חיים קניבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חיים קנייבסקי)
חיים קניבסקי
שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי
הגר"ח קנייבסקי בשמחת פורים.jpg
לידה 8 בינואר 1928
ט"ו בטבת ה'תרפ"ח
פינסק, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במרץ 2022 (בגיל 94)
ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מקום פעילות בני ברק, ישראל
תקופת הפעילות 19582022 (כ־64 שנים)
השתייכות יהדות חרדית
רבותיו אביו הרב יעקב ישראל קניבסקי, הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הרב ראובן כץ
חיבוריו דרך אמונה, שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)
בת זוג בת שבע קניבסקי
אב יעקב ישראל קניבסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חנה שטיינמן, לאה קולדצקי, אברהם ישעיהו קנייבסקי, רות צביון, שלמה קנייבסקי, ברכה ברוורמן, דינה אפשטיין, יצחק שאול קנייבסקי
מספר צאצאים 8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה (שני משמאל), יד אליהו, 1990.
לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ.

הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי[1] (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים. הבולט שבין ספריו הוא "דרך אמונה", העוסק בתחום המצוות התלויות בארץ. הרב קניבסקי היה מפורסם אף מחוץ למגזר החרדי ורבים ראו בו את גדול הדור והגיעו לקבל את ברכתו ועצתו.

מאז פטירת הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת 2017 ועד לפטירתו, היה אחד משני מנהיגי הציבור הליטאי, לצד הרב גרשון אדלשטיין. השתתף בכמה מישיבות מועצת גדולי התורה של דגל התורה, אף שלא היה חבר בה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו: הרב שמריהו יוסף קרליץ – רבה של קוסובה, והרב חיים פרץ קניבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו, החזון איש, ומאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז". בגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור שיעורים בישיבה. לאחר שש שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, ושם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בגיל 16.5, העיד עליו ראש הישיבה כי הוא בקיא בשלשה סדרי תלמוד בבלי "ידיעה יסודית ומקיפה בראשונים ואחרונים"[2]. בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד הבבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב אלעזר מנחם מן שך, שכיהן כר"מ בישיבה, וכן שמע שיעורים מהרב אליהו דושניצר, שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מהרב יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה[3]. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת, ואז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד, שמונה למפקדם, הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות[4].

בז' בכסלו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים, והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא" (אדון התלמוד כולו). בסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ. בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, הרב עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולן. בהמשך עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת הרב פינחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל "עטרת יוסף", שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בסוף שנות השבעים ערך את פירוש "תבונה" על התלמוד הירושלמי לרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב[5][6].

על אף היותו רב ליטאי פנו אליו רבים לקבלת ברכה (דבר המקובל יותר אצל אדמו"רים חסידיים). ברכותיו יוצאות דופן בקיצורן. הוא נהג להשתמש במילים "ברכה והצלחה", ובאמצע העשור השני של המאה ה-21 אף החל להשתמש בראשי התיבות "בּוּ"הַ", כדי לקצר את משך זמן הברכה[7][8]. בקמפיינים שונים, למשל לאיסוף תרומות או לחיסון, שימש שמו לעידוד ההיענות לקמפיין בתמורה לברכת הרב.[9] יש המספרים על הנסים שמחוללת ברכת הרב.[10]

מודעות אבל המבשרות על מותו של הרב קניבסקי בבני ברק בבוקר הלוויה.
מצבת קברו של הרב חיים קניבסקי

היה חבר בוועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה.

מותו והלווייתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הלוויית הרב חיים קניבסקי

נפטר מדום לב בביתו בערב שבת ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב 18 במרץ 2022[11].

הלוויית הרב חיים קניבסקי נערכה בי"ז באדר ב' ה'תשפ"ב, 20 במרץ 2022, בעיר בני ברק, בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

סדר לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קניבסקי בביתו, דצמבר 2021

הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו התבססה על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו הקנתה לו בציבור החרדי את התואר "מרן שר התורה".

