלה אדומים, בו כ-200 מיטות אשפוז, ב-5 מחלקות שונות, ועדיין מנהל אותו כיום.


מחקר והוראה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור שטסמן יזם, תכנן והקים את "המחקר הלונגוטודינלי של הזיקנה בירושלים" ב-1990. במסגרת זאת, הוא חקר עם תלמידיו וחבריו אלפי קשישים תושבי ירושלים, כולם ילידי 1920–1921, בעת היותם בני 70. הוא בדק את מצב כל אחד מהם בדיקה רפואית מקיפה, כולל בדיקות מעבדה, בדיקות תפקודיות, סוציאליות, אפקטיביות, וקוגניטיביות. כך נתקבלה תמונה מקיפה על כל אחד ממשתתפי המחקר. נערך מעקב חוזר אחרי כל אחד מהשורדים, בעת היותם בני 78, 85, 90, 95, ובגיל 100. פרופסור שטסמן הוכיח שהנבדקים היו מדגם מייצג של בני גילם בירושלים.

מתוך בנק מידע מקיף זה, פורסמו מעל 100 עבודות מדעיות[6] מקוריות חשובות בתחומי הגריאטריה הרפואית והגרונטולוגיה במיטב הספרות המקצועית העולמית.

פרופ' שטסמן היה ב-1984 ממייסדי ההוראה ברפואה גריאטרית בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, ולימד רפואה גריאטרית לסטודנטים לרפואה ולרופאים משך שנים רבות.

הוא שימש כחבר ויו"ר של מספר ועדות ממשלתיות בענייני השירותים הרפואיים והחברתיים והזקנה. "הועדה לתכנון המערך הגריאטרי הלאומי ל-2010-2020 ו 2020-2030"[7], בראשותו, הצביעה לראשונה (2011) על המחסור החמור במיטות אשפוז לקשישים בבתי החולים הכלליים והגריאטרים במדינה, והגדירה זאת במונחים כמותיים, והציעה לממשלה פתרונות. מסקנות ועדה זו נקבעו כמדיניות משרד הבריאות, אך יישומן לא התקדם.


עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן שטסמן חובב לימודי תנ"ך ותלמוד מנעוריו, היה מורה לתנ"ך בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים (1967-1972).

ב-2014 הוציא את ספרו "פניני מקרא - תהילים" המבאר את תוכן מזמורי תהילים על פי המדרשים ופירושי הראשונים[8].


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות חיים, אתר דוקטורים
  2. ^ "הארץ", 18 בדצמבר 2001
  3. ^ מנכ"ל הביטוח הלאומי התפטר במחאה על הפגיעה בחלשים, אתר נענע10
  4. ^ אילן מרסיאנו, אשכנזי בש"ס? מגעים להכנסת פרופ' שטסמן לרשימה, באתר ynet, 8 בפברואר 2006
    אנשיל פפראנשי אמונו של הרב עובדיה מתייצבים שוב לדגל המשא ומתן, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2008
  5. ^ עמירם ברקת ויאיר אטינגר, בעקבות דיל ש"ס-אשכנזים: 12 דיינים חרדים, באתר הארץ, 20 במרץ 2007
  6. ^ stessman j. - Search Results, PubMed (באנגלית)
  7. ^ פרופסור יוחנן שטסמן, הועדה לתכנון המערך הגריאטרי הלאומי ל-2010-2020 ו-2020-2030, אוקטובר 2011
  8. ^ יוחנן שטסמן, פניני מקרא - תהילים, ירושלים: הוצאת צוף, 2014