חיים קניבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חיים קנייבסקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים קניבסקי
הגר"ח קנייבסקי בשמחת פורים.jpg
הרב חיים קניבסקי
לידה 8 בינואר 1928 (בן 90)
ט"ו בטבת ה'תרפ"ח
פינסק, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק הלכה, אגדה, גמרא
רבותיו אביו הרב יעקב ישראל קניבסקי, הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הרב ראובן כץ
חיבוריו דרך אמונה, שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה (שני משמאל), יד אליהו, 1990.
לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ

הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא מנהיג רוחני בולט בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

לאחר פטירת הרב אלישיב ב-2012 עמד הרב קניבסקי לצד הרב שטינמן בהנהגת רובו של הציבור החרדי-ליטאי, הקשור במפלגת דגל התורה וגיבה את הנהגת הרב שטינמן. מאז פטירת הרב שטינמן ב-2017 הוא מעורב יותר בהנהגת הציבור החרדי. רבים מגיעים לקבל את ברכתו ועצתו.

הרב קניבסקי חיבר ספרים רבים. הבולט שבהם הוא דרך אמונה, בתחום המצוות התלויות בארץ ישראל.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זיכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" וכן עם אביו עמו למד את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה בישיבת לומז'ה, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד בבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב שך שכיהן כר"מ בישיבה וכן שמע שיעורים מהרב אליהו דושניצר שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מהרב יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה[1]. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד שמונה למפקדם הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות[2].

בז' בכסליו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא". החתונה נערכה באולמי הצבי בפתח תקווה ובסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ, בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, הרב עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בשלב מאוחר יותר עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת הרב פנחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל עטרת יוסף, שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בתום השבעה לפטירת אביו, באב תשמ"ה (1985), נערך הספד בהיכל ישיבת פוניבז' בו התבטא עליו עליו הרב שך כי "הניח בן כמותו".

על אף היותו רב ליטאי פונים אליו רבים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל רבנים חסידיים).

הרב קניבסקי חבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.

סדר לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו הקנתה לו את התואר "מרן שר התורה" שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

לרב קניבסקי מחזור לימוד שעליו הוא מקפיד משנות העשרים לחייו והוא מכנה אותו "החובות"[3]. הוא מקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כולל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום הוא לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי והסוגיות המקבילות סוגיות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) לומד הרב קניבסקי את התלמוד ירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך הוא לומד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנה)[4]. בימי שישי הוא מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

הוא נוהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו במעמד קהל רב[5]. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו.

בשנה מעוברת בה פוחת העומס של הספק לימודו מנצל הרב קניבסקי את חודש העיבור לחיבור ספר תורני חדש.

במהלך השנים למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצין (עמו הוציא את ספרו שונה הלכות), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמיט והרב גדליה נדל[6]. בשנים האחרונות הוא לומד בעיקר בעצמו. את התלמוד הבבלי הוא לומד עם בנו הרב שאול יצחק.

הרב קניבסקי לא מוסר שיעורים או שיחות למעט שלוש פעמים בשנה. בימי פטירת החזון איש ואביו הוא מוסר שיעור תורני על פי דרך לימודם בבית הכנסת לדרמן, וביום פטירת הרב שך הוא מוסר שיעור משניות בביתו.

בהנהגת הציבור הליטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבותו הציבורית של הרב קניבסקי החלה בעת הקמת מפלגת דגל התורה ב-1989. הרב שך ביקש ממנו להופיע לצידו בכינוס יסוד המפלגה בבנייני האומה וצירף אותו עמו בנסיעתו לכינוס בירושלים. בכינוס בחירות שנערך לאחר מכן ביקש הרב שך שיביאו את הרב קניבסקי מביתו ורק לאחר מכן עלה לנאום כשהוא מקדיש חלק מנאומו לחלוק לו שבחים ולהדגיש את החובה לציית להוראותיו[7], ובין היתר אמר עליו כי "הוא הכי גדול ממה שיש לנו בעולם"[8].

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה התבקש הרב קניבסקי להצטרף למועצה. לאחר שסירב הורה הרב שך לצרפו לצד חמיו הרב אלישיב כ"חבר בעל דעה", שיש להתחשב בדעתו אף אם לא השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה[9]. ב-2012, כאשר מפלגת בני תורה התמודדה בבחירות המוניציפליות בשלוש ערים מול דגל התורה, השתתף בישיבת המועצה כדי להביע את תמיכתו הפומבית בדגל התורה. באותה תקופה התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת בני תורה וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת"[10]. לאחר הבחירות הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי בני תורה במוסדות החינוך ובקהילות.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ביתד נאמן מכתב בכתב ידו, שבו כתב: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה"[11].

לאחר פטירת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בדצמבר 2017 גברה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור החרדי ליטאי הקשור בדגל התורה. לצידו בהנהגה עומד הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' העומד בראש מועצת גדולי התורה של המפלגה. החל מאדר תשע"ח הוא מכונה ביתד נאמן "רשכבה"ג". באוקטובר 2018 לקראת הבחירות לרשויות המקומיות השתתף שוב בישיבת מועצת גדולי התורה[12].

הרב קנייבסקי עומד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה רבים, בהם עטרת שלמה, יששכר באהליך, קופת העיר, ועד הרבנים לענייני צדקה, לב לאחים ובד"ץ שארית ישראל.