לרב קניבסקי היה מחזור לימוד שעליו הקפיד משנות העשרים לחייו וכינה אותו "החובות"[12]. הוא הקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה, מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כלל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) למד את התלמוד הירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך למד עם נושאי כליהם בהספק של כחמישה דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנה)[13]. בימי שישי היה מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

נהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. במעמד הסיום השתתף קהל רב[14]. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, ניצל את חודש העיבור לעריכה והדפסה של ספר תורני חדש שעל כתיבתו עמל במשך כל השנה. בחיי אביו נהג להוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב, אך לאחר פטירת אביו חדל מכך.

במהלך השנים למד את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצין (עמו הוציא את ספרו "שונה הלכות"), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב גדליה נדל[15]. בימי שישי היה לומד בחברותא קבועה עם גיסו הרב יצחק זילברשטיין. בשנים האחרונות לחייו למד בעיקר בעצמו. את התלמוד הבבלי למד עם בנו הרב יצחק שאול.

הרב קניבסקי לא מסר שיעורים או שיחות למעט שלוש פעמים בשנה. בימי פטירת החזון איש ואביו מסר שיעור תורני על פי דרך לימודם בבית הכנסת לדרמן, וביום פטירת הרב שך מסר שיעור משניות בביתו.

אלפי מכתבי שאלות נשלחו אליו מדי שנה, בכל תחומי העניין התורניים. תשובותיו בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים[16]. לא אחת התבטא שמחמת כתיבת התשובות לשאלות הרבות התעכב בכתיבת ספריו[17].

בהנהגת הציבור הליטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגריר ארצות הברית בישראל תומאס ר. נידס בביקור בביתו של הרב קניבסקי, דצמבר 2021

מעורבותו הציבורית של הרב קניבסקי החלה בעת הקמת מפלגת "דגל התורה" ב-1988[18]. הרב שך ביקש ממנו להופיע לצידו בכינוס יסוד המפלגה בבנייני האומה וצירף אותו עמו בנסיעתו לכינוס בירושלים. בכינוס בחירות שנערך לאחר מכן ביקש הרב שך שיביאו את הרב קניבסקי מביתו ורק לאחר מכן עלה לנאום כשהוא הקדיש חלק מנאומו לחלוק לו שבחים ולהדגיש את החובה לציית להוראותיו[19], ובין היתר אמר עליו כי "הוא הכי גדול ממה שיש לנו בעולם"[20].

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" התבקש הרב קניבסקי להצטרף למועצה. לאחר שסירב הורה הרב שך לצרפו לצד חמיו הרב אלישיב כ"בעל דעה שאינו חבר", שיש להתחשב בדעתו אף אם לא השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה[21].

בתקופת מעורבות ישראל במלחמת המפרץ, הובטח בשמו שבבני ברק לא יפלו טילים, בהסתמכו על אמירה דומה של דודו החזון איש[22]. הבטחה דומה פורסמה בשמו בעת מבצע עמוד ענן[23].

ב-2013, כאשר מפלגת "בני תורה" התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בשלוש ערים מול "דגל התורה", השתתף בישיבת המועצה כדי להביע את תמיכתו הפומבית ב"דגל התורה". באותה תקופה התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת "בני תורה" וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת"[24]. לאחר הבחירות הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי "בני תורה" במוסדות החינוך ובקהילות.

הרב קניבסקי עם הרב משה שטרנבוך

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא תמך במהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ב"יתד נאמן" מכתב בכתב ידו של הרב קניבסקי, שבו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה“[25].

לאחר פטירת הרב שטינמן בדצמבר 2017 גברה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור החרדי ליטאי הקשור ב"דגל התורה". לצידו בהנהגה עמד הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' העומד בראש מועצת גדולי התורה של המפלגה. לאחר אדר תשע"ח הוא כונה ב"יתד נאמן" "רשכבה"ג". באוקטובר 2018, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, השתתף שוב בישיבת מועצת גדולי התורה[26].

הרב קניבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה רבים, בהם עטרת שלמה, יששכר באהליך, קופת העיר, ועד הרבנים לענייני צדקה, לב לאחים ובד"ץ שארית ישראל. הוא קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה וברכה בתחומים שונים.

בראשית התפרצות נגיף הקורונה בישראל (מרץ 2020) ואל מול הוראת משרד הבריאות לסגור את כלל מוסדות החינוך, הורה הרב חיים קניבסקי להשאיר את הישיבות ותלמודי התורה פתוחים, בנימוק שביטול תורה מסוכן יותר[27][28]. עם זאת, כעשרה ימים מאוחר יותר, כאשר התפשטה המגפה, ענה בתשובתו למכתב שו"ת כי מי שמזלזל בהוראות הרפואה מוגדר כרודף[29].

בגל המגפה השני (אוקטובר 2020) פורסם בשם הרב קניבסקי כי יש לפתוח את תלמודי התורה בניגוד להנחיות הממשלה, שאסרו על כך[30].

ביוני 2021 קרא לכולם להתחסן נגד נגיף הקורונה, כולל גילאי 12–15[31].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קניבסקי עם בניו הרב אברהם ישעיהו והרב יצחק שאול
הרב חיים קניבסקי עם בנו הרב אברהם ישעיהו

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שנפטרה בשנת תשע"ב (2011), ואב לשמונה ילדים - חמש בנות ושלושה בנים. שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך. בניו ובנותיו:

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הרמב"ם

  • דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על ספר זרעים מתוך משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
  • דרך חכמה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות בית הבחירה וכלי המקדש שבספר עבודה בספר משנה תורה לרמב"ם
  • שקל הקודש - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
  • בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. נדפס בספר שיח השדה חלק א
  • קריית מלך - ציוני מקורות על ספר משנה תורה

משנה

  • שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים

תנ"ך

  • טעמא דקרא - חידושים על התנ"ך
  • למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו מאת הרב יעקב עדס ועוד.

תלמוד

  • פירוש על התלמוד ירושלמי - על מסכתות סדר זרעים, וסדר מועד, ומסכת יבמות
  • שיח השדה (חלק ג) - הערות על סדר הש"ס
  • יישוב הדעת - יישוב על קושיות שהמהרש"א כתב עליהם 'ויש ליישב ודו"ק', נדפס כחלק משיח השדה ח"ב

מסכתות קטנות

הלכה

מוסר

אורחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, מהראשונים ומהאחרונים.

עניינים שונים

הרב קניבסקי הרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים, אך לרוב התבסס על דברי קודמיו ומיעט להכריע בשאלות חדשות. התשובות בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד[36]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:

  • דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. הסדרה צפויה לכלול כעשרה כרכים[37].
  • דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
  • שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק ה'תשס"ח

בשנת ה'תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן.

בנוסף, מדי שבוע יצא[דרושה הבהרה] עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