הוא מקבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה וברכה בתחומים שונים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים קניבסקי עם בנו הרב אברהם ישעיהו

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שנפטרה בשנת תשע"ב (2011). שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך.

בנותיו ובניו:

  • חנה (נפטרה תשע"ד, 2014), הייתה נשואה לרב שרגא נח שטיינמן (בנו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן), ראש ישיבת קהילות יעקב בבני ברק.
  • הרבנית לאה קולדצקי, נשואה לרב יצחק - מגיד מישרים. מקבלת קהל כמנהגה של אמה המנוחה.
  • הרב אברהם ישעיהו, עורך כתבי סבו הסטייפלר "קריינא דאיגרתא" וכמה מספרי אביו. מחבר ספר "מוסר אב" - משא ומתן עם אביו על הלכות בן סורר ומורה. בעבר כיהן כראש ישיבת "שפת הים" לבעלי תשובה.
  • רות, נשואה לרב יהושע צביון.
  • הרב שלמה, ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק.
  • ברכה, נשואה לרב זליג ברוורמן - ראש ישיבות סדיגורה ונתיבות יצחק, ועורך ביאוריו של חמיו לתלמוד הירושלמי ולמסכת כלה רבתי.
  • דינה, נשואה לרב אלעזר דוד אפשטיין, ר"מ בישיבת תורה בתפארתה ומחבר הספרים "משנת השבת" ו"שחיטת חולין".
  • הרב יצחק שאול (שוקי)[13], חברותא של אביו וכותב חלק ממכתביו. עומד בראש מערכת ספרי "דעת נוטה" שבהם תשובות של אביו על סדר שולחן ערוך. מחבר הספרים "בר גיבול" על מלאכת לש, ו"אהל עראי" על מלאכת בונה. בנו, יעקב ישראל (יענקי) קניבסקי, מנהל את סדרי הכניסה אל הרב ומתווך בינו לבין אישים פוליטיים ואחרים[14][15].

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קניבסקי מרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד[17]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:

  • דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים[18].
  • דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
  • כל משאלותיך - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, מסודר לפי סדר פרשיות השבוע. מאת הרב אליהו מן בעריכת יעקב אריאל, בני ברק תשע"ח
  • שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
  • בהיר בשחקים - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך

בשנת תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן.

בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

הרב קניבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב גדליה הוניגסברג, בתוך מנחת תודה (תשע"ד) - מהנהגות הרב קניבסקי
  • הרב גדליה הוניגסברג, החובות - על סדרי לימודו של הרב קניבסקי, אדר א' תשע"ו.
  • רבי חיים - ביוגרפיה וסיפורים, אדר א' תשע"ו
  • אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד - על ההנהגות ההלכתיות של הרב קניבסקי, תשע"ו
  • רפאל הלוי, גדול בקרבך, אוסף סיפורים. אדר ב' תשע"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים קניבסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ב. הלחמי, הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א פותח צהר נרחב לימי עלומיו בישיבת לומז'ה, מוסף שבת קודש יתד נאמן - פסח תש"ע
  2. ^ שי איזנברג, מיהו מפקדו של הגר"ח קנייבסקי?, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2009
  3. ^ גדליה הוניגסברג, החובות של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, בני ברק 2016, בהקדמה
  4. ^ גדליה הוניגסברג, החובות של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, בני ברק 2016, עמוד כ'
  5. ^ זאב בלוי, הדרן עלך • רשכבה"ג מרן הגר"ח קנייבסקי בסיום הש"ס בער"פ, באתר JDN, ט״ז בניסן תשע״ח
  6. ^ גדליה הוניגסברג, החובות של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, בני ברק 2016, עמוד מ"ו
  7. ^ שמעון ברייטקופף וישראל גרובייס, "אדיר במלוכה", משפחה גיליון 1351 - חג הפסח תשע"ח
  8. ^ ישראל כהן, ‏הרב שך על הגר"ח: "הכי גדול ממה שיש לנו בעולם", באתר כיכר השבת, 16 באוקטובר 2013
  9. ^ פרוטוקול הקמת מועצת גדולי התורה בתוך "אדיר במלוכה", משפחה גיליון 1351 - חג הפסח תשע"ח
  10. ^ שרי רוט, הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2013
  11. ^ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
  12. ^ מועצת התורה של דגל התורה התכנסה - אין תמיכה במאיר רובינשטיין, באתר לדעת
  13. ^ ישראל כהן, המושכים בחוטים - פרק א': אנשי בית הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2014
  14. ^ חיים בוזגלו, 5 המשפיעים של השנה: חיים בוזגלו בחר את האישים של תשע"ח, באתר חרדים10, 9 בספטמבר 2018
  15. ^ יקי אדמקר‏, "המתווך" של ליברמן והנכד המיוחס: אנשי הצללים של הציבור החרדי, באתר וואלה! NEWS‏, 20 בספטמבר 2018
  16. ^ להלן כרכי הפירוש למסכתות: מעשרות, תשמ"ט; מעשר שני, תשמ"ט; חלה, תש"ן; ערלה, תש"ן; ביכורים, תש"ן; שקלים, תשנ"א; פסחים, תש"ס; ראש השנה, תש"ס, באתר HebrewBooks
  17. ^ דוגמה לתשובה בענייני יחוסו של המשיח
  18. ^ שלמה ברזל, ‏70 אלף מכתבים כונסו לשו"ת הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2009