הרב קניבסקי נהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב גדליה הוניגסברג, בתוך מנחת תודה (ה'תשע"ד) - מהנהגות הרב קניבסקי
  • הרב גדליה הוניגסברג, החובות - על סדרי לימודו של הרב קניבסקי, אדר א' ה'תשע"ו
  • רבי חיים - ביוגרפיה וסיפורים, אדר א' ה'תשע"ו
  • אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד - על ההנהגות ההלכתיות של הרב קניבסקי, ה'תשע"ו
  • רפאל הלוי, גדול בקרבך, אוסף סיפורים. אדר ב' ה'תשע"ו
  • הרב שלמה לוונשטיין, ומתוק האור - פניני רבי חיים קנייבסקי, סיון תשפ"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים קניבסקי בוויקישיתוף
  • קובי נחשוני, לירן לוי, ברוך דיין האמת: נפטר הרב חיים קניבסקי, באתר ynet, 19 מרץ 2022
  • חיפוש חיים קנייבסקי בעיתונות יהודית היסטורית
  • נדב הלפרין, המתמיד: פרידה מהרב קנייבסקי, מתוך הפודקאסט "אש זרה", באתר כאן, 21 במרץ 2022
  • חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ שמו מוכר בציבור בטעות כ-"קנייבסקי", אך הוא חותם את שמו "קניבסקי".
    2. ^ המסמך בפורום אוצר החכמה.
    3. ^ הרב ב. הלחמי, הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א פותח צהר נרחב לימי עלומיו בישיבת לומז'ה, מוסף שבת קודש יתד נאמן – פסח תש"ע
    4. ^ שי איזנברג, מיהו מפקדו של הגר"ח קנייבסקי?, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2009
    5. ^ נפתלי קראוס, ה"ירושלמי" שהוברח ממוסקווה והגיע לבני-ברק, מעריב, 24 בנובמבר 1978
    6. ^ מהדורה חדשה לתלמוד הירושלמי: בלי צנזורה - ועם פירוש ממוסקווה, מעריב, 15 בינואר 1980
    7. ^ יאיר שרקי, ‏כך הפך קנייבסקי לרב המשפיע בארץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2019‏
    8. ^ ליפא שמלצר כתב שיר על ברכותיו בשם בו"ה. כיכר השבת, ‏השיר החדש של ליפא מעורר סערה: "מה זה בו"ה בו"ה?" • האזינו, באתר כיכר השבת, 5 באוגוסט 2015
    9. ^ דוגמאות:
    10. ^ דוגמאות:
    11. ^ הרב חיים קנייבסקי הלך לעולמו בגיל 94, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2022
    12. ^ גדליה הוניגסברג, החובות של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, בני ברק 2016, בהקדמה
    13. ^ גדליה הוניגסברג, החובות של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, בני ברק 2016, עמוד כ'
    14. ^ זאב בלוי, הדרן עלך • רשכבה"ג מרן הגר"ח קנייבסקי בסיום הש"ס בער"פ, באתר JDN, ט"ז בניסן תשע"ח
    15. ^ גדליה הוניגסברג, החובות של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, בני ברק 2016, עמוד מ"ו
    16. ^ רשימת הפרסומים של חיים קניבסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית (רשימה חלקית).
    17. ^ באתר דרשו.
    18. ^ משה הורוביץ, נגד א"י השלמה, כותרת ראשית, 12 באוקטובר 1988
      אמנון לוי, קרב יום, קרב יום, אשר הוא לא ש"ס ולא אגו"י, חדשות, 10 באוקטובר 1988
    19. ^ שמעון ברייטקופף וישראל גרובייס, "אדיר במלוכה", משפחה גיליון 1351 - חג הפסח תשע"ח
    20. ^ ישראל כהן, ‏הרב שך על הגר"ח: "הכי גדול ממה שיש לנו בעולם", באתר כיכר השבת, 16 באוקטובר 2013
    21. ^ פרוטוקול הקמת מועצת גדולי התורה בתוך "אדיר במלוכה", משפחה גיליון 1351 - חג הפסח תשע"ח
    22. ^ מנחם רהט, תהילים נגד טילים, מעריב, 22 בפברואר 1991
    23. ^ טלי פרקש, הרב קנייבסקי: בבני ברק לא יפלו טילים, באתר ynet, 19 בנובמבר 2012
    24. ^ שרי רוט, הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2013
    25. ^ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
    26. ^ מועצת התורה של דגל התורה התכנסה - אין תמיכה במאיר רובינשטיין, באתר לדעת
    27. ^ צפו: על אף הקורונה בישיבת פונוביז' לומדים כרגיל, באתר "סרוגים", 15 במרץ 2020
    28. ^ משה וייסברג, פרסום ראשון: ההוראה נמשכת; הגר"ח לחיידרים: "להמשיך ללמוד", באתר בחדרי חרדים, 15 במרץ 2020
    29. ^ דוד הכהן, ‏מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש", באתר כיכר השבת, 29 במרץ 2020
    30. ^ דני זקן, ‏מנהיג הציבור הליטאי הרב קנייבסקי הורה לפתוח מחר את תלמודי התורה, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2020
    31. ^ הרב קניבסקי קורא לבני נוער להתחסן, כיפה
    32. ^ בן שאול, הרבנית חנה שטיינמן הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2014
    33. ^ ישראל כהן, ‏המושכים בחוטים - פרק א': אנשי בית הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2014
    34. ^ חיים בוזגלו, 5 המשפיעים של השנה: חיים בוזגלו בחר את האישים של תשע"ח, באתר חרדים10, 9 בספטמבר 2018
    35. ^ יקי אדמקר‏, "המתווך" של ליברמן והנכד המיוחס: אנשי הצללים של הציבור החרדי, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2018
    36. ^ דוגמה לתשובה בענייני יחוסו של המשיח
    37. ^ שלמה ברזל, ‏70 אלף מכתבים כונסו לשו"ת הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2